משאבי כלנית

עץ המיש הקדוש ליד מר-אליאס הושמד בשנת 2024

עץ מיש דרומי קדוש שכן על דרך הראשית לבית-לחם בצד מטע הזיתים של מנזר מר-אליאס בדרום ירושלים. עירית ירושלים בנתה סביבו מעקה אבן מיוחד בשולי צומת חומת מגן וצליינים וחובבי טבע רבים בקרו אותו לאורך הדורות. והנה בסתיו 2024 נבנה במקום אתר של מנהלת פיתוח גבעת המטוס וב"מחי יד" יותר מדויק במחי טרקטור ענק, הושמד המיש הקשיש ואיננו עוד.

קרא עוד »

אפוני הבר של ישראל והלבאנט

הסוג אפון בישראל כולל שלושה מיני בר- אפון מצוי, א. קיפח וא. נמוך, אפון תרבותי ומין תרבות נוסף מאתיופיה – אפון אתיופי. המאמר מפרט את התפוצה והאקולוגיה של מיני האפון בישראל ועומד על יחסי הקרבה הגנטית בין מיני הבר למין התרבות. האפון המצוי נפוץ בישראל מגבול הצפון ועד לאזורי הספר של הנגב המערבי ודרום הר חברון. האפון הקיפח מוכר מהגליל העליון, צפון הגולן, והכרמל. מובחנים שני אקוטיפים של אפון נמוך; צפוני, המוכר מבתות בצפון הגולן והחרמון ודרומי, אלמנט של בתי גידול מופרים, שדות מעובדים וצדי דרכים מבקעת כנרות דרך עמק יזרעאל, רמות מנשה, השפלה והנגב המערבי. על פי יחסי ההכלאה ומדדי קרבה שנקבעו על פי סמני דנ״א ניתן לקבוע כי מוצאו של האפון התרבותי מהאקוטיפ הצפוני של האפון הנמוך. מוצאו של האפון האתיופי מאוכלוסית מיכלוא עתיקה בין אפון קיפח לבין האקוטיפ הדרומי של האפון הנמוך.

קרא עוד »

הצעה לזיהוי 'חריוני יונים' (מלכים ב, ו, כ"ה) כינבוט השדה

בספר מלכים ב' מסופר: "וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן, וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ: עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף, וְרֹבַע הַקַּב חרי (דִּב-) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף" (מלכים ב', ו': כ"ה). בספרות הוצעו מיני הצמחים הבאים כ'חריוני יונים': חמצה תרבותית; נץ חלב מפושק; פקעון נאה; חרוב מצוי; צבעוני מונטנה וינבוט השדה. אנחנו מציעים את ינבוט השדה על סמך: השמות האכדיים, נתוני תפוצה, תכונות אקולוגיות ומורפולוגיות, אכילות והשימושיים הרפואיים של ינבוט השדה לאורך הדורות.

קרא עוד »

סיכום השתלמות גליל תשפ"ד: מישויה פעמונית ואזור בית-ג'ן בדרום גוש הר-מירון.

גשמים המאוחרים בחודשי אפריל מאי ומאורעות המלחמה בגבול הצפון שינו את תוכניות חוג כלנית לבוטניקה; בעקבות איסור הטיולים בחרמון הגבוה קבענו השתלמות נוספת בדרום רכס הר-מירון וביקרנו שני צמחים יוצאי-דופן בפרחים ענקיים לבנים הפורחים במחצית חודש מאי – מישויה פעמונית ושושן צחור. אלה שני צמחי שושנת רב-שנתיים אשר מבנה הפרח שלהם מרמז על קשר קדום לאקלים שונה מזה של החבל הים-תיכוני ועל האבקת לילה של פרפרי לילה. כיום המישויה מואבקת ע"י דבורת-עץ סגולה והשושן "מחפש את מאביקו שנכחדו". כמו כן למדנו על החורש הים-תיכוני, האם הוא שונה מיער נשיר צפוני והאם יהפוך ליער בעתיד. הופתענו לגלות כי ברום רכס זבד (965-1005 מ) אין בכלל עוזרר אדום ורוב אלוני התולע שפגשנו היו בגודל של 0.5-1 מטר, מדוע? פגשנו מיני צמחים רבים, בין הנדירים והמעניינים נמנה את ערבז דק-פרחים, תלתן רפה בן-חיטה דל-שיבולת ודבקה סורית.

קרא עוד »

סיכום השתלמות כלנית לצפון הגולן ומרגלות החרמון 1.5.2024

השתלמות צפון הגולן כללה שתי תחנות ביער אודם ותחנה גדולה בבקעת נמרוד, למרגלות החרמון. החזאי צפה גשם יומיים גשומים לימים שלפני הסיור וליום הסיור.  ערפל כבד שרר באזור עד הצהרים.  ביער אודם ביקרנו מחד ביער פרק פתוח ששלטו בו דגניים וקטניות (18 מיני תלתן) בשיא פריחתם, ומאידך בחורש צפוף ומוצל עם תת-יער מפותח של לקוקיה כרתית ולפסנה ענפה. מירונית סרגלנית פרחה באתרים אחדים.  בבקעת נמרוד הלכנו מצומת נמרוד דרך גבעת הסחלבים, מעיין הכריך ושלוליות אחו קווקזי שופעים בפריחת סחלב ריחני ושפתן דפני. 

קרא עוד »
ביבים באלה אטלנטית בעין עבדת

הפרשת נוזלים מימיים מגזעי עצים: תצפיות בצפצפת הפרת ובאלה אטלנטית

במינים שונים של עצים קיימת תופעה של זרימת נוזלים מימיים מביבים (pores) הנמצאים במקומות שונים בגזעים או בענפים. לתופעה יש מספר הסברים תיאורטיים ובספרות המדעית היא ידועה בשם bleeding  ואנו מציעים לקרוא לה בעברית הפרשה. בארץ התגלתה התופעה כבר לפני 15 שנים בעצים מהמין צפצפת הפרת (Populus euphratica) ולאחרונה בעץ מהמין אלה אטלנטית (Pistacia atlantica). בשני המקרים הממצאים הם משמורת הטבע עין עבדת.
במאמר זה אנו מתארים את התופעה בפרוטרוט בעצי הצפצפה והאלה כפי שחקרנו אותה בשמורת עין-עבדת בשנים 2010 – 2023.

קרא עוד »

השרך לשון-אפעה ; חלון אל העבר הגיאולוגי וחלון אל השרכים

לשון-אפעה הוא שרך נדיר ביותר בישראל אשר שני המינים שלו בארץ נמצאים בסכנת הכחדה והוכרזו כמינים אדומים (שמידע ופולק 2007). השנה זכינו לראות ולתעד אותם באותו מועד, במחצית השניה של חודש נובמבר;  בצפון, בחוף שמורת הבונים גדלה לשון-אפעה קטנה ובחולות הערבה גדלה לשון-אפעה רבת-עלים. לשון-אפעה שייכת לקבוצה מיוחדת של שרכים הידועה מאז תקופת היורה-טריאס. על הקבוצה ועל האופייני והמיוחד לכל מחלקת השרכים במאמר הבא.

קרא עוד »

סיכום השתלמות כלנית לשפלת השומרון – "המשולש"

השתלמות כלנית בחודש דצמבר 2023 סקרה את אזור שיפולי צפון מערב השומרון (קראנו לו משולש בחן-חריש- עמק חפר" או אזור בקה אל-ע'רביה) וצחנה בודדת בגבעת הכלניות אשר במזרחו של עמק חפר. ביקרנו בחלקות של "שרידי הצומח הטבעי" בחבל ארץ זה וניסינו להבדיל בין יחידות הצומח הטבעי שהיה קיים מקדמת דנא לבין עצים וצמחים אשר "פלשו" לאזור בעקבות החקלאות המסורתית וההתישבות הצפופה הרב-תקופתית שהתנחלה במקום לאורך הדורות. ביקרנו במדרון תלול בעל נארי מפותח בכפר מרג'ה ורשמנו "בפעם הראשונה למדע" את המינים המאפיינים חברת חורש טבעי של אלון מצוי. מאידך ביקרנו בכמה עצי אלון תבור מרשימים ובחלקות יער של חברת אלון תבור ואשחר ארץ-ישראלי ודנו באפשרות כי חברת צומח זו היתה צומח הקלימקס של האזור והאם ומדוע חרוב מצוי, אלת מסטיק וזית אירופי בר נכללו בה? קינחנו בגבעת הכלניות בה רואים "שחור על גבי לבן" מה קורא לשטח מכוסה כלניות עם רעיה מבוקרת כאשר זונחים אותו…וממרום הגבעה סיפרנו על העבר של עמק חפר שהיה מכוסה ביצות ומקווי מים טבעיים אשר צמחים טרופיים ואולי אפילו תנינים היו שכיחים בו בעבר.

קרא עוד »

סיכום השתלמות חוג כלנית לעמק המצלבה בירושלים, סתיו תשפ"ד 16.10.2023

בהשתלמות כלנית זו, עסקנו כנושא מרכזי במבשרי הגשם הם פורחי הסתיו, ובאקולוגיה והתאמה של קבוצת הגיאופיטים לסובב הים תיכוני. זכינו לגלות רק שני גושים של סתוונית ירושלים  – Colchicum hierosolymitanum , כנראה עקב הכחדת האוכלוסייה בשלושים שנים האחרונות.  דנו מהו "הגשם היורה" ומה מאפיין את האקולוגיה של שוק הסתיו.  אפיונו את האזור הים-תיכוני באקלים דו-עונתי קיצוני בו בקיץ הגשמים נעדרים חמישה חודשים ויותר.  בהתאם, פורחי הסתיו מעבירים מהאביב משאבי מזון תוך אגירה תת-קרקעית ופורחים לרוב ללא עלים, בסתיו. התמקדנו בהתאמות הפריחה של חמישה מינים: סתוונית ירושלים, בן-חצב סתווני, חצב מצוי, כתלה חריפה וחורשף מצויץ.  כמו כן, דנו בפנולגית הפריה של עצי ושיחי חורש ים תיכוניים אשר מבשילים בסתיו להם פרי עסיסי מתוק או עסיסי-שומני:  זית אירופי, ער-אציל, מיש דרומי, פועה מצויה, שבטן לבן, שרביטן מצוי, דבקון הזית ואספרג החורש.  הופתענו לגלות שהחרובים השתולים בעמק המצלבה עדיין לא פורחים וניסינו להסביר מדוע קטנית זו הפרידה את הזוויגים והיתה לצמח דו-ביתי.

קרא עוד »

סיכום השתלמות כלנית אזור ירושלים, פריחת החלמוניות והגשם הגדול, 23.11.2023

בהשתלמות כלנית האחרונה, ביקרנו בתחנות באזור ירושלים בהן ישנן עדיין אוכלוסיות פורחות של חלמונית גדולה. סוף חודש נובמבר הוא שיא פריחת החלמוניות באתר מעלה רחבעם, וסוף פריחת החלמוניות באתרים באיזור בית צפאפה, ושדה בועז. אתר החלמוניות בנחל קטלב גמר לפרוח זה מכבר.   בנוסף לחלמוניות זכינו לראות שני מיני סתווניות ולא מצאנו פריחה של המין השלישי – סתוונית טוביה. ראינו פרטים יפים של סתוונית ירושלים בגבעת המטוס בבית צפאפה וסוף פריחה בעמק המצלבה.  הפריחה המאוחרת של סתוונית ירושלים השנה בדיוק באותם אתרים בהן אנו מכירים אותם בשנים קודמות – הינה אינדיקציה ברורה לכך שהשנה רוב הצמחים פורחי הסתיו מאחרים לפרוח לפחות בשבועיים.  סתוונית היורה מופיעה בשיא הפריחה עם עלים בכיסי קרקע בין סלעים בתחנת עמק המצלבה, ואיבי הנחל, ליד תקוע.  למדנו להבדיל בן שני מיני הסתוונית. 

אי מציאת סתוונית טוביה, בתחנת מעלה רחבעם ובתחנות שעשינו בחתך כביש מעלה עמוס – רוג'ום א-נאקה, מרמזת גם היא על האיחור בפריחה בסתיו תשפ"ד.

קרא עוד »

סיכום עונת פריחת החצב – תשפ"ג 2024

השנה (2023-24 תשפ"ד), אספו חברי חוג כלנית תצפיות רבות ותמונות אודות אתרים וזמני פריחה(פנולוגיה) של החצב המצוי – Drimia maritima.  בעוד תקופת הפריחה המרכזית של החצב היא בחודש ספטמבר הרי כבר בסוף חודש יולי צופים רבים מחובבי הטבע בפרטים יוצאי דופן, המעלים עמודי פריחה ומתחילים לפרוח בחודש יולי ואף בחודש יוני, "הרחק מעונת הפריחה הרגילה של החצב המצוי." רק אם נאסוף מידי שנה הרבה תצפיות ונשווה אותן נוכל לקבל דגמים אופייניים ונדע מי יוצא מן הכלל ומהו בכלל הכלל. השוואת נתוני הפריחה של החצב לשנים קודמות מעלה אפשרות סבירה כי השנה אחרה אוכלוסיית החצב לפרוח לפחות בעשרה ימים בממוצע. על הסיבות האפשריות לאיחור זה בפריחה בכתבה הבאה.

קרא עוד »

ביולוגיה רפרודוקטיבית והאבקה של לופית מצויה בישראל

בעבודה זו חקר דר' קובי כח (ז"ל) את מנגנון האבקה של הלופית המצויה Arisarum vulgare, והמאביקים שלה. מתברר כי תפרחת הלופית המצויה, בניגוד לכל שאר בני משפחת הלופיים באזור הים-תיכוני, בעלת יכולת האבקה עצמית. תכונה זאת מאפשרת לה יצירת זרעים בתנאים שבהם המאביקים אינם בנמצא ואכן, הלופית פורחת בשיא החורף, בעונה בה הטמפרטורות נמוכות, מרובים הגשמים והמאביקים נדירים.  מתברר שמאביקי הלופית כוללים בעיקר יתושים וזבובים קטנים הנמשכים כנראה לריח שמפיקה התפרחת, מרומים, ומבקרים בפרח ללא קבלת גמול כלשהו. הפסים הבהירים לאורך מתחל התפרחת, משמשים להם כנראה, פסי הכוונה ליציאה ממלכודת זו.  אסטרטגיות של האבקת רמיה נפוצות במשפחת הלופיים אשר רובם מתרכז באזור הטרופי.

קרא עוד »

קליסטמון הנצרים – מין פולש בישראל

אנו מדווחים לראשונה על הופעתו של קליסטמון הנצרים Callistemon viminalis כמין גר (זר) בישראל ויש סכנה שייהפך למין פולש. מאז 2006 מוכרים לנו פרטים של הסוג קליסטמון בשטחים טבעיים בישראל, רובם ככולם בזיקה למקורות מים. נכון ליולי 2023, קליסטמון הנצרים מוכר מ-35 נקודות בישראל רובן מרוכזות במעונות נמוכים בצמידות מיידית למקור מים על פני השטח. ניתן להגדיר את קליסטמון הנצרים כיום כמין "מאוזרח" בישראל אשר ברח מהגינות וקיים למעלה מ-15 שנים באתרים טבעיים בישראל, וככל הנראה אוכלוסיותיו נמצאות בתהליך התפשטות.

קרא עוד »

סיכום השתלמות כלנית בגוש-עציון וברכס-מעון

השתלמות כלנית לגוש-עציון ודרום יהודה נערכה בתאריך 4.4.2022, בתחילת של גל חום אביבי אשר בא מיד אחרי חודשיים של תקופה קרה וגשומה אשר לא זכורה לכותבי שורות אלה מאז שנות השישים של המאה הקודמת! כתוצאה מהחורף הקר במיוחד ראינו איחור של 5-8 שבועות בהופעת גלי הפריחה בחבל הים-תיכוני , לדוגמא כלניות, רקפות, ציפורנית מצרית, ורוניקה סורית, עירית גדולה, סירה קוצנית, חיננית הבתה וכתמה עבת-שורשים עדיין פרחו.  מאדיך רשמנו את תחילת פריחתם של האגס הסורי, עוזרר קוצני, וקטלב מצוי כאשר האלון המצוי היה עדיין ב"תרדמת ניצנים חורפית". גל החום הקיצוני ש"נפל עלינו" בין סוף חודש מרץ לתחילת אפריל, הזניק את הצמחיה החד-שנתית למרבדי פריחה צבעוניים מרהיבים ואנו השתכרנו מריחות הפרחים ולמדנו את הסיסטמטיקה של שצמחי הבר של ארצנו. במיוחד הרשימו מרבדי המצליבים, הגרניים, השושנתיים והמורכבים בעלי יכולת צמיחה בטמפרטורות נמוכות יחסית. מעניין כי יחסית להשתלמויות קודמות באזור יהודה מצאנו הפעם מעט מאוד מינים נדירים ואנדמיים.

קרא עוד »

הסוג כלך ומיני הכלך בישראל והלבנט

הסוג כלך 170 מינים (220 ויקיפדיה) ומאופיין בעמודי תפרחת "ענקיים" נישאים זקוף על גבעול חלול בעלי תפרחות סוכך שופעות. הצמח המת מתקשה ונשאר זקוף ובולט.  מחקרים סיסטמטיים שפורסמו לאחרונה מאפשרים לנו לראות באור חדש את מיני הכלך בישראל, לחקור על קשריהם עם קבוצות הכלך השונות בעולם וללמוד על הביוגיאוגרפיה והאבולוציה שלהם.

קרא עוד »

על שני מיני זנבן הגדלים בחרמון: זנבן היערות וזנבן שנוי-פירות

מתוארים במאמר שני מינים של סוג הצמח זנבן הגדלים בישראל רק בחגורה ההררית בחרמון – זנבן שנוי-פירות וזנבן היערות. אלה הם צמחים רב-שנתיים עשבוניים הגדלים בחלקים הגשומים של מרכז אירופה וארצות הים-התיכון. בחרמון, מצוק נמנמן ויער אלון הלבנון למרגלותיו מהווים אתר "לוקוס טרמינוס דרומי" של שני המינים הללו.

קרא עוד »

המסע לפסגת החרמון עם סיום מלחמת ששת הימים

סיפורו האישי של רן אריאלי, אשר השתתף עם סיום מלחמת ששת הימים (24-23.6.1967), במסע רגלי של יחידתו הצבאית אל פסגת החרמון הנמצאת כיום בגבול שבין לבנון לסוריה הרחק צפונה מהחרמון הישראלי. היה זה טיול פורץ דרך המבטא מחד את רוח החלוציות והראשוניות הישראלית ומאידך מבשר על נקודות שליליות לעתיד.

קרא עוד »

דלעת-נחש רבת-פרחים – צמח חרמון חדש לצמחיית ישראל

אנו מתארים לראשונה מין דלעת-נחש חדשה לישראל מהר-חרמון – דלעת-נחש רבת-פרחים Bryonia multiflora . זהו מין מטפס עשבוני רב-שנתי בעל פקעת ענקית בעומק האדמה הצומח עם גבעולים ארוכים באביב ופורח בחודש מאי בחגורת היער ההררי בחרמון. זהו מין ויקרי וקרוב לדלעת-הנחש המצויה המחליף אותה בהרים גבוהים של המזרח התיכון מדרום תורכיה ועד הרי הזגרוס במערב פרס. ההבדל העיקרי בין דלעת-נחש מצויה לד.נ. רבת-עלים הוא מספר פרחי נקבה רב בתפרחת וקיום שעירות בלוטית באברי התפרחות של המין החדש.

על פי הספרות המין האנדמי שתואר מהר-הדרוזים בשנת 1953 הוא סינונים, כלומר שייך לדלעת-נחש רבת-עלים.

קרא עוד »

זוגן אדום בן-שיח מדברי (אפריל 2024)

ערגה אלוני תקציר: זוגן אדום Zygophyllum coccineum  מהזוגניים הוא בן-שיח קסרופיטי מדברי רב-שנתי בעל ענפים מסועפים וזקופים. העלים נגדיים, הפטוטרת גלילית בראשה שני עלעלים גליליים

קרא עוד »

אזובית רמון אנדמי נדיר הגדל בהר הנגב (נובמבר 2023)

אזובית רמון Origanum ramonense Danin. המשתייכת למשפחת השפתניים, היא בן שיח אנדמי- נדיר הגדל בהר הנגב הגבוה, ברום שבין 1000-800 מ'. הצמח שעיר רוב אבריו המכוסים שערות צפופות המפרישות שמנים ריחניים. העלים פשוטים יושבים שפתים תמימה, נגדיים על הגבעול, הפרחים לבנים דו-מיניים, צינוריים נתונים בגביע מאוחה דמוי פעמון בראשו 5 שיניים. לכל פרח שתי שפות: העליונה בת 3 אונות מעוגלות, בשפה תחתונה 2 אונות. אבקנים 4 שוני אורך, העלי ארוך מהם. שחלה תחתית, מכילה 4 פרודות המתפזרות עם ניתוק הגביע.

קרא עוד »

אבוטילון קהה שיח נדיר בעל פרחים גדולים מרשימים (אוקטובר 2023)

אבוטילון קהה Abutilon hirtum (Lam.) Sweet בן שיח נדיר ירוק עד מהחלמיתיים, הגדל בארץ במדבר חם. העלים פשוטים דמויי לב רחבים ושעירים שפתו משוננת. הפרחים דו-מיניים גדולים צהובים בעלי 5 עלי גביע ללא גביעול. עלי כותרת 5 מאוחים לאבקנים בבסיס, בהמשכם חופשיים. האבקנים רבים צהובים דקים. השחלה עילית בנויה ממספר עלי שחלה. הפרי מורכב מפרודות צפופות בכל אחת 3-2 זרעים. נחשב לצמח תועלת: משמש מרפא לאוכלוסיות מסורתית, מקליפתו מפיקים סיבים משמש כצמח נוי ומזון לבע"ח מבויתים.

קרא עוד »

אחילוטוס זקוף – שיח עשבוני הגדל בגדות נחלים (אוגוסט 2023)

אחילוטוס זקוף הוא שיח ר"ש מהקטניות, הגדל על גדות נחלים. לצמח גבעולים שעירים ועלים מורכבים שעירוים להם 7-5 עלעלים. העלים מסודרים נגדית על הגבעול. הפרחים לבנים ורודים דו-מיניים, פרפרניים, מרוכזים בצברים בתפרחת שהיא אשכול דמוי קרקפת. הגביע בן 5 עלים, מפרש הכותרת צר מוארך, הסירה קהה צמודים אליה 2  משוטים. בסירה חבויים 10 אבקנים. הפרי תרמיל קצר.

קרא עוד »

על מיני שחליים הגדלים בישראל ועל שחליים תרבותיים כצמח אשפתות וכגידול תרבותי

בשנות השבעים של המאה הקודמת היה שחליים תרבותיים בישראל אחד מהצמחים הנדירים ביותר בישראל ושנים לא עלה בידנו למצוא אותו. והנה לאחר 60 שנה של פיתוח ציוני מואץ ושינוי בתרבות האוכל, מביא השימוש ב"רשאד" כמרכיב בסלט הישראלי וכחומר גלם למאכלי עדות – את השחליים התרבותיים להתאזרח כצמח מעזבות שכיח למדי. מין הקרוב לו, שחליים דוקרניים גדל בר בחרמון ההררי ובגולן. עליהם ועלה שימוש בש.תרבותיים כצמח ליקוט ותבלין בכתבה הבאה.

קרא עוד »

מדוע פורח ציפורן נקוד ב"טפטוף" כל השנה ?

רוב הצמחים בעולם פורחים בעונת פריחה ברורה שלוקחת 5-3 שבועות כאשר משני צידי תקופת שיא הפריחה מצטייר זנב של פריחה דלילה בתחילת וסוף הפריחה. לעומת זאת הפנולוגיה(הוא שינוי שפעת הפריחה בזמן) של ציפורן נקוד מיוחדת: אכן יש לה תקופת שיא פריחה באביב אך בכל אזורי ישראל ובכל חודשי השנה אפשר לראות צמחים של ציפורן נקוד בפריחה דלילה. במיוחד בולט הדגם בעונת הקיץ היבש בנגב ובחודשי החורף הקר בהרי הצפון אזי כמעט איננו מוצאים בכלל צמחי בר פורחים; בכל טיול ברחבי ארצנו ובכל עונת שנה תמיד נפגוש פרחי ציפורן נקוד! 

קרא עוד »

יורינאה טרשית בנחל אליצור בהר-הנגב הדרומי

אתר של יורינאה טרשית Jurinea staehelinae (DC.) Boiss. , בן-שיח נדיר ובסכנת הכחדה התגלה במצוקי מדרגות בנחל אליצור אשר בהר-הנגב הדרום-מערבי. זהו בן-שיח אירנו-טורני נדיר ביותר באזור הלבנט במזה'ת הגדל בהרים גבוהים גירניים במדבר. היורינאה היא סוג ממשפחת המורכבים הדומה לסוג דרדר אך קוצי הקרקפת מקושתים ואינם בעלי שיכים משניים בבסיס הקוץ הראשי.

קרא עוד »

צופית צדה כנימות המגיחות מעפצי אלה אטלנטית

ציפור הצופית הארץ-ישראלית ידועה כמבקרת קבועה בפרחים אדומים ולוגמת את הצוף. בעונת סוף הקיץ הסתיו כאשר הפריחה מועטה ביותר, הצופית איננה בוחלת במזון מן החי וצדה עשרות חרקים זעירים. אחד מאתנו (ד.ג.) תפס אותה צדה כנימות המגיחות בעשרות מתוך עפצי אלה אטלנטית אשר בשלו ונסדקו.

קרא עוד »

חלמוניות איתרי בירושלים נכחדו

אוכלוסיית החלמונית מאחורי מוסדות איתרי בשולי בית צפפה בירושלים היתה ידועה בגודלה ובפריחת מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. לצערינו, הלכה אוכלוסיה זאת והתמעטה בעקבות הרס בית הגידול כאשר הרשויות האחריות לשמירת הטבע לא עזרו בנידון.  בחודש נובמבר 2023 רשמנו בשטח 12 פרחים. השנה, לצערינו, לא הצלחנו למצוא ולו חלמונית אחת לרפואה.  חלק מהשטח נשרף, בחלק מהשטח נבנה חניון משאיות, ומרכז השטח גודר והתחילו בו עבודות חפירת יסודות לבניין.  מצאנו בשטח פרח אחרון של סתוונית ירושלים!

קרא עוד »

צבעי שלכת של אלה אטלנטית

רבים מעצי ארצנו משירים את עליהם לקראת החורף תופעה הידועה בשם שלכת. בתחילה נעלם הצבע הירוק של העלה ומופיעים צבעי ביניים של צהוב או אדמדם. האם לצבעי השלכת יש ערך אדפטיבי? ומדוע נמצא שונות גדולה בעוצמת צבע השלכת בין עצים שונים?

קרא עוד »
הרנוג-השיטים-24.2.21-משכיות-בק.על.-כרמל

על מי נטפל הרנוג השיטים במדבר שומרון?

הרנוג השיטים Loranthus acaciae  נטפל במזרח אפריקה וצפונה עד לים המלח אצלנו כמעט רק למינים של הסוג שיטה.  אולם, מה קורה להרנוג כאשר אין באזור עצי שיטה? במדבר שומרון ועד לעמק בית שאן לא גדלה שיטה סלילנית והרנוג השיטים גדל בעיקר על שיחים הנפוצים כגון רותם המדבר, אוג קוצני, ושיזף השיח.  ייתכן וזו פלישה חדשה של ההרנוג לאזורים תרמופיליים, החסרים עצי שיטה ותוך כדי כך האוכלוסיה עוברת התאמה לפונדקאים חדשים.

קרא עוד »

ירבוז קוצני התגלה במרעה בקר ליד קיבוץ מצר – ואולי, טקסון חדש שטרם תואר בספרות.

בהשתלמות חוג לבוטניקה "כלנית", נמצא בתאריך 25.12.2023 בשטח  מרעה פרות של קיבוץ מצר, בגבעות גיר רך אאוקני ממזרח לקיבוץ מצר פרט בודד נקבה של הסוג ירבוז. על אף שירבוז קוצני מתואר כמין הרמפרודיט בעל פרחי זכר בצד פרחי נקבה אנו חושבים כי זהו גנוטיפ חדש חד-מיני של ירבוז קוצני. תמונות של פרט זכרי (ש.כ.) של טקסון זה מאחו פי-גלילות מחזקת אפשרות זאת.

קרא עוד »

מתי פורח ערער ארזי בהר-שפנים ליד בית-ג'אן ?

עונת הפריחה של ערער ארזי מוזרה ביותר- אמצע החורף. בעונה זו יש סיכוי רב כי האבקה וגם הפרח הנקבי יפגע ע"י גשם וסופה חזקה ואף על פי כן מועדי הפריחה אשר של עצי ערער ארזי אשר נרשמו בעצים שתולים בירושלים היו בין 21 לדצמבר ל14 בינואר. בביקורנו באוכלוסיית הערער בהר-שפנים בתאריך 18.12.23 הערער עדיין לא הניץ אצטרטבלים זכריים או נקביים. מתי יפרח השנה הערער הארזי ?

קרא עוד »

חרוב דו-מיני התגלה פורח בחודש דצמבר בקיבוץ עין-חרוד

החרוב המצוי Ceratonia siliqua הוא עץ דו-ביתי הפורח בסתיו מחודש ספטמבר ועד חודש נובמבר. עצי הזכר מקדימים לפרוח בממוצע 11 יום לפני עצי הנקבה. להפתעתנו מצאנו השנה (תשפ"ד, 2023) עץ חרוב דו-מיני(הרמפרודיטי) הפורח בחודש דצמבר. זהו כנראה עץ שתול משנות החמישים אשר הורכב או זרעיו הובאו מספרד.

קרא עוד »

משטחי פריחה של סתוונית היורה בגבעת התנ"ך בירושלים: מדוע סתוונית היורה כה שופעת השנה?

שפעת פריחה של כתמי גיאופיטים המופיעים אחת לכמה שנים היא תופעה ידועה לחובבי הטבע אך רב הנסתר על הגלוי לגבי הסיבות להופעתה. השנה אנו מדווחים על משטחי פריחה של סתוונית היורה – Colchicum stevenii בחודש נובמבר 2023; אחד מהם הוא משטח הפריחה העז של סתוונית היורה בגבעת התנ"ך בירושלים.

קרא עוד »

סתוונית טוביה פורחת בפני-קדם ובכל חגורת הספר (9.12.23)

לסתוונית טוביה – Colchicum tuviae מגיע הכתר " הפרח של המדינה"שכן זהו מין צמח אנדמי לישראל (גדל בעולם רק אצלנו) ונקרא על שמו של טוביה קושניר , הבוטנאי המבטיח בן דור הפלמח שנפל עם לוחמי הל"הבקרבות מלחמת השחרור. זהו גם גיאופיט הגדל ופורח בעיקר בחגורת הספר של יהודה – "צור מחצבתנו", האזור שבו התרחשו רבים מעלילות המקרא כולל סיפורי דוד ירמיהו ועמוס. היא שייכת לקבוצה מיוחדת בסוג סתוונית , בעלת כוסיות מצויצות בבסיס הפרח המיוחדת לספר המדבר. על הביולוגיה והפריחה של סתוונית טוביה מתועדת בכתבה זו.

קרא עוד »

סיכום עונת פריחת החצב – תשפ"ג 2024

השנה (2023-24 תשפ"ד), אספו חברי חוג כלנית תצפיות רבות ותמונות אודות אתרים וזמני פריחה(פנולוגיה) של החצב המצוי – Drimia maritima.  בעוד תקופת הפריחה המרכזית של החצב היא בחודש ספטמבר הרי כבר בסוף חודש יולי צופים רבים מחובבי הטבע בפרטים יוצאי דופן, המעלים עמודי פריחה ומתחילים לפרוח בחודש יולי ואף בחודש יוני, "הרחק מעונת הפריחה הרגילה של החצב המצוי." רק אם נאסוף מידי שנה הרבה תצפיות ונשווה אותן נוכל לקבל דגמים אופייניים ונדע מי יוצא מן הכלל ומהו בכלל הכלל. השוואת נתוני הפריחה של החצב לשנים קודמות מעלה אפשרות סבירה כי השנה אחרה אוכלוסיית החצב לפרוח לפחות בעשרה ימים בממוצע. על הסיבות האפשריות לאיחור זה בפריחה בכתבה הבאה.

קרא עוד »

כרכום נאה התגלה בפני-קדם, ברכס הכנוב ליד חברון

כרכום נאה Crocus pallasii התגלה לראשונה פורח ברכס הכנוב אשר נמצא ברום 900 מטר מדרום מזרח לחברון. זהו מין צפוני אשר אינו גדל בשומרון, והיה ידוע עד כה רק בשני מקומות בזור יהודה.  והנה, אחת מאיתנו (מ. טל) יצאה לטייל ליד שער הישוב פני קדם וגילתה בסוף חודש נובמבר 2023, אוכלוסייה יפה של כרכום נאה.

קרא עוד »

כדן קטן-פרחים מאחר לפרוח: תצפיות ממודיעין אלעד וצלפון, 23.11.23

כדן קטן-פרחים הוא אחד הגיאופיטים הפורחים בסתיו , בדרל כלל בחודש אוקטובר. והנה השנה , בדומה לרוב שאר צמחי הבצל מבשרי הגשם הכדן מאחר לפרוח ממש בחודש שלם. שיא פריחה שלו נרשם במודיעין ובצלפון אשר בשפלת יהודה ובנימין בסוף חודש נובמבר.

קרא עוד »

רעילות העלים של חצב מצוי – Drimia maritima

החצב המצוי – Drimia maritima ידוע ברעילותו: בעלי-חיים נוהגים להימנע מאכילת עלי חצב ירוקים אך אוכלים  את עליו היבשים. עורכי כתב-עת כלנית נשאלו לאחרונה מספר פעמים לגבי "רעילותו של החצב" ותשובתם לא הייתה מדויקת עד לא נכונה. פרסום זה בא לבאר את נושא רעילות החצב ולהעמיד דברים על דיוקם. א.ש.

קרא עוד »

סתוונית ירושלים התחילה לפרוח בעמק המצלבה בצפון הגולן ובהר-ברכה

הננו מפרסמים את תצפיות תחילת הפריחה של סתוונית ירושלים – Colchicum hierosolymitanum כפי שהשתקפו בתמונות אשר העלו על ידי חברי חוג כלנית בקבוצת הווצאפ (כלנית כתב-עת ושיתוף תמונות). האם גם בסתוונית ירושלים כמו בחצב מצוי, חרוב מצוי ובסתוונית הקליפות חל השנה, תשפ"ג (2023-24) עיכוב בתחילת הפריחה ? על דגמי הפריחה של מבשרי הגשם ופורחי הסתיו ובמיוחד על מיני הסתווניות בכתבה הבאה.

קרא עוד »

עד לאן מדרימה סתוונית הקליפות?

סתוונית הקליפות Colchicum tunicatum היא מיו אנדמי להר הנגב ולאדום וראשונה לפריחה מבין תשעה מיני הסתווניות בישראל. לא ברור לנו עד היכן היא מדרימה.  אנו מדווחים כאן לראשונה על הימצאותה בהר בתור ובהר כרכום אשר בנגב המרכזי וע לתופעה המוזרה השנה כי תחילת הפריחה התעכבה לפחות בשבועיים בהשוואה לשנים קודמות.

קרא עוד »
סתוונית תשבץ ראשונה 23.9.23 תל חזקה (רמה"ג) א. בן סידי

סתוונית תשבץ ראשונה, פורחת בצפון הגולן בהר-חזק (תל חזקה)

זהו זמן פריחתם של מבשרי הגשם הפורחים ללא עלים: מין סתוונית שני התחיל לפרוח בארצנו והאתר הראשון בו פרחה סתוונית התשבץ הוא במרומי הר-חזק (תל חזקה) בצפון הגולן ברום 1143 מטר. סתוונית התשבץ Colchicum hierosolymitanum  היא מין קרוב מאוד לס.ירושלים ובגולן נמצא אוכלוסיות מעבר ביניהן. גם למין זה יש "היפוך פריחה" כאשר הסתווניות המאחרות פורחות במעונות נמוכים כמו צומת גולני ומרכז הגולן.

קרא עוד »

סתוונית הקליפות התחילה לפרוח בהר-הנגב: על סתווניות היסטרנטיות פורחות סתיו בישראל

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים –   avi.shmida@gmail.com התצפית: 15.9.2023 פרסום:    22.9.2023 תמונת השער: סתוונית הקליפות שגדלה בעציץ מושקה בהר-גילה;

קרא עוד »

החצב פורח : האם הקדים או אחר לפרוח השנה (תשפ"ד) ?

פריחת החצב המצוי Uriginea maritima  בשיא עונת היובש סוף הקיץ רתקה תמיד את כל יושבי הארץ; איך הוא פורח ללא גשם בתקופה שכל שאר צמחי ארצנו יבשים או נמצאים בתרדמה. אגדות ופזמונים נכתבו על כך ולא פחות רתקה אותנו השאלה –  האם השנה החצבים הקדימו לפרוח או פריחתם מתעכבת? על כך בכתבה הבאה.

קרא עוד »

מי היא הסתוונית הראשונה לפרוח ? על סתוונית סתווית וסתוונית הקליפות

הסתוונית הראשונה לפרוח בישראל היא סתוונית הקליפות הפורחת בהר-הנגב ללא תלות בגשם בתחילת חודש ספטמבר. אך המטיילים בארצות הים-התיכון ובמרכז אירופה וודאי שמו לב כי בגינות רבות ובשדרות הערים מציצה לפתע ללא עלווה מין סתוונית בעלת פרחי "ענק", היא סתוונית סתווית  Colchicum autumnale . זהו מין סתוונית הגדל בר בהרי דרום אירופה ובתורכיה ופורח ללא עלים. כבר בחודש אוגוסט. המטיילים בהרי הקצ'קר והרי הטאורוס בתורכיה פוגשים את הסתוונית הסתווית וקרובויה בדשאים אלפיניים בכתמים ורוד חזק ועד לבנבן חיוור.

קרא עוד »

בעקבות הגשם המאוחר, הזוגנים בנגב הצפוני מלאי פרי השנה: על ארועי הגשם בשנת תשפ"ג והצלחת צמחי מדבר .

כל שנה מיוחדת בדגם פיזור הגשמים שלה והשנה תשפ"ג(2022-23) היתה יוצאת דופן מכל השאר. היה בה חורף יבש וקר במיוחד (חודשי ינואר פברואר) אביב מאוחר שבו ירד "גשם ענק" (הסופה בתאריך 13-9.4.23) ובאופן מפתיע הגשם המשיך עד סוף חודש מאי. כתוצאה מדגם הגשמים המיוחד שיחי זוגן השיח בכל רחבי הנגב הצפוני, מרכס בוקר ורמת חובב ועד קמר רמון ודרומה לו, פרחו מאוחר והניבו פרי בשפע יוצא דופן. כל המטייל עתה בחודשי מאי-יולי בצפון הנגב רואה שיחי זוגן מלאים במאות פירות חומים מכונפים אשר כמעט ואינם נושרים מהצמח. הצלחת הזוגן השנה מדגימה את התאמתם של צמחי מדבר לניצול משאב בלתי ודאי המגיע ב"צונמי גדול" ונעלם במהרה. לעומת צמחים כמו רותם המדבר וקרקש צהוב אשר נכשלו בניצול משאבי הגשם השנה ניצבים זוגן השיח, שיבולת-שועל וציפורן נקוד אשר הצליחו השנה באופן יוצא דופן.

קרא עוד »

משתלת קנביס התגלתה בבור-מים מס.111 בשמורת הר-הנגב; כך שומרת רט"ג על אתרי הציונות והטבע ?

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים –   avi.shmida@gmail.com —————————– התצפית: 29.6.2023 פרסום:    3.6.2023 —————————– תקציר: בטיולנו האחרון בהר-הנגב

קרא עוד »

שילטית מקומטת התחילה לפרוח במישור החוף ובעמקים – עץ "השלהבות הצהובות" מברזיל; מדוע לפרוח בשפע פרחים בבת אחת ביער הטרופי?

השנה מאחרת השילטית לפרוח, כנראה משום החורף הקר והגשמים המאוחרים אך השלהבות הצהובות של עצי השילטית מרצדות בצהוב חזק כבר בכל השרון והעמקים. גם בטבע בדרום אמריקה פורח העץ בבת-אחת. מדוע? ומי הן שלושת משפחות העצים שפורחות ביער הטרופי בפריחה סינכרונית? על כך בכתבה הבאה.

קרא עוד »

הרשמה לכלנית