כתב וצילם – ליאור אלמגור lior-almagor@012.net.il
תקציר
בקיבוץ נתיב הל"ה אשר בעמק האלה נמצא אחד מהגנים הבוטניים בישראל החופן בקרבו מאות מינים של צמחי בר מכל רחבי ישראל. הגן מוכר גם בשם "הגן של עתי", בזכות מיסדו ומנהלו – עתי יפה. הגן כולל ברכות מים רבות, פינת שרכים, סלעיות מיוחדות וכתמי יער וחורש מצילים. הוא גם מאחסן מגוון מרשים של צמחים נדירים ובסכנת הכחדה אשר ניתן לעקוב אחריהם ולחקור אותם לאורך תקופות השנה. המשך…
לימוסלת המים Limosella aquatica, צמח חד-שנתי שלא היה מוכר בארץ, נמצא על ידי המחבר הראשון בגב מים במערב יער אחיהוד והוגדר על ידי המחבר השני. הצמח מאופיין בשלוחות משרישות, פרחים זעירים הנישאים יחידים על עוקצים ארוכים ועלים אליפטיים הנישאים על פטוטרות ארוכות. במאמר תיאור מפורט של הצמח, בית גידולו ותפוצתו ודיון על מעמדו בארץ, האם הוא צמח אפיזודי? או שיש לו אוכלוסיה בת קיימא ולכן חשוב לשמרו.
שנית נטופה Lythrum netofa (משפ' כופריים), מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה בגליל התחתון. מתוארת במאמר זה, כולל השוואתה לחלק ממיני השנית הגדלים בארץ. מתואר בית-הגידול היחודי והיבטים של שימור. שנית נטופה מצטרפת למיני השנית בישראל שמספרם כעת הוא 9, כולל שני מינים חדשים אשר נמצאו בשטח נביעות הנוחיילה בקיץ 2019, שנית דמוית-ציפורנית Lythrum silenoides ושנית דמוית-חלוקה Lythrum thesioides . שנית דמוית-חלוקה נמצאה קרובה ביותר הן גנטית והן מורפולוגית למין החדש. הסימן המיוחד המבדיל את שנית נטופה משאר מיני השנית הקרובים, הוא...
מחברים: אבי שמידע, מימי רון, גדי פולק. בעמקי החולה והדן מצויים בתי גידול של מקווי מים המאכלסים רבים מצמחי המים של ישראל ששרדו גם אחרי ייבוש החולה והשפעות האדם האחרות. בעונת ראשית הקיץ חל במקווי המים שיא הצימוח הוגטטיבי במקביל לעלייה בטמפרטורות ורבים ממיני הצמחים מצויים בשיא הפריחה, כאשר בבתי הגידול האחרים בארץ הנסמכים על המשקעים - הצמחים מצויים בשלב של הבשלת פירות והפצה והצמחייה החד-שנתית הצהיבה וקמלה. תחנות ההשתלמות הציגו מגוון של צמחי מים על פי מיקומם המרחבי ביחס לגוף המים. דגש הושם על לימוד צמחי המים הרבים הנמנים על משפחת הגומאיים. הגן הבוטני באגמון החולה כולל ייצוג מרשים של צמחי המים בארץ וזימן לימוד של הביולוגיה והאקולוגיה של רבים מהצמחים הנדירים והמיוחדים של קבוצה אקולוגית זו.
בחודשים אפריל ומאי 2016 נאספו דגימות של מיני טובענית בבריכות חורף ברמת הגולן. בשתי שלוליות באזור צורימן נאספו פרטים של טובענית קטומה Callitriche truncata שפירותיה נישאים על עוקצים ניכרים. בשלולית הסמוכה למאגר אביטל (סמוך לקיבוץ מרום-הגולן) וכן בשלוליות הסמוכות למאגר עורבים, נמצאו אוכלוסיות אחידות שבפרטיהן כל הפירות יושבים. להלן יתוארו הממצאים ותידון הטקסונומיה העדכנית למין זה.
מקווי המים – המעיינות, הבריכות, הנחלים והביצות – בולטים בראשית הקיץ בגוון הירוק העוטר אותם על רקע הצמחייה הים- תיכונית העשבונית המצהיבה ברובה. בעונה זו נכנסים צמחי המים לשלב מואץ של צמיחה ופריחה. ריכוז גדול של אתרים המקיימים צומח של בתי גידול לחים בארץ מצוי בגולן ובעמק החולה. חמישה טיפוסים של בתי גידול לחים נלמדו בהשתלמות: מסילים, שלוליות חורף מתייבשות, בריכות של מים קבועים ועונתיים ויער גדות של מעיינות ופלגים.
סלע הכורכר ואדמת החמרה הם חומר מבוקש לאתרי בנייה. במשך שנים כרו אותם במקומות שונים במישור החוף. במכרה נטוש בשרון מדרום מזרח לתל יצחק, נותרה בנוף מחפורת בכורכר ונוצרה שלולית, אליה חדרה צמחיית גדות וצמחיית מים, יחד עם צמחים פולשים. מאז אמצע שנות אלפיים, נעשו במקום תצפיות על הדינמיקה בין המינים והשתנות הרכב הצמחייה.
אילו צמחים גדלו בימת החולה ובביצת החולה בשנות ה-30 של המאה העשרים, כ-20 שנה לפני הייבוש? מה היו שמות הצמחים הללו אז ואיך נזהה אותם כיום? כיצד השתמשו תושבי עמק החולה המקומיים בצמחי הביצה הגדלים בר? ומה חשבו חברי משלחת שסיירה בעמק החולה על הייבוש?
