שנת תשע"ו הייתה שנה בעלת תפרוסת גשמים "משונה"; שנה ברוכה במיוחד בגלילות פלשת, השפלה דרומית והנגב המערבי, שנה גשומה באופן יוצא דופן באזור אילת והנגב-רחוק ולעומת זאת שנת בצורת של ממש באגן הכנרת, בגליל-מזרחי  וברוב הגולן. בצפון הגולן השנה היתה ברוכה ויעידו  מרבדי הדגניים גבוהי הקומה ומשטחי התלתנים בקרחות של יער אודם. עדות עקיפה ומוחצת  היא בקיה דקת-עלים המכתימה בשלהבות סגולות נהדרות את המדרונות הצפוניים של תילי צפון הגולן - הר שיפון, הר בנטל, תל אביטל, הר-כרמים , תל בראון ואחרים.

הגליל המערבי וחוף הגליל נהנו בשנת תשע"ו מכמות משקעים ממוצעת ומחלוקה טובה של הגשם.  מועד ההשתלמות היה בתקופת שיא המגוון, כאשר שיא הפריחה כבר חלף אך זו התקופה שבה ניתן להגדיר ולזהות מספר מרבי של מיני צמחים בצמחיית הרום הנמוך של החבל הים -תיכוני. דגש הושם על מינים אופייניים ומיוחדים להדום ההר של הגליל המערבי ולבתי גידול חופיים בחוף הגליל.