סתוונית שימפר Colchicum schimperi בישראל – גילוי מחדש במישר סעיפים בנגב הרחוק (ינואר 2016)

כתבו : אבי שמידע, מימי רון, דודיק ריבנר ודפנה כרמלי

הזדרזו וסעו לראות בפריחתו של  צמח גיאופיט כה נדיר הגדל רק באתר אחד בדרום הנגב!

סתוונית שימפר Colchicum schimperi Janka ax Stef  (סתווניתיים –  (Colchicaceae (Liliaceae) פורחת עתה במישר סעיפים בנגב הרחוק ממערב לכביש הגבול המצרי הוא כביש 12. עד כה התייחסנו אליה כאל האוכלוסיה הדרומית ביותר של סתוונית הנגב בישראל. אך בביקורנו במישר סעיפים ב-9-1-2016, בדקנו את הכוסיות המצוייצות בבסיס אבקני הפרחים באוכלוסיה זו והתברר לנו כי הן מחוסרות שיניים. תכונה זו מאפיינת את סתוונית שימפר בניגוד לסתוונית הנגב שבה יש תמיד שיניים ברכסי הכוסיות של עלי הכותרת הפנימיים.

סת-שימפר 9.1.16 מ-סעיפים מימי-1 P1090004  סת-שימפר 9.1.16 מ-סעיפים מימי-5  סת-שימפר 9.1.16 מישור סעיפים דפנה-2

סתוונית שימפר במישור סעיפים
שלוש תמונות מימין – צילמה מימי רון ©; שתמונה משמאל – צילמה דפנה כרמלי ©
להגדלה – לחצו על התמונות

זכות ראשונים לגילויה של אוכלוסיית הסתוונית במישר סעיפים שמורה למיכל אוקו, מורה מהעיר אילת (כיום ד"ר לביולוגיה מומחית לאצות) שטיילה בשנת 1988 באזור הגבול המצרי כאשר דווקא בתחילת ינואר, בתקופת שפל הפריחה הקיצוני ביותר של מיני צמחים פורחים  היא  גילתה מין של סתוונית שפרח במישר סעיפים. מאז אותו גילוי ועד לימים אלה החשבנו את הסתוונית הזו כאוכלוסייה נוספת של סתוונית הנגב. אלא שלא בדקנו וספרנו את ה"כוסיות" המצויצות בבסיס זירי האבקנים – התכונה היחידה  המבדילה בין סתוונית שימפר לבין המינים הקרובים של סתווניות בקבוצת סתוונית הנגב (מאמר מיוחד על סתוונית שימפר יופיע בקרוב בכלנית).

הצופנים בפרחי הסתווניות

בבסיס כל אבקן מצויים שני רכסים קרומיים היוצרים מבנה דמי כוסית המשמש כצופן. במיני סתוונית אחדים הקרומים מלווים בשיניים המקנים למבנה זה מראה של כוסית מצוייצת. ככל שקרום הכוסית יותר גדול והשיניים יותר מרובות וארוכות,  כך קשה לנמלים ולשאר חרקים זעירים המחפשים מזונם לחדור ולמצוץ את הצוף הנאגר בתוך הכוסית.

סתוונית סיני

כוסית צוף מצוייצת בסתוונית סיני Colchicum guessfeldtianum. מוצג עלי עטיף אחד שממנו יוצאים שני רכסים עם שיניים העוטפים את בסיס זיר האבקן. ציירה: אסתר הובר. 
להגדלה – לחצו על התמונה

אמנם שמנו לב מיד, כמו גם מטיילים חדי-עין נוספים, כי העלים של מין זה יותר צרים וקטנים מאלה של סתוונית הנגב הגדלה בנגב,  אך הכרנו תופעה זו מירדן בתוך אוכלוסיית סתוונית הנגב הגדלה שם ולכן לא טרחנו לבדוק את האבקנים שבבסיסם מצויות הכוסיות שהן  מבנים מיוחדים דמוי שני רכסים המשמים כצופנים. לכוסיות אלה יש שיניים ברורות בסתוונית טוביה, סתוונית הרמון וסתוונית הנגב בעוד שסתוונית שימפר מתוארת בספרות כחסרת שיניים גם בעלי העטיף החיצוניים וגם בעלי העטיף הפנימיים .

סת-שימפר 9.1.16 מ-סעיפים מימי-2       סת-שימפר 9.1.16 מישור סעיפים דפנה-3

כוסיות חסרות שיניים (צופנים) בבסיס האבקנים של סתוונית שימפר
מימין – צילמה: מימי רון ©; משמאל – צילמה: דפנה כרמלי ©;  
להגדלה – לחצו על התמונות

סתוונית שימפר ניתנה בפלורה ובמגדירים השונים כגדלה באדום ובהר-הנגב. ממחקר שערכנו בשנות השבעים של המאה הקודמת יחד עם פרופסור פיינברון התברר לנו כי הייבושים של סתוונית שימפר מהר-הנגב הקיימים בעשביה הם למעשה פרטים של סתוונית טוביה, אשר יותר מאוחר התברר לנו כי היא מין אנדמי מיוחד במינו בעל עמוד עלי אחד. הסימנים הנתונים בפלורה ובמגדיר לסתוונית שימפר מוטעים לצערנו (עמוד עלי שווה לאורך מהאבקנים או ארוך ממנו וכן רוחב העלה הצר).  רוחב העלים איננו מהווה סימן דיאגנוסטי טוב להבדיל בינה לס.הנגב ולמיני סתוונית אחרים והסימן הדיאגנוסטי החזק היחידי, שהוא העדר השיניים בכוסיות הצוף, אינו מצוין בספרות זו (נזכיר כי דווקא פיינברון אשר כתבה את המחקר היסודי על סתווניות – היא אשר מצאה תכונה חשובה זו). זו הסיבה שעד עתה ענינו בשלילה לחובבי טבע חדי עין אשר בקרו את הסתוונית במישר סעיפים וכתבו לנו כי מצאו את סתוונית שימפר. גם המדווחים וגם אנחנו לא התבוננו בתוך הפרחים ולא בדקנו את שיני כוסיות הצוף ליד זירי האבקנים הפנימיים והחיצוניים של הפרחים. וכך המציאה של מיכל אוקו נותרה לכאורה כעוד אוכלוסיה של סתוונית הנגב עד לאותו מועד שבו ביקרנו במקום ובדקנו את הפרחים…

סת-שימפר 9.1.16 מישור סעיפים דפנה-1         סת-שימפר 9.1.16 מ-סעיפים מימי-3

סתוונית שימפר
מימין – צילמה דפנה כרמלי ©; משמאל – צילמה מימי רון ©

לכן אנו מציעים לא להחמיץ  את הפריחה "המשגעת"  במדבר הקיצוני של הנגב הרחוק בחורף זה (2016) ולטייל באזור בקעת עובדה, כביש הגבול המצרי, הערבה הדרומית באזור יוטבתה עד הר שחורת לאורך כביש 90, וחצייות נחלי הפארן, הציחור והחיון לאורך כביש 40; באתרים אלה קיימת עתה וכנראה לפחות עד סוף חודש ינואר כתמי פריחה מדברית יוצאת דופן ובתוכה – פריחה מתמשכת של סתוונית שימפר באוכלוסייה ששרדה את  15 שנות הבצורת הקיצונית שהייתה בנגב; אומנם בהשוואה לסתוונית הנגב וסתוונית התשבץ הפריחה צנועה, אך זו הזדמנות לראות מין ביולוגי שעדיין לא נכנס לרשימת הצמחים האדומים בסכנת הכחדה  וראוי שייכנס לרשימה זו.

ספרות:

Vasl A and Shmida A 2015 The adaptive role of nectarial appendages in Colchicum. Plant Systematics and Evolution. 301: 1713-1723.( Online publication date 31-Dec-2014)

===========================
כל הזכויות שמורות ל"כלנית" ©
ציטוט: שמידע א רון מ ריבנר ד וכרמלי ד 2016 סתוונית שימפר Colchicum schimperi בישראל – גילוי מחדש במישר סעיפים בנגב הרחוק, "פורחים עכשיו", כתב-עת "כלנית" מספר 3.
https://www.kalanit.org.il/colchicum-schimperi-01-2016

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

הרשמה לכלנית

עוד בפורחי החודש