קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון

קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון

במהלך השנים הוצעו הגדרות שונות למונח מינים פולשים. ההגדרות השונות כללו מספר קריטריונים ובכלל זה גם את ההשפעות ההרסניות על הסביבה. בישראל מקובל להשתמש במונח מינים פולשים כדי לתאר מינים זרים המשפיעים באופן הרסני כלשהו על הסביבה. במאמר זה אנו מציעים להשתמש במונח מינים פולשים כדי להגדיר מינים זרים, שמתפשטים בקצב מהיר בשטח רציף או במספר רב של מוקדים, ומעמידים אוכלוסייה צפופה בכל מוקד. הגדרה זו אינה כוללת את השפעת הצמח הפולש על הסביבה כקריטריון להגדרתו כפולש…

להמשך קריאה קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון

חיננית הבתה Bellis sylvestris – פורחת בחבל הים תיכוני בהר ובשפלה (נובמבר 2015)

כתב: אבי שמידע חיננית הבתה  Bellis sylvestris היא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת המורכבים, גובהו 20 ס"מ, בעל שושנת עלים שמתוכה עולה גבעול תפרחת ערום בעל פרחים צהובים-לבנים. הקרקפת בעלת פרחים לשוניים לבנים…

להמשך קריאה חיננית הבתה Bellis sylvestris – פורחת בחבל הים תיכוני בהר ובשפלה (נובמבר 2015)
הסוג חלמונית Sternbergia בעולם ובישראל – סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה ואקולוגיה

הסוג חלמונית Sternbergia בעולם ובישראל – סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה ואקולוגיה

החלמונית Sternbergia , פרח המקשט את נופי הארץ בסתיו, מרתקת אותנו בכל פעם מחדש. רבות נכתב על החלמונית הגדולה בארץ, על תפוצתה, ההאבקה שלה ועל שימור האוכלוסיות שלה כערכי טבע ייחודיים. במאמר זה ברצוננו לצאת מגבולות הארץ ולהכיר את הסוג חלמונית כולו מספרד ועד למרכז אסיה ולהבין את הקשרים שלו עם הסוגים הקרובים אליו, כמו גם תהליכים אבולוציוניים שחלו בין מיני החלמונית.

להמשך קריאה הסוג חלמונית Sternbergia בעולם ובישראל – סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה ואקולוגיה
גבעת הכורכר בקדרון ליד גדרה – ערכה הבוטני וחשיבות שימורה

גבעת הכורכר בקדרון ליד גדרה – ערכה הבוטני וחשיבות שימורה

בגבעת כורכר נטועה באקליפטוס המקור, בלב מושב קדרון שבפלשת, שרד צומח טבעי של שיחייה ובתה ים-תיכוניים בעל עושר גבוה של מיני צמחי בר. הגבעה מבודדת בגבעת כורכר נטועה באקליפטוס המקור, בלב מושב קדרון שבפלשת, שרד צומח טבעי של שיחייה ובתה ים-תיכוניים בעל עושר גבוה של מיני צמחי בר. הגבעה מבודדת
מאתרי צומח טבעי אחרים של כורכר באזור. גדלים בה מעט מינים אופייניים לבתי גידול חוליים של מישור החוף, וצמחייתה דומה יותר באופייה לצמחיית גבעות שפלת יהודה. למרות היותה שטח שעבר הפרעה והיא מוקפת בשטחי חקלאות וגינות, רק מעט מינים מלווי אדם ופולשים חדרו לתוכה. הערך הבוטני של הגבעה נדון במאמר. כפועל יוצא ממנו, מומלץ לשמר את הצומח הטבעי של הגבעה ולשלב בשימור פיתוח לפעילויות פנאי ולימוד לטובת הקהילה המקומית והציבור הרחב.

להמשך קריאה גבעת הכורכר בקדרון ליד גדרה – ערכה הבוטני וחשיבות שימורה
הפיטו-אסטרוגנים בתלתן תת-קרקעי

הפיטו-אסטרוגנים בתלתן תת-קרקעי

בהשתלמות "כלנית" בגליל העליון באביב תשע"ה מצאנו את המין תלתן תת-קרקעי  Trifolium subterraneum (משפחת הקטניות). זהו מין חד-שנתי אשר הפירות שלו נטמנים באופן אקטיבי על ידי צמח האם בתוך האדמה. תלתן תת-קרקעי היה הצמח שגרם ל"מחלת התלתן" באוסטרליה בשנות ה-40 במאה ה-20, מחלה זו של עדרי הצאן והבקר  חוללה שם קטסטרופה כלכלית. הסיבה הייתה הריכוז הגבוה של הפיטו-אסטרוגנים במין זה. מאז נעשה מחקר עצום בתרומתם של מטבוליטים משניים אלו להגנה הכימית שהם מעניקים לצמחים. מאמר זה עוסק בתחום ידע זה ובאפשרות של שימוש בפיטו-אסטרוגנים צמחיים לטיפול במחלות שונות.

להמשך קריאה הפיטו-אסטרוגנים בתלתן תת-קרקעי
דו-צורתיות בגרגרי אבקה ובצלקות של פרחי עדעד כחול וביטויה במנגנון ההאבקה וההפרייה

דו-צורתיות בגרגרי אבקה ובצלקות של פרחי עדעד כחול וביטויה במנגנון ההאבקה וההפרייה

בעדעד כחול .Limonium sinuatum Mill בדומה למרבית מיני העדעד, קיימת דו-צורתיות בין פרטים שונים במבנה האקסינה של גרגרי האבקה ובצורת הבליטות על אונות הצלקת. מבנה  זה גורם לאי התאם עצמי בהאבקה  ולהצלחת הפרייה מהאבקה זרה בלבד. נמצאה צורת ביניים של צירופי אבקה וטיפוס מעורב של צורת הצלקת, המאפשר יצירת זרעים גם בהאבקה עצמית וגם בהכלאות עם צמחים מטיפוסים מורפולוגיים אחרים. לצורה זו עשוי להיות יתרון אבולוציוני בתנאים ייחודיים. בניגוד לרוב המינים במשפחת העופריתיים, ברוב מיני הסוג עדעד לא קיימת הטרוסטיליה (שוני בגובה האבקנים והעליים בין טיפוסי פרחים שונים) וההבדל בין טיפוסי הפרח מתבטא רק בטיפוסים שונים של גרגרי אבקה ובטיפוס שונה של פפילות על גבי הצלקת.

להמשך קריאה דו-צורתיות בגרגרי אבקה ובצלקות של פרחי עדעד כחול וביטויה במנגנון ההאבקה וההפרייה
ולריינית זעירה – צמח חדש לישראל מצפון הנגב

ולריינית זעירה – צמח חדש לישראל מצפון הנגב

ולריינית זעירה Valerianella pumila נתונה בפלורה פלשתינה (Feinbrun-Dothan, 1986) כצמח נדיר ממואב. במגדיר לצמחי חרמון (Shmida, 1981) ובמגדיר הצמחים מאת פינברון-דותן ודנין (1991) היא מצוינת גם מהחרמון. בפברואר 2015 נמצא ונאסף על ידי המחבר הראשון פרט בודד של מין זה בפארק נחל גרר שבצפון הנגב. בביקור חוזר נמצאו עוד שני פרטים במרחק כמה עשרות מטרים ממקום הימצאו של הפרט הראשון. זו הפעם הראשונה בה מדווחת מציאת מין זה בישראל פרט להר החרמון. במאמר תיאור מפורט של המין ודיון על מעמדו בסוג ולריינית.

להמשך קריאה ולריינית זעירה – צמח חדש לישראל מצפון הנגב