חודש חשוון – חלמונית זעירה

חלמונית זעירה Sternbergia colchiciflora הינה אחותה הקטנה של חלמונית גדולה המוכרת לרוב חובבי הצמחים. היא צנועה ואינה בולטת בנוף הסתיו, ואיתורה במועד הפריחה הוא אתגר לחובבי הצמחים.

להמשך קריאה חודש חשוון – חלמונית זעירה

על האחילוף: הסוג והמינים הגדלים בישראל וסביבותיה

הסוג אחילוף כולל 21  מינים הפורחים בסתיו ותפוצתם באגן הים התיכון. המאמר מציג סקירה מקיפה על הסוג, על המינים בישראל ועל הפנולוגיה של הפריחה ושל הופעת העלים. ההבדלים בין האחילוף לסוגים הקרובים בארץ, לוף ולוליינית מתוארות התכונות ההופכות את האחילוף לסוג המותאם לפריחה בסתיו: חוסר גבעול פריחה, כוסית האבקה מוגנת בפני הקרקע והטמנת הזרעים עד האביב. האבקה של מיני האחילוף מסוכמת מעבודת הדוקטורט המונוגרפית של קובי כוח (1985). תאור מפורט של 5 מיני האחילוף הגדלים בישראל ומין שישי מסופק הניתן מצפון ירדן.

להמשך קריאה על האחילוף: הסוג והמינים הגדלים בישראל וסביבותיה

עצים הפורחים בסתיו מחוץ לעונתם

עונת הפריחה של מרבית עצי החורש הים-תיכוני בארץ היא באביב, בעונת שיא הפריחה הכללי. חודשי ספטמבר-נובמבר הם דלי-פריחה בקרב העצים והשיחים בארץ ועם זאת, נצפית לעתים קרובות פריחה סתווית בכמה מעצי החורש בנוסף לעונת פריחתם הרגילה. הכתבה מתארת את היקף התופעה ודנה במשמעותה האקולוגית והאבולוציונית.

להמשך קריאה עצים הפורחים בסתיו מחוץ לעונתם

מררית לעומת קיטה – חלוקת נישה בשעות היום

בעוד מררית מצויה פורחת עתה כל בוקר משעה 5.30 ועד 8.30 הרי קיטה רותמית, הגדלה בצידי הכבישים באותו בית גידול, פורחת משעה 9.00 ועד הצהריים. קיטה רותמית ומררית מצויה מהוות דוגמא ל"גילדה אקולוגית",   קבוצה פונקציונלית שיש לה מאביקים דומים ותכונות ביולוגיות דומות. מה משמעות "נישה אקולוגית" ואיך הטבע בונה את המגוון העשיר של המינים הביולוגיים מבלי "יד מכוונת"?. בצמחים וחיות חלוקת הנישות בין מינים קרובים חלה בין בתי-גידול שונים או אותו בית גידול באזורים גיאוגרפיים צמודים אך לפנינו כאן דוגמא נדירה של חלוקת הנישה בשעות שונות של היום.

להמשך קריאה מררית לעומת קיטה – חלוקת נישה בשעות היום

החצב התחיל לפרוח והקיץ בעיצומו

מירי ארז - חוג כלנית  miri.erez@gmail.com אבי שמידע - חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com פרסום: 18.8.19 אנו רגילים לאמרה - "החצב מבשר את בוא…

להמשך קריאה החצב התחיל לפרוח והקיץ בעיצומו

ציפורנית גדולת-שיניים נתגלתה באפרת, לאחר כ-40 שלא אותרה בשדרת ההר

אתר חדש של המין הנדיר והאדום – ציפורנית גדולת-שיניים התגלה באזור העיר אפרת אשר בגוש עציון ביהודה. מין זה לא אותר בהרי יהודה והשומרון מאז 1981. על תפוצתה והמאפיין אותה בכתבה זו.

להמשך קריאה ציפורנית גדולת-שיניים נתגלתה באפרת, לאחר כ-40 שלא אותרה בשדרת ההר

עץ המיש הקדוש ליד מר-אליאס הושמד בשנת 2024

עץ מיש דרומי קדוש שכן על דרך הראשית לבית-לחם בצד מטע הזיתים של מנזר מר-אליאס בדרום ירושלים. עירית ירושלים בנתה סביבו מעקה אבן מיוחד בשולי צומת חומת מגן וצליינים וחובבי טבע רבים בקרו אותו לאורך הדורות. והנה בסתיו 2024 נבנה במקום אתר של מנהלת פיתוח גבעת המטוס וב"מחי יד" יותר מדויק במחי טרקטור ענק, הושמד המיש הקשיש ואיננו עוד.

להמשך קריאה עץ המיש הקדוש ליד מר-אליאס הושמד בשנת 2024

אפוני הבר של ישראל והלבאנט

הסוג אפון בישראל כולל שלושה מיני בר- אפון מצוי, א. קיפח וא. נמוך, אפון תרבותי ומין תרבות נוסף מאתיופיה – אפון אתיופי. המאמר מפרט את התפוצה והאקולוגיה של מיני האפון בישראל ועומד על יחסי הקרבה הגנטית בין מיני הבר למין התרבות. האפון המצוי נפוץ בישראל מגבול הצפון ועד לאזורי הספר של הנגב המערבי ודרום הר חברון. האפון הקיפח מוכר מהגליל העליון, צפון הגולן, והכרמל. מובחנים שני אקוטיפים של אפון נמוך; צפוני, המוכר מבתות בצפון הגולן והחרמון ודרומי, אלמנט של בתי גידול מופרים, שדות מעובדים וצדי דרכים מבקעת כנרות דרך עמק יזרעאל, רמות מנשה, השפלה והנגב המערבי. על פי יחסי ההכלאה ומדדי קרבה שנקבעו על פי סמני דנ״א ניתן לקבוע כי מוצאו של האפון התרבותי מהאקוטיפ הצפוני של האפון הנמוך. מוצאו של האפון האתיופי מאוכלוסית מיכלוא עתיקה בין אפון קיפח לבין האקוטיפ הדרומי של האפון הנמוך.

להמשך קריאה אפוני הבר של ישראל והלבאנט

חלמוניות איתרי בירושלים נכחדו

אוכלוסיית החלמונית מאחורי מוסדות איתרי בשולי בית צפפה בירושלים היתה ידועה בגודלה ובפריחת מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. לצערינו, הלכה אוכלוסיה זאת והתמעטה בעקבות הרס בית הגידול כאשר הרשויות האחריות לשמירת הטבע לא עזרו בנידון.  בחודש נובמבר 2023 רשמנו בשטח 12 פרחים. השנה, לצערינו, לא הצלחנו למצוא ולו חלמונית אחת לרפואה.  חלק מהשטח נשרף, בחלק מהשטח נבנה חניון משאיות, ומרכז השטח גודר והתחילו בו עבודות חפירת יסודות לבניין.  מצאנו בשטח פרח אחרון של סתוונית ירושלים!

להמשך קריאה חלמוניות איתרי בירושלים נכחדו

סיכום השתלמות גליל תשפ"ד: מישויה פעמונית ואזור בית-ג'ן בדרום גוש הר-מירון.

גשמים המאוחרים בחודשי אפריל מאי ומאורעות המלחמה בגבול הצפון שינו את תוכניות חוג כלנית לבוטניקה; בעקבות איסור הטיולים בחרמון הגבוה קבענו השתלמות נוספת בדרום רכס הר-מירון וביקרנו שני צמחים יוצאי-דופן בפרחים ענקיים לבנים הפורחים במחצית חודש מאי – מישויה פעמונית ושושן צחור. אלה שני צמחי שושנת רב-שנתיים אשר מבנה הפרח שלהם מרמז על קשר קדום לאקלים שונה מזה של החבל הים-תיכוני ועל האבקת לילה של פרפרי לילה. כיום המישויה מואבקת ע"י דבורת-עץ סגולה והשושן "מחפש את מאביקו שנכחדו". כמו כן למדנו על החורש הים-תיכוני, האם הוא שונה מיער נשיר צפוני והאם יהפוך ליער בעתיד. הופתענו לגלות כי ברום רכס זבד (965-1005 מ) אין בכלל עוזרר אדום ורוב אלוני התולע שפגשנו היו בגודל של 0.5-1 מטר, מדוע? פגשנו מיני צמחים רבים, בין הנדירים והמעניינים נמנה את ערבז דק-פרחים, תלתן רפה בן-חיטה דל-שיבולת ודבקה סורית.

להמשך קריאה סיכום השתלמות גליל תשפ"ד: מישויה פעמונית ואזור בית-ג'ן בדרום גוש הר-מירון.