סיכום השתלמות גליל תשפ"ד: מישויה פעמונית ואזור בית-ג'ן בדרום גוש הר-מירון.

סעיד חמוד, מנהל לשעבר של מרחב הגליל ושמורת הר-מירון ברשות הטבע, בית-ג'ן –

מרס שמאלי, קיבוץ עין-חרוד איחוד וחוג כלנית   –  mars@en-harod.org

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים  – avi.shmida@gmail.com

———————–

צלמו – חברי חוג כלנית ( אורי אשכר, שמעון כהן, עודד זוהר, עופר אבל, אביבית ברקוביץ, אורי רוזנברג, גלית משה)

תמונת השער: מישויה פעמונית במפער נ.צלמון-עליון, צלמה מרס שמאלי.

================

תקציר: גשמים המאוחרים בחודשי אפריל מאי ומאורעות המלחמה בגבול הצפון שינו את תוכניות חוג כלנית לבוטניקה; בעקבות איסור הטיולים בחרמון הגבוה קבענו השתלמות נוספת בדרום רכס הר-מירון וביקרנו שני צמחים יוצאי-דופן בפרחים ענקיים לבנים הפורחים במחצית חודש מאי – מישויה פעמונית ושושן צחור. אלה שני צמחי שושנת רב-שנתיים אשר מבנה הפרח שלהם מרמז על קשר קדום לאקלים שונה מזה של החבל הים-תיכוני ועל האבקת לילה של פרפרי לילה. כיום המישויה מואבקת ע"י דבורת-עץ סגולה והשושן "מחפש את מאביקו שנכחדו". כמו כן למדנו על החורש הים-תיכוני, האם הוא שונה מיער נשיר צפוני והאם יהפוך ליער בעתיד. הופתענו לגלות כי ברום רכס זבד (965-1005 מ) אין בכלל עוזרר אדום ורוב אלוני התולע שפגשנו היו בגודל של 0.5-1 מטר, מדוע? פגשנו מיני צמחים רבים, בין הנדירים והמעניינים נמנה את ערבז דק-פרחים, תלתן רפה בן-חיטה דל-שיבולת ודבקה סורית.

==================

גשמים המאוחרים בחודשי אפריל מאי ומאורעות המלחמה בגבול הצפון שינו את תוכניות חוג כלנית לבוטניקה; בעקבות איסור הטיולים בחרמון הגבוה קבענו השתלמות נוספת בדרום רכס הר-מירון ובדרך לשם ביקרנו בשתי תחנות בגליל התחתון: צומת דיר-חנא ושמורת נחל צלמון-עליון ליד הכפר סלמה. בראשונה התמקדנו במשפחת הסוככיים הפורחים בחודש מאי בכתמי שליטה ענקיים בעמקי הגליל-התחתון ועמק-יזרעאל. בתחנה השניה בנ.צלמון עליון, עצרנו בשולי כביש 804, שמורת נ.צלמון-עליון ועשבבנו לאורך צל הבוקר של מצוק גירני גבוה, אשר למרגלותיו פרחו עדיין רבים מצמחי האביב.

ביקרנו שני צמחים יוצאי-דופן בפרחים ענקיים לבנים הפורחים במחצית חודש מאי – מישויה פעמונית ושושן צחור(לצערנו לא הגענו בסוף היום לתחנת השושן בהר-זיו) . אלה שני צמחי שושנת רב-שנתיים אשר מבנה הפרח שלהם מרמז על קשר קדום לאקלים שונה מזה של החבל הים-תיכוני ועל האבקת לילה של פרפרי לילה. כיום המישויה מואבקת ע"י דבורת-עץ סגולה והשושן "מחפש את מאביקו שנכחדו".

כדי להגיע לתחנה הראשית בהשתלמות חלפנו על פני העיירה הדרוזית בית-ג'ן ואספנו את מדריכנו לאזור, סעיד חמוד, אשר הצליח לפלס לנו דרך בסמטאות הכפר. הסמטאות המפותלות הורידו אותנו לנחל שפנים וממנו חתכנו את נחל כזיב עליון ועלינו להר-זבד דרך נחל אדמונית (אשר מעולם לא נמצאו בו אדמוניות!). חלפנו על ברכת זבד והתחלנו את הטיול המעגלי בהר-זבד ליד מצבת סאלם קאסם אשר נהרג במלחמת לבנון. למדנו על החורש הים-תיכוני, האם הוא שונה מיער נשיר צפוני והאם יהפוך ליער בעתיד. הופתענו לגלות כי ברום רכס זבד (965-1005 מ) אין בכלל עוזרר אדום ורוב אלוני התולע שפגשנו היו בגודל של 0.5-1 מטר, מדוע? פגשנו מיני צמחים רבים, בין הנדירים והמעניינים נמנה את ערבז דק-פרחים, תלתן רפה בן-חיטה דל-שיבולת ודבקה סורית.

תחנות ההשתלמות:

• צומת דיר חנא: לימוד והגדרת מיני סוככיים : גזר קיפח, גזר זהוב, אמיתה גדולה, כמנון קיפח ודל-קרניים כלמלי.
• תחנת המישויה בשמורת נחל צלמון עליון.
• מסלול מעגלי בהר-זבד (הליכה של 3 ק"מ בשביל ודרך עפר ).
• מצפה הר-הארי: סיור בחורש בראש ההר וסעודת סיום השנה ב"מסעדת השף" עטף חרב בפסגת הר-ארי.
• שושן צחור בהר-זיו מעל מעיליה.(אם ירשה לנו הזמן).

  דבורת-העץ צהובת החזה מבקרת במישויה פעמונית, צילם אורי רוזנברג ©

צומת דיר-חנא: צמחי הסוככיים השולטים בגליל בחודש מאי

 
גזר זהוב בצומת דיר-חנא בגליל התחתון. צלמה מרס שמאלי ©.

לאורך הבקעות של עמק-יזרעאל, כסלות והגליל התחתון שולטים עתה בפריחה, חודש מאי, צמחי הסוככיים. אלה צובעים את שולי הדרכים והשדות במרבדי לבן של מינים שונים שקשה להבדיל ביניהם. מבין ה"לבנים" נלמד להכיר את הגזר הקיפח, הוא הסוככי הגבוה ביותר בשולי הכבישים; תפרחותיו מתנשאות לגובה 1.5 ויותר והן צפופות מאוד ולרוב נושאות כתם שחור במרכזן. אלה הם פרחים עקרים אשר צבעם בשחור וריחם – מושך זבובים וחיפושיות לתפרחת. אם נגזור ונסיר את הכתם השחור יבואו פחות מאביקים לתפרחת. לשאר מיני הסוככיים הפורחים בעונה זו באזור אין כתם שחור (ראה תמונות). סימן עדיף להבדל מיני הגזר ממיני אתיתה. כמנון וסוככיים לבנים אחרים הם הפירות: אלה מצוידים בשיכים דקיקים המתרחבים בבסיסם (זאת לעומת מיני הגזיר בעלי שיכים דקיקים גם בבסיסם).  בעוד שלגזר קיפח \רעונים שיכניים זעירים (3 מ"מ ופחות) הרי הפרי של הגזר הזהוב גודלו 5 מ"מ ושיכיו בולטים ורחבים בבסיסם (ראה תמונות).

האמיתה הגדולה שכיחה פחות מגזר קיפח וגזר זהוב אך נמצא אותה באותו בית-גידול – שולי דרכים ושולי שדות חקלאיים. התפרחת שלה יותר דלילה, כלומר ישנם רווחים בין הסוככונים של התפרחת, אך הסימן המבדיל העיקרי הוא הפרי: בכל מני האמיתה הפרי קרח לחלוטין ושטחו חרוץ בצלעות (ראה תמונה). בעוד בכל מיני הגזר התפרחת הפורה נסגרת כאגרוף עד בוא הגשמים בסתיו, הרי התפרחת הפורה של אמיתה גדולה נשארת פתוחה לרווחה.
בהמשך הסיור בתחנות, נלמד להכיר גם את דל-קרניים כרמלי, כמנון קיפח שהם סוככיים לבני פרחים לעומת כלך מרוקני ונירית הקמה להן תפרחות צהובות. בעוד הנירית גדלה בבית-גידול זהה לזה של האמיתה הגדולה והגזר הזהוב (אדמות כבדות בעמקים חמים) הרי כלך מרוקני פורח עתה במצוקים ומרגלותיהם בכל הגליל והכרמל. במקומות בהם נפרצו דרכים בקרבת מצוקים סלעיות אפשר לראות את הכלך, כמו גם המישויה והכמנון הקיפח גדלים ממש בשולי הכבישים.

בצידי הדרכים ובשדות פורחים עתה סוככייים הגבוהים ממטר ויותר. רוב מיני הסוככים הנמוכים גמרו זה מכבר לפרוח למעט צלע-שור קטנה הצמודה לקרקע ופורחת בקרם-צהוב. נזכיר גם את הגזיר המזיק, שגובהו הממוצע 80-45 ס"מ והוא פורח בשולי החורש המוצל בלבן-ורדרד. בשולי נחלים ובי-גידול לחים יש עמדי גזיר מזיק בגובה של 1.8- 1.2 מטר והצמחים ממשיכים לפרוח עד חודש אוגוסט. ראינו פרטים ענקיים של גזיר מזיק בשיא הפריחה בצל המצוק המלאכותי בתחנת נ.צלמון-עליון. שתי משפחות הצמחים השולטות ופורחות עתה בצידי הדרכים הן הסוככיים והמורכבים(ראה טבלה), יוצא דופן הוא השלמון היפואי השייך למשפחת השלמוניים.

צמחי השולטים בצידי דרך ואדמות כבדות בגליל-התחתון אשר ראינו בתחנות נחל צלמון-עליון וצומת דיר-חנא:

תחנת המישויה בשמורת נחל צלמון עליון

תחנת המישויה ממוקמת במפער כביש 805 היוצא מערבה בבקעת סחנין ועולה צפונה לרמה בבקעת בית-הכרם. בדרכו חוצה הכביש את אפיק נחל צלמון עליון ועובר במפער מלאכותי היוצר מצוק גירני בצלע המזרחית של הר-חזון. מצוק מלאכותי זה יוצר מדרון מערבי (כלומר פונה מערבה) מוצל ברוב שעות היום ומאפשר גידול של צמחי חורש רבים בצידי הדרך ובכיסי קרקע מופרעים במדרון התלול; אמנם זהו בית-גידול מעשה אדם אך גדלים כאן רבים מצמחי החורש הים-תיכוני וקל לראותם. המפתיאים ביותר הם צמחי סלעים ומצוקים אשר בדרך כלל קשה להגיע אליהם – כלך מרוקני ומישויה פעמונית(ראה תמונות). פגשנו כאן מאות אחדות של צמחי מישויה פעמונית שהייתה בסוף הפריחה ועמדי ענק של קנים של כלך מרוקני שהיה בשיא הפריחה. גם המישויה וגם הכלך פורחים כאשר עלי השושנת שלהם בבסיס הצמח כבר התייבשו; הם מייצרים חומרי מזון בעונת האביב, מעבירים אותם לשורש השיפודי ובתחילת הקיץ מעלים עמוד תפרחת גבוה מאוד הניכר למרחוק; בעוד הכלך מושך בעיקר חרקים קצרי חדק המלקקים את הצוף המשחתי בפרחיו הפתוחים לרווחה, הרי המישויה מייצרת זוף רב בתוך כוסית בבסיס זירי האבקנים של הפרח. אנו בדקנו בפרוטרוט את מבנה הפרח וחשפנו את כוסית האבקה שהייתה ריקה בכל הצמחים. זכינו לראות בשעה 9.15 דבורת-עץ "ענקית" מבקרת בפרחי מישויה. רוב ביקורי הדבורים הגדולות (בומבוס הדמה ודבורת-עץ סגולה)  חלים בשעות הבוקר המוקדמות ( 6.30-8.30 בבוקר בתאריך 17.5.24), כך שלאחר השעה 9.00 רוב הכוסיות של הפרחים ריקות.

בצד הכביש ובתחתית המדרון התלול רשמנו מיני פרחים ים-תיכוניים רבים, ועל אף הרום הטופוגרפי הנמוך, זכינו לראות מיני פרחים רבים(ראה תמונות): שיא פריחה של עפיפית הקנוקנות, צלף קוצני, בוצין הגליל, אשבל מופסק, שרעול שעיר, זוטא צפופה, ופרע צמיר. הרשים אותנו ביותר צמחים ענקיים של גזיר מזיק אשר התנשאו לגובה של 2.20 מטר. למדהו כי לגזיר מזיק שני מופעים; בעוד בשולי החורש המוצל גובהו רק 65-40 ס"מ, הרי בשולי תעלות מים ואפיקי נחלים טחובים מתנשאים צמחי הגזיר לגובה מעל שני מטר וממשיכים לפרוח לאחר חודש אפריל לתוך הקיץ החם. האם זהו תת-מין אחר של גזיר מזיק "ענק אוהב מים" דוגמת שרעול שעיר של עמק החולה? במשך שנים ניסינו למצוא הבדלים מורפולוגיים בין אוכלוסיות הגזיר והשרעול של בית-הגידול הלח לעומת זה של המדרונות היובשניים, אולם בפרט לתכונות הגודל – העלנו חרס. וכיוון שלא מקובל ליצור טקסון נפרד רק בשל מימדי  הצמח לא הופרד "הגזיר המזיק הענק" וגם לא "שרעול החולה" לתת-מין או מין עצמאי נפרד.

להלן הצמחים שראינו בתחנת נחל צלמון-עליון:

תחנת הר-זבד

להלן הצמחים שראינו בדולינה הנסתרת וסביבתה:

ספרות:

נאמן ג. XXXXXX

לשנר ושמידע …..

===============

כל הזכויות שמורות ל"כלנית ©" ©

לציטוט: שמידע א חמוד ס ושמאלי מ 2024 סיכום השתלמות גליל תשפ"ד: מישויה פעמונית ואזור בית-ג'ן בדרום גוש הר-מירון., כתב-עת "כלנית" 11

===============