קטגוריה: ים-תיכון

התנחלות צמחי בר וסוקצסיה משנית בכרם גלילי נטוש

מחקר זה מתאר את הסוקצסיה בחלקות שונות של כרם אחד גדול, שננטשו במועדים שונים. התוצאות מתארות את שלבי ההתנחלות של צמחי-בר רב-שנתיים בחלקות הנטושות. המחקר מנתח את הגורמים ובעיקר את תכונות הצמחים המשפיעים על הרכב המינים המתנחלים ומשווה את התוצאות  לתאוריה הקלאסית של הסוקצסיה בשדות נטושים וסוקצסיה בכרמים נטושים במערב הים-התיכון. מאמר זה מתבסס על המאמר:  Ne’eman, G. and Izhaki, I. 1996. Colonization in an abandoned East Mediterranean vineyard. Journal of Vegetation Science 7: 465-472.

למאמר המלא »

על הספר "אקולוגיה של צמחים במזרח התיכון"

ספר חדש על אקולוגיה של צמחים במזרח בתיכון התפרסם לאחרונה, מאת אחמד חיגאזי ויונתן לובט-דאוסט:
.Ahmad  Hegazy and Jonathan Lovett-Doust:  Plant Ecology in the Middle East.  Oxford University Press, 2016. 339 pp
הספר מציג תמונת מצב עדכנית באקולוגיה של צמחים באזור בדגש על מדבריות. הנושאים נדונים בהקשר רחב של תהליכים גיאולוגיים, אקלימיים ואבולוציוניים שעיצבו את תכונות הצומח והצמחייה במזרח התיכון, תוך התייחסות למקומו של האדם בניצול המערכות האקולוגיות של האזור ובהשפעותיו עליהן בעבר ובהווה. בסקירה מובלט הקשר אל צמחיית ישראל.

למאמר המלא »

אתרים חדשים לאגרוסטמת השדות בישראל – האם אלו אוכלוסיות בר מקומיות או זיהום מקרי?

בעשרות השנים האחרונות נצפתה אגרוסטמת השדות בישראל בהר אביטל שבגולן בלבד. לאחרונה היא נמצאה גם בשטחים חקלאיים סמוכים לעפרה שבשומרון ובשדות בקרבת צומת שוקת שבנגב הצפוני. במאמר אנו דנים בהתפשטות המין כצמח שדות בחקלאות המסורתית, צמצום אוכלוסיותיו במעבר לחקלאות המודרנית ומדוע לדעתנו הופעת הצמחים באתרים החדשים היא תוצאה של זיהום חקלאי. ממצאים אלה מחזקים את החשיבות של שימור המין בבית גידולו הטבעי כמו גם שימורו בגנים בוטניים ובגינות נוי.

למאמר המלא »

אקלים, התהוות הצומח וייחוד הצמחייה של אוסטרליה

סכום הרצאתו של ד"ר מיכאל אבישי על הצמחיה המיוחדת של אוסטרליה והאבולוציה שלה מזמן היותה ביוטה טרופית ועד ההשתנות הגדולה ויצירת ביוטה סמי-ארידית. ופי זה התהווה במשך ההיסטוריה הגיאולוגית של היבשת, אחרי היפרדותה מיבשת גונדוונה הקדומה בעידן הטריאס, לפני כ-200 מיליון שנים. מיקומה הנוכחי ברוחב גיאוגרפי דרומי, הוא תוצאה של תהליך נדידת הלוח היבשתי הכולל את אוסטרליה, ממיקום ברוחב דרומי יותר – לרוחב צפוני ושינוי זרמי הים והאקלים בסביבתה, תוך בידוד היבשת מאזורי יבשה שכנים. ( ניתן ביום הסיכום השנתי של השתלמויות כלנית 2016 ). 

למאמר המלא »

טיפוסי מיניות במילה אירופית Fraxinus excelsior כרקע להבנת טיפוסי המיניות במילה סורית

מילה – Fraxinus היא סוג של עצים במשפחת הזיתיים הכולל מינים בעלי רמות שונות של הפרדת זוויגים ומאפייני פריחה המקושרים לרצף שבין האבקת חרקים והאבקת רוח. מילה סורית Fraxinus syriaca הגדלה בישראל היא עץ דו-מיני הנושא על התפרחת פרחים אנדרוגיניים קטנים וחסרי גביע וכותרת המואבקים ברוח. לעומתה המילה האירופית Fraxinus excelsior מציגה דגם מיניות פוליגמי בעל הטרוגניות בפרחים ובפרטים באוכלוסיה, כאשר חלם רק זכריים או רק נקביים ואחרים הם בדרגות משתנות של זכריות ונקביות על פרטים שונים. מיניות המילה האירופית נחקרה באופן מפורט בעבודת הדוקטורט של אחד מעמנו (א.ט.) והיא מסוכמת בעבודה זו. תוצאות מחקר המילה האירופית עשוי לשפוך אור על האבולוציה של התפתחות המיניות במיני הסוג בכלל, ועל הקצאת המשאבים הזכרית והנקבית במילה סורית הגדלה בישראל.

למאמר המלא »

דרדר נמוך – מין אדום הגדל בר בתחומי העיר תל-אביב

דרדר נמוך (חופית נמוכה)  Centaurea pumilio הוא צמח בסכנת הכחדה (מין "אדום") בחגורת הרסס בחוף הים. בחופי ישראל הוא מוגבל לחוף הכרמל. אוכלוסיה נוספת גדלה בעבר גם בתל אביב ונחשבה כנכחדת, אך עדויות מהשנים אחרונות ומהימים האלה מאשרות את קיומו בתל אביב כצמח בר גם כיום. המאמר עוסק בבירורים סיסטמטיים וביוגיאוגרפיים אודות מעמדו של המין, מביא נתונים עדכניים על אוכלוסיית תל-אביב ודן בשאלת דרכי שימור נאותות של המין בארץ.

למאמר המלא »

עצי בר נדירים במישור החוף

מאמר זה סוקר בקצרה מספר היבטים הנוגעים לתפוצתם של עצי בר נדירים יחסית במישור החוף המרכזי : הוא כולל סקירה על  גבול התפוצה הדרומי כיום ובעבר של מספר עצים ושיחים ים-תיכוניים בדגש על הנדירים שבהם. במסגרת זו נבחנו המקורות הספרותיים לאור הידע שנצבר בשדה בשנים האחרונות. דיון זה מעלה את המודעות לחשיבותן של "אוכלוסיות קצה" ולצורך בשמירתן לאור לחצי הפיתוח הכבדים ברצועת החוף.

למאמר המלא »

פעמונית הדורה – מין בסכנת הכחדה בטבע המשגשג בגנים הבוטניים ובגינות

פעמונית הדורה Campanula peregrina היא צמח אדום נדיר ביותר, שאזור הגליל העליון מהווה גבול תפוצה דרומי שלו.  מספר פרטים נמצאו באקראי לפני כ-30 שנה בגליל העליון בנחל כזיב. פרטים אלה לא שרדו  בטבע. בשנות ה90, בסקר צמחים, נמצאו באותו אזור כמה פרטים מהם נאספו זרעים. הזרעים נבטו והניבו צמחים שהוו גרעין רביה. ניסיונות השבה שנעשו בגן הבוטני בגבעת רם בירושלים ובגינה בשרון, הראו שהצמח מפזר זרעים באופן טבעי, נובט בקלות והנבטים גדלים ומתפתחים במהירות. הצמח משגשג בגינות בתנאי השקיה ובחצי צל. ללא השקיה, הוא נכנס לעקת יובש ולא שורד. מה שיכול להסביר את היעלמותו בטבע בהעדר לחות קבועה בקרקע.
הצמח הוא עשבוני רב שנתי המפתח שושנת עלים. בפברו

למאמר המלא »

ניתוח דגמי פריחה בגלבוע

בסקר שנערך במהלך שתי עונות פריחה נמצא ששיא הפריחה במרומי הגלבוע הוא חורפי-אביבי, אך משתנה משנה לשנה. דגם פיזור המשקעים על פני עונות הגשם  ומהלך הטמפרטורות בחודשי החורף והאביב משפיעים על שיעורי הפריחה, העיתוי של שיא הפריחה ועל משך זמן הפריחה הממוצע של מיני הצמחים – יותר מאשר כמות המשקעים המוחלטת. משך הפריחה הממוצע של הצמחים העשבוניים קצר יותר מזה של הצמחים המעוצים וממוקד בסוף החורף ובאביב (חודש מרץ ותחילת אפריל). הפריחה  בקיץ ובסתיו היא בעיקרה של מינים מעוצים.

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית