תוצאות נוספות...
לימוסלת המים Limosella aquatica, צמח חד-שנתי שלא היה מוכר בארץ, נמצא על ידי המחבר הראשון בגב מים במערב יער אחיהוד והוגדר על ידי המחבר השני. הצמח מאופיין בשלוחות משרישות, פרחים זעירים הנישאים יחידים על עוקצים ארוכים ועלים אליפטיים הנישאים על פטוטרות ארוכות. במאמר תיאור מפורט של הצמח, בית גידולו ותפוצתו ודיון על מעמדו בארץ, האם הוא צמח אפיזודי? או שיש לו אוכלוסיה בת קיימא ולכן חשוב לשמרו.
אספסת הדיסקוס Medicago disciformis DC. מתאפיינת בתרמיל מיוחד שבכריכותיו שיכים המכוונים לצד אחד בלבד. מדובר בצמח בעל נוף אפרפר-שעיר השונה ממיני האספסות האחרים בישראל. מין זה מתואר כאן לראשונה כחדש לישראל; הוא נמצא בשני אתרים בחורש הים-תיכוני בכרמל. בהיותו מין נדיר מאוד הנמצא בגבול תפוצתו העולמית ראוי שיקבל מספר אדום גבוה מאוד ויוכנס לרשימת הצמחים בסכנת הכחדה בישראל.
ברשתות החברתיות ובאינטרנט, ראיתי כי הצלף הרותמי – Capparis decidua מאובק ע״י מיני ציפורים מהסוג סבכי – Sylvia, בנוסף על המאביק הידוע המופיע בספרות – דבורים גדולות…..
הערבה התיכונה פורחת (מרץ-תחילת אפריל 2020) ואנחנו "תקועים בהסגר נלחמים בקורונה". רגילים אנו לאמירות גוזמא ישראליות על "שנה כזו של פריחה – עוד לא הייתה" – אך באמת, כמויות הגשם הגדולות שירדו הן באזור הים-תיכוני וגם במדבר גרמו לנביטה, צמיחה ופריחה יוצאת דופן בכל גלילות ארצנו. במיוחד מפתיע הערבה והר-הנגב אשר קבלו השנה מספר "סופות ענק" (בכל סופה 31 -56 מ"מ גשם) וכתוצאה מכך הופיעו מרבדי פריחה באזורים צחיחים ביותר: כיסוי ירוק ופריחה כזו ראינו כנראה בערבה רק פעמיים מאז קום המדינה: בשנת 1981/2 וב"שנת השיא" של 1991/2. כמות הגשם באזור פארן השנה היא פי שלוש כמעט בהשוואה לממוצע הרב-שנתי, והפריחות בהתאם: מרבדים של ורוד טוריים מדבריים, שלחלח, פגוניה, ציפורנית, מקור-חסידה, סילון ושלח מרפדים את ערוצי הואדיות ומטפסים על מדרונות צחיחים אשר לא ראינום ירוקים מאז 1992; מרבדי "צהוב אין קץ" של טוריים זיפניים, כוכב, אהרונסוניה, לונאה, פשתנית, פרעושית, שן-ארי, מררית ותמריר מרצדים בתוך כתמי הורוד. תוך שבוע יבוא חמסין יסיים את החגיגה והמדבר יחזור לשיממונו. רק הר-הנגב הגבוה , אשר עצר מגדול בחודשי החורף הקרים, ימשיך לפרוח לתוך חודש מאי – ואנו תקוה שאליו נשים פעמנו בהשתלמות כלנית הקרובה לאחר חג הפסח.
הטבע איננו מחכה לסיום "סגר הקורונה", הוא בשיא פריחתו בכל רחבי הארץ. לא רק בארץ המזרע – אלא השנה באופן יוצא דופן לשישים השנה האחרונות – גם המדבר פורח!! כן, ממש כולו ובכל היקפו: הערבה, הנגב הרחוק, הנגב המרכזי , המכתשים והר-הנגב (אילת מצטרפת בסוף החודש). מדהים, קילומטרים של פרחים, תופעה המתרחשת אחת לעשורים רבים, ואנחנ – ו כלואים בבתים.
שנית נטופה Lythrum netofa (משפ' כופריים), מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה בגליל התחתון. מתוארת במאמר זה, כולל השוואתה לחלק ממיני השנית הגדלים בארץ. מתואר בית-הגידול היחודי והיבטים של שימור. שנית נטופה מצטרפת למיני השנית בישראל שמספרם כעת הוא 9, כולל שני מינים חדשים אשר נמצאו בשטח נביעות הנוחיילה בקיץ 2019, שנית דמוית-ציפורנית Lythrum silenoides ושנית דמוית-חלוקה Lythrum thesioides . שנית דמוית-חלוקה נמצאה קרובה ביותר הן גנטית והן מורפולוגית למין החדש. הסימן המיוחד המבדיל את שנית נטופה משאר מיני השנית הקרובים, הוא…
יוסי לב-ארי, בית אוסישקין, קיבוץ דן , מדריך טבע ומראשוני החברה להגנת הטבע עופר שנער, מנהל שמורת הבניאס, רשות הטבע והגנים – ofer.shinar@npa.org.il הדס כהנר,
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica מצוינת ברשימת הצמחים ה"אדומים" בסכנת הכחדה כצמח נדיר ביותר שגדל לפנים באזור אילת ולא נצפה מאז 1996, עת הוכחדה האוכלוסיה האחרונה שהייתה ידועה בצפון העיר אילת בעקבות פיתוח העיר. והנה בתאריך 16.2.2020, מצא אחד מעמנו (ד.ר.) שלושה שיחי טפרוסיה גדלים בשולי האפיק הראשי של נחל נטפים.
טפרוסיה נובית היא מין סודני אופייני שאינו גדל בסיני . הוא נבדל מטפרוסיה נאה, המין השכיח בהרי אילת, בפרי החד-זרעי הקצר מכוסה שערות מלבינות ארוכות; כל הצמח ובמיוחד הגביע ומפרש הכותרת מכוסים בשערות לבנות המקנות לצמח גוון מלבין. מין הראוי להרבות את הפרטים המעטים שנמצאו ולייסד מהם אוכלוסיות בר נוספות ולשתול אותה בגנים באזור אילת, כמו ביער הולנד.
אורי רוזנברג חוג כלנית – agron@netvision.net.il בשנת 1929 החלה לפעול בישראל "אגודת אנשי העצים בפלשתינה". מיזם שמירת טבע וייעור שהפך חיש מהר לפרשיה פוליטית-כלכלית בה
אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת דגל (אזוביון דגול א.משונן, מרווה דגולה, מצילות מצויצות, כדן נאה) ובכל צמחיית הים התיכון בת 20000 מינים ישנם פחות ממאה מינים בעלי דגל השייכים למספר סוגים מועט ביותר (מרווה, אזוביון, מצילות, כדן, עדעד ונזמית). מתוצאות ניתן להסיק כי מערכת ההתנהגויות והעדפות של דבורים לבקר בתפרחות דגל לעומת "לא דגל" הן מורכבות וכוללות הן מרכיב תורשתי מולד והן מרכיב חשוב נלמד ומתעדכן.
לימוסלת המים Limosella aquatica, צמח חד-שנתי שלא היה מוכר בארץ, נמצא על ידי המחבר הראשון בגב מים במערב יער אחיהוד והוגדר על ידי המחבר השני.
אספסת הדיסקוס Medicago disciformis DC. מתאפיינת בתרמיל מיוחד שבכריכותיו שיכים המכוונים לצד אחד בלבד. מדובר בצמח בעל נוף אפרפר-שעיר השונה ממיני האספסות האחרים בישראל. מין
ברשתות החברתיות ובאינטרנט, ראיתי כי הצלף הרותמי – Capparis decidua מאובק ע״י מיני ציפורים מהסוג סבכי – Sylvia, בנוסף על המאביק הידוע המופיע בספרות –
הערבה התיכונה פורחת (מרץ-תחילת אפריל 2020) ואנחנו "תקועים בהסגר נלחמים בקורונה". רגילים אנו לאמירות גוזמא ישראליות על "שנה כזו של פריחה – עוד לא הייתה"
הטבע איננו מחכה לסיום "סגר הקורונה", הוא בשיא פריחתו בכל רחבי הארץ. לא רק בארץ המזרע – אלא השנה באופן יוצא דופן לשישים השנה האחרונות
שנית נטופה Lythrum netofa (משפ' כופריים), מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה בגליל התחתון. מתוארת במאמר זה, כולל השוואתה לחלק ממיני השנית הגדלים בארץ. מתואר בית-הגידול
יוסי לב-ארי, בית אוסישקין, קיבוץ דן , מדריך טבע ומראשוני החברה להגנת הטבע עופר שנער, מנהל שמורת הבניאס, רשות הטבע והגנים – ofer.shinar@npa.org.il הדס כהנר,
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica מצוינת ברשימת הצמחים ה"אדומים" בסכנת הכחדה כצמח נדיר ביותר שגדל לפנים באזור אילת ולא נצפה מאז 1996, עת הוכחדה האוכלוסיה האחרונה
אורי רוזנברג חוג כלנית – agron@netvision.net.il בשנת 1929 החלה לפעול בישראל "אגודת אנשי העצים בפלשתינה". מיזם שמירת טבע וייעור שהפך חיש מהר לפרשיה פוליטית-כלכלית בה
אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת
