אנדרנת הכרכום Andrena crocusella היא מין של דבורה יחידאית המשחר על פרחי גיאופיטים בתקופת סוף הסתיו ותחילת החורף (נובמבר–דצמבר), באזור החורש הים-תיכוני של ישראל, שתואר למדע לראשונה בשנת 2016. במאמר מובא סיפור גילוי המין ומידע על המורפולוגיה, הפנולוגיה והאקולוגיה הייחודיות שלו.
המאמר מתאר את חברות הצמחים בארבעת המפנים בהר התבור סמוך לפסגתו. במערב ובצפון נמצא חורש של אלון מצוי, במזרח יער פארק של אלון התבור ובדרום בתה של סירה קוצנית עם מעט חרוב מצוי ואלת המסטיק. ההבדל בזווית הפגיעה של קרני השמש מסביר היטב את ההבדל בין חברות הצמחים בדרום ובצפון, אולם לא את ההבדל בין המזרח למערב. לעומת זאת, המפנה המזרחי חשוף לקרינה רבה בשעות הבוקר ולכן הוא מתייבש מהר יותר מהמפנה המערבי המוצל בשעות הבוקר המוקדמות. אנו מציעים כאן לראשונה, כי זה הגורם העיקרי להבדל בחברות הצמחים. לסיום אנו דנים בשתי תאוריות המסבירות את הגורמים להתקבצות של מיני צמחים ליצירת חברות.
השתלמות סוף הסתיו בחודש דצמבר 2020 תשפ"א עמדה בסימן כרכומים וסתווניות הפורחים בסוף הסתיו ובתחילת החורף בחבל הים-תיכוני. בכל שנה בתחילת חודש דצמבר בוקעים מתוך הקרקע הטרשית בזלתית בצפון הגולן מרבדים של פרחי כרכום בצבעי לבן וסגול. הם שייכים בעיקר לארבעה מינים שונים (כרכום נאה, כ.השבכה הסגולים וכ.גיירדו וכ.צהבהב הלבנים) שיש להם פקעות רדודות(נראים כבצלים) והם מתחילים לפרוח ללא תלות בגשמים אך הפריחה מתגברת מאוד עם ירידת הגשמים ומצטרפים אליה עלים ירוקים; אלה מקדימים יחסית כאשר הגשמים מקדימים ומופיעים רק בסוף הפריחה כאשר אין גשם.
בתאריך 29.11.2020, במהלך טיול טבע בעמק ברכות אשר בגוש-עציון התגלתה התגלתה אוכלוסיה מעורבת של כרכום ארץ-ישראלי Crocus hermoneus ssp. Palaestinus , מין אנדמי לישראל אשר היה ידוע עד כה רק מאזור השומרון ודרום הגולן. להפתעתנו הכרכום הא"י התגלה כהוא מעורב בתוך אוכלוסיה צפופה של כרכום גיירדו וכרכום חורפי. האם טקסון זה בעמק ברכה הוא מין עצמאי הוא אוכלוסיה פולימורפית של טקסון אחד אשר בשאר אזורי ישראל עברה התמיינות לשלושה מינים עצמאיים: כרכום גיירדו, כ.חרמוני ת.מ.ארץ-ישראלי וכ.חורפי ?
אמוץ דפני, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית , אוניברסיטת חיפה, חיפה Amots.Dafni@gmail.com סאלח עקל ח'טיב, כפר מג'ער
הפעם אנו מגישים "סכום-מכין של תחנות ההשתלמות" לקראת השתלמות כלנית להרי-ירושלים בסתיו 28.10.2020. ההשתלמות מתמקדת בצמחים הפורחים בסתיו ובצמחי אזור ירושלים. אך היובש הקיצוני שחל השנה בחודשי ספטמבר-אוקטובר הביא לפריחה דלילה ביותר של כלל הצמחיה ואפילו של הצמחים מבשרי הגשם אשר שנים לימדנו כי פריחתם איננה תלויה בגשמי הסתיו הנוכחי. קביעה זו היא עדיין נכונה לדעתנו אך מתברר כי יובש וחום קיצוניים מביא כנראה לאיבוד מים בשורשים השטוחים של פורחי הסתיו וכתוצאה מכך לפריחה מאוד דלילה ועלובה. נסתפק במה שיש, ונתמקד בנושאים נוספים של תופעות ביולוגיות מעניינות בעצים, פרפרים ושאר יצורי הטבע.
כמה מיני לכיד גדלים בישראל? למעט לכיד קוצני אשר הוא מין בעל קוצים לאורך גבעוליו שאר המינים מתקבצים אך ורק למין אחד, לכיד הנחלים Xanthium strumarium ; זהו מין חד-שנתי של שדות, אשפתו עשירות זבל אורגני ומעונות לחים; מין גר אגרסיבי שקשה להיפטר מפירותיו השיכניים ולרוב מוזכר לשלילה. אך אנא, שימו לב לצד החיובי: תפרחותיו הזכריות והנקביות יפות להסתכלות וניתן להדגים באמצעותן נושאים רבים העומדים בחזית האקולוגיה והאבולוציה:
מבנה תפרחת של צמחים מואבקי-רוח, התאמות להאבקה עצמית ולהפצת בעלי-חיים.
בדיקה של כלל פישר, אודות ההקצאה הזוויגית. האם הקצאת המשאבים בין פרחי הזכר לפרחי הנקבה היא באמת חצי-חצי (ומתברר שלא!?)
ביוגיאוגרפיה של התפשטות לכיד הנחלים מהתקופה הפרה-קולומביאנית בדרום-אמריקה לכל רחבי העולם.
נפלאות הסקס בצמחים ואיך ניתן נלמד מהסתכלות פשוטה בשדה על העקרונות היסודיים ביותר של הטבע בארצנו ובעולם.
אסף שיפמן, מושב מרחביה – asafshifman@gmail.com המאמר עוסק בתאור ה"צורות" (מופעים) השונות של דבורנית גדולה
אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת דגל (אזוביון דגול א.משונן, מרווה דגולה, מצילות מצויצות, כדן נאה) ובכל צמחיית הים התיכון בת 20000 מינים ישנם פחות ממאה מינים בעלי דגל השייכים למספר סוגים מועט ביותר (מרווה, אזוביון, מצילות, כדן, עדעד ונזמית). מתוצאות ניתן להסיק כי מערכת ההתנהגויות והעדפות של דבורים לבקר בתפרחות דגל לעומת "לא דגל" הן מורכבות וכוללות הן מרכיב תורשתי מולד והן מרכיב חשוב נלמד ומתעדכן.
חנן יחיאלי – קיבוץ ניר-דוד hanan.yehiely@gmail.com יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה
