תוצאות נוספות...
ברשתות החברתיות ובאינטרנט, ראיתי כי הצלף הרותמי – Capparis decidua מאובק ע״י מיני ציפורים מהסוג סבכי – Sylvia, בנוסף על המאביק הידוע המופיע בספרות – דבורים גדולות…..
הערבה התיכונה פורחת (מרץ-תחילת אפריל 2020) ואנחנו "תקועים בהסגר נלחמים בקורונה". רגילים אנו לאמירות גוזמא ישראליות על "שנה כזו של פריחה – עוד לא הייתה" – אך באמת, כמויות הגשם הגדולות שירדו הן באזור הים-תיכוני וגם במדבר גרמו לנביטה, צמיחה ופריחה יוצאת דופן בכל גלילות ארצנו. במיוחד מפתיע הערבה והר-הנגב אשר קבלו השנה מספר "סופות ענק" (בכל סופה 31 -56 מ"מ גשם) וכתוצאה מכך הופיעו מרבדי פריחה באזורים צחיחים ביותר: כיסוי ירוק ופריחה כזו ראינו כנראה בערבה רק פעמיים מאז קום המדינה: בשנת 1981/2 וב"שנת השיא" של 1991/2. כמות הגשם באזור פארן השנה היא פי שלוש כמעט בהשוואה לממוצע הרב-שנתי, והפריחות בהתאם: מרבדים של ורוד טוריים מדבריים, שלחלח, פגוניה, ציפורנית, מקור-חסידה, סילון ושלח מרפדים את ערוצי הואדיות ומטפסים על מדרונות צחיחים אשר לא ראינום ירוקים מאז 1992; מרבדי "צהוב אין קץ" של טוריים זיפניים, כוכב, אהרונסוניה, לונאה, פשתנית, פרעושית, שן-ארי, מררית ותמריר מרצדים בתוך כתמי הורוד. תוך שבוע יבוא חמסין יסיים את החגיגה והמדבר יחזור לשיממונו. רק הר-הנגב הגבוה , אשר עצר מגדול בחודשי החורף הקרים, ימשיך לפרוח לתוך חודש מאי – ואנו תקוה שאליו נשים פעמנו בהשתלמות כלנית הקרובה לאחר חג הפסח.
הטבע איננו מחכה לסיום "סגר הקורונה", הוא בשיא פריחתו בכל רחבי הארץ. לא רק בארץ המזרע – אלא השנה באופן יוצא דופן לשישים השנה האחרונות – גם המדבר פורח!! כן, ממש כולו ובכל היקפו: הערבה, הנגב הרחוק, הנגב המרכזי , המכתשים והר-הנגב (אילת מצטרפת בסוף החודש). מדהים, קילומטרים של פרחים, תופעה המתרחשת אחת לעשורים רבים, ואנחנ – ו כלואים בבתים.
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica מצוינת ברשימת הצמחים ה"אדומים" בסכנת הכחדה כצמח נדיר ביותר שגדל לפנים באזור אילת ולא נצפה מאז 1996, עת הוכחדה האוכלוסיה האחרונה שהייתה ידועה בצפון העיר אילת בעקבות פיתוח העיר. והנה בתאריך 16.2.2020, מצא אחד מעמנו (ד.ר.) שלושה שיחי טפרוסיה גדלים בשולי האפיק הראשי של נחל נטפים.
טפרוסיה נובית היא מין סודני אופייני שאינו גדל בסיני . הוא נבדל מטפרוסיה נאה, המין השכיח בהרי אילת, בפרי החד-זרעי הקצר מכוסה שערות מלבינות ארוכות; כל הצמח ובמיוחד הגביע ומפרש הכותרת מכוסים בשערות לבנות המקנות לצמח גוון מלבין. מין הראוי להרבות את הפרטים המעטים שנמצאו ולייסד מהם אוכלוסיות בר נוספות ולשתול אותה בגנים באזור אילת, כמו ביער הולנד.
כתבו: אבי שמידע ונטע אור תקציר: אנו מדווחים על אתר חדש של שרביטן מכונף Ephedra alata, מין אדום נדיר ביותר בסכנת הכחדה, אשר עד כה
אחת המציאות הבוטניות המופלאות בצמחית ארץ-ישראל הוא פרט עשביה של חרטום זעיר Rhynchosia minima אשר נאסף בנוה-המדבר א-צאפי – היא צוער המקראית. החרטום נאסף באיזור רק פעם אחת ב- 1891 על ידי הבוטנאי הבריטי הנרי הרט אשר שימש כקצין בריטי חובב הרפתקאות. מאז ניסו כל חוקרי הטבע באיזור לחזור ולאסוף אותו אך נכשלו. גם אנו חרשנו את הקניונים והמעיינות מסביב לים-המלח ובדקנו כמעט כל עץ שיטה ואשל בנווה מדבר צאפי, אך לא עלה עלה בידנו למצוא את החרטום. והנה…
בופונית הרמון Bufonia ramonensis היא צמח בעל חשיבות בוטנית-ביוגיאוגרפית גדולה בישראל ובעל ערך גבוה בשימור מינים בסכנת הכחדה; זהו צמח אנדמי הגדל בעולם רק בנקודה יחידה, בהר-הנגב בישראל. בגלל חשיבות המין לשימור ובעקבות החסרים בתיאור ואי-דיוקים אודותיו שפורסמו בעבר, מובא במאמר זה תיאור מפורט ועדכני של הצמח וקרוביו ומועלות השערות על האבולוציה של דרך היווצרותו. כן מובא פירוט אודות מיני הבופוניה הנוספים הגדלים בישראל ובשכנותיה במאמץ לפענח את התסבוכת הסיסטמטית של המינים: בופוניה אשונה ובופוניה סוככנית.
נוגן צברי, הגן הבוטני בנאות קדומים nogen21@gmail.com תאריך התצפית – 1.8.2018 תאריך הפרסום – 10.8.2018 ערך – אבי שמידע
בהשתלמות זו נלמדו בתי-הגידול של אזור מישור החוף הדרומי (פלשת) והנגב המערבי והודגש הייחוד האקלימי, הגיאומורפולוגי והאדפי (קרקע וגיאולוגיה) של מישור החוף. הרכבי הצמחייה בתחנות ההשתלמות הציגו תערובת ייחודית של אלמנטים ים-תיכוניים שמוצאם בחורש ובבתה הגדלים על תשתית גירנית יחד עם אלמנטים סהרו-ערביים אשר מוצאם במדבריות החול של המדבר. אזורי דרום פלשת והנגב המערבי זוכים בשנים האחרונות לכמות משקעים שעולה על הממוצע הרב-שנתי וכך גם השנה. למרות האיחור של פרקי הגשם הראשונים בראשית החורף, בעת ההשתלמות כל האזור היה כבר ירוק וגל הפריחה החל וצפוי להתעצם לקראת סוף חודש פברואר.
שמחה לב-ידון, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה אורנים, levyadun@research.haifa.ac.il גדי קציר, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה אורנים, gkatzir@research.haifa.ac.il גידי נאמן, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה
ברשתות החברתיות ובאינטרנט, ראיתי כי הצלף הרותמי – Capparis decidua מאובק ע״י מיני ציפורים מהסוג סבכי – Sylvia, בנוסף על המאביק הידוע המופיע בספרות –
הערבה התיכונה פורחת (מרץ-תחילת אפריל 2020) ואנחנו "תקועים בהסגר נלחמים בקורונה". רגילים אנו לאמירות גוזמא ישראליות על "שנה כזו של פריחה – עוד לא הייתה"
הטבע איננו מחכה לסיום "סגר הקורונה", הוא בשיא פריחתו בכל רחבי הארץ. לא רק בארץ המזרע – אלא השנה באופן יוצא דופן לשישים השנה האחרונות
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica מצוינת ברשימת הצמחים ה"אדומים" בסכנת הכחדה כצמח נדיר ביותר שגדל לפנים באזור אילת ולא נצפה מאז 1996, עת הוכחדה האוכלוסיה האחרונה
כתבו: אבי שמידע ונטע אור תקציר: אנו מדווחים על אתר חדש של שרביטן מכונף Ephedra alata, מין אדום נדיר ביותר בסכנת הכחדה, אשר עד כה
אחת המציאות הבוטניות המופלאות בצמחית ארץ-ישראל הוא פרט עשביה של חרטום זעיר Rhynchosia minima אשר נאסף בנוה-המדבר א-צאפי – היא צוער המקראית. החרטום נאסף באיזור
בופונית הרמון Bufonia ramonensis היא צמח בעל חשיבות בוטנית-ביוגיאוגרפית גדולה בישראל ובעל ערך גבוה בשימור מינים בסכנת הכחדה; זהו צמח אנדמי הגדל בעולם רק בנקודה
נוגן צברי, הגן הבוטני בנאות קדומים nogen21@gmail.com תאריך התצפית – 1.8.2018 תאריך הפרסום – 10.8.2018 ערך – אבי שמידע
בהשתלמות זו נלמדו בתי-הגידול של אזור מישור החוף הדרומי (פלשת) והנגב המערבי והודגש הייחוד האקלימי, הגיאומורפולוגי והאדפי (קרקע וגיאולוגיה) של מישור החוף. הרכבי הצמחייה בתחנות
שמחה לב-ידון, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה אורנים, levyadun@research.haifa.ac.il גדי קציר, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה אורנים, gkatzir@research.haifa.ac.il גידי נאמן, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה
