עץ מיש דרומי קדוש שכן על דרך הראשית לבית-לחם בצד מטע הזיתים של מנזר מר-אליאס בדרום ירושלים. עירית ירושלים בנתה סביבו מעקה אבן מיוחד בשולי צומת חומת מגן וצליינים וחובבי טבע רבים בקרו אותו לאורך הדורות. והנה בסתיו 2024 נבנה במקום אתר של מנהלת פיתוח גבעת המטוס וב"מחי יד" יותר מדויק במחי טרקטור ענק, הושמד המיש הקשיש ואיננו עוד.
חודש דצמבר הוא החודש מועט הפריחה בישראל; מחד גשמי תחילת השנה עדיין לא הנביטו הרבה מהצמחים ואידך הטמפרטורות הנמוכות מעכבות את הלבלוב והצמיחה של רוב הצמחים בישראל; רק מועטים מצמחי הבר בארצנו מותאמים לצמוח מהר ולפרוח דווקא בשיא החורף, בחודשים דצמבר-ינואר. יוצאת דופן היא קבוצת הגיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) האוגרת מזון באביב הקודם ומותאמת לפריחה דווקא שכל שאר הצמחים "בתרדמה" או בתחילת דרכם. ואכן נראה בסיור בכרמל מעל 8 מיני גיאופיטים פורחים והנפוצים ביניהם הם – רקפת מצויה, נרקיס מצוי, איריס הסרגל, כרכום חורפי, כרכום חופי וסתוונית היורה.
גידי נאמן, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים gneeman@gmail.com כאשר עץ גדול של אורן ירושלים נשרף,
המאמר מנסה להסביר לקהל הקוראים את המקור וההקשרים של המילה קיימות, שנוצרה בתחום המקצועי של היערנות האירופאית במאה ה-17, על מנת לשנות את דרכי החשיבה והביצוע ולאפשר אספקת עץ לכל הצרכים האפשריים, מבלי לפגוע אנושות ביער על-ידי כריתה חסרת אחריות, שגרמה נזקים עצומים לטבע ולבסוף גם לאזרחים. זאת היות ועתה בשיח היום יומי כולם משתמשים במילה זו ללא כל קשר עם הכוונה המקורית. המאמר מנסה להסביר את ההקשרים להיווצרות המילה ואת הכוונות. המאמר מתייחס ליער וליערנות הישראלית ויחסה למשמעויות הקשורות בתוכן הפילוסופי של המילה קיימות.
המאמר מתאר את חברות הצמחים בארבעת המפנים בהר התבור סמוך לפסגתו. במערב ובצפון נמצא חורש של אלון מצוי, במזרח יער פארק של אלון התבור ובדרום בתה של סירה קוצנית עם מעט חרוב מצוי ואלת המסטיק. ההבדל בזווית הפגיעה של קרני השמש מסביר היטב את ההבדל בין חברות הצמחים בדרום ובצפון, אולם לא את ההבדל בין המזרח למערב. לעומת זאת, המפנה המזרחי חשוף לקרינה רבה בשעות הבוקר ולכן הוא מתייבש מהר יותר מהמפנה המערבי המוצל בשעות הבוקר המוקדמות. אנו מציעים כאן לראשונה, כי זה הגורם העיקרי להבדל בחברות הצמחים. לסיום אנו דנים בשתי תאוריות המסבירות את הגורמים להתקבצות של מיני צמחים ליצירת חברות.
חדשות מאמרים פורחי החודש הרשמה לכלנית חדשות ומציאות לכל החדשות הבוטניות מאמרים לכל המאמרים פורחי
אמוץ דפני, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית , אוניברסיטת חיפה, חיפה Amots.Dafni@gmail.com סאלח עקל ח'טיב, כפר מג'ער
אספסת הדיסקוס Medicago disciformis DC. מתאפיינת בתרמיל מיוחד שבכריכותיו שיכים המכוונים לצד אחד בלבד. מדובר בצמח בעל נוף אפרפר-שעיר השונה ממיני האספסות האחרים בישראל. מין זה מתואר כאן לראשונה כחדש לישראל; הוא נמצא בשני אתרים בחורש הים-תיכוני בכרמל. בהיותו מין נדיר מאוד הנמצא בגבול תפוצתו העולמית ראוי שיקבל מספר אדום גבוה מאוד ויוכנס לרשימת הצמחים בסכנת הכחדה בישראל.
יוסי לב-ארי, בית אוסישקין, קיבוץ דן , מדריך טבע ומראשוני החברה להגנת הטבע עופר שנער,
אורי רוזנברג חוג כלנית – agron@netvision.net.il בשנת 1929 החלה לפעול בישראל "אגודת אנשי העצים בפלשתינה".
