תוצאות נוספות...
כדן נימי -Muscari filiforme הוא מין שתיאר הבוטנאי היהודי פנחס ראוונה מצ'ילה בתחילת שנות האלפיים. יחד עם מין זה תאר ראוונה עוד שני מיני כדן חדשים מישראל. מאז 2001 אנו מנסים לגלות מחדש את הטקסונים אשר תאר ראוונה ולהבין האם אלה צורות פנוטיפיות אזוריות של כדן סגול או אכן מגיע להן מעמד עצמאי. מקובל על הבוטנאים בישראל שרק הטקסון כדן נימי ראוי למעמד עצמאי.
בטיול באזור נחל מסעד ברכס הרחמה מצפון לירוחם צילם אחד מעמנו רפרף משורטט מבקר באופן סדיר בכתמי פריחה של נרקיס בתחילת חודש ינואר השנה. עד כה ידענו כי אוכלוסיות הנגב מאובקות על ידי זבובים וחרקים קצרי חדק המותאמות לגנוטיפ בעל קומת אבקנים הבולטת מצינור פרח הנרקיס. ידוע היה כי בצפון ישראל גדל גם הגנוטיפ השני של הנרקיס המבוקר על ידי חרקים ארוכי חדק כמו רפרף הדבקה שהוא פעיל יום. זו הפעם הראשונה בו נמצא כי רפרף לילי הופך להיות פעיל יום ומבקר בנרקיסי הנגב.
לשון-אפעה הוא שרך נדיר ביותר בישראל אשר שני המינים שלו בארץ נמצאים בסכנת הכחדה והוכרזו כמינים אדומים (שמידע ופולק 2007). השנה זכינו לראות ולתעד אותם באותו מועד, במחצית השניה של חודש נובמבר; בצפון, בחוף שמורת הבונים גדלה לשון-אפעה קטנה ובחולות הערבה גדלה לשון-אפעה רבת-עלים. לשון-אפעה שייכת לקבוצה מיוחדת של שרכים הידועה מאז תקופת היורה-טריאס. על הקבוצה ועל האופייני והמיוחד לכל מחלקת השרכים במאמר הבא.
פתילת-המדבר הגדולה Calotropis procera הינו עץ/שיח תרמופילי אופייני למדבר ומותאם לתנאי החום והיובש באמצעות מנגנונים מיוחדים. כל חלקיו רעילים, ועם זאת הוא שימושי למטרות מרפא, השונים ממקום למקום, בנוסף לשימושים כלליים. משמותיו בשפות השונות ומשמותיו הרבים בשפה הערבית אפשר ללמוד על סגולותיו, מאפייניו ושימושיו. בגלל תכונותיו המיוחדות נרקמו סביבו אגדות, פתגמים וסיפורים.
נוציץ המדבר Pterocephalus pulverulentus, בן-שיח הגדל בהרי המדבר ובחגורת הספר נמצא לאחרונה (10.8.22) בישוב מעלה-מכמש אשר בחבל בנימין מצפון לנחל פרת. זהו צמח נדיר ביותר בישראל הגדל בהרי הסהר-הפורה ומגיע דרומה עד מרכז סיני ודרום ירדן מחד ועד הרי מדבר-סוריה. בדיקה בספרות מעלה כי באזורנו נתון עוד טקסון רב-שנתי של נוציץ, נוציץ ערבי Pterocephalus arabicus אשר ההפרדה בינו לבין נ.המדבר איננה ברורה ואשר פורמלית תואר קודם. על הקשר בין מיני הנוציץ הרב-שנתיים בלבנט מחד, ועל הקשר של נוציץ המדבר עם נוציץ מנוצה ונוציץ עטוף מאידך – במאמר.
מים ומזון הם גורמים מגבילים עבור בעלי חיים במדבר. פירות עסיסיים של צמחים הם נדירים במדבר ולכן מושכים מגוון של בעלי חיים הניזונים מהם. הפירות מכילים סוכרים, שומנים וחלבונים כגמול עבור אוכלי הפירות הניזונים מהם ומפיצים את הזרעים. רכפתן מדברי מכיל בציפה של פירותיו המתוקים ובזרעים, מטבוליטים משניים (גלוקוזינולטים). אלה משמשים להגנה על הצמח, ובעיקר על אברי הרבייה שלו, מפני אוכלי צמחים (הרביוורים). במאמר זה אנו מציגים את היחסים ההדדיים בין שני מכרסמים, לבין רכפתן מדברי החולקים אתו בית גידול משותף, וניזונים מפירותיו. קוצן זהוב הוא טורף זרעים, האוכל את הפירות ובמרבית המקרים, גורס את הזרעים בשיניו. לעומתו, קוצן מצוי אוכל את הפירות, יורק את הזרעים הרחק מצמח האם וכך מפיץ אותם. בפירות ובזרעים של הרכפתן מצויה 'פצצת שמן החרדל'. בציפת הפרי נמצא גלוקוזינולט שהוא מר אך אינו רעיל, ובזרעים נמצא האנזים מירוזינאז אשר מפרק את הגלוקוזינטים לחומרים רעילים. קוצן זהוב, אוכל את הפירות ואת הזרעים ולכן חשוף לחומרי הרעל. לעומתו קוצן מצוי אוכל את הפירות ויורק את הזרעים, וכך הוא אינו מושפע מהרעל ומפיץ את זרעי הרכפתן. במאמר אנו מביאים תוצאות של תצפיות בהתנהגות, ושל ניסויים המבהירים את היחסים המורכבים בין שלושת האורגניזמים.
המאמר עוסק בשאלה – מדוע נפוצה בטבע רביה מינית? זאת כאשר התיאוריה הניאו-דרוויניסטית טוענת כי לרביה מינית יש מחיר שלילי של 50%, כלומר כל פרט מפסיד בזמן הרביה המינית מחצית מכשרותו שכן מחצית הגנום של הצאצא מגיע מההורה השני. בספרות מוצעים הסברים שונים ליתרונות האבולוציוניים האפשריים שיש לרביה מינית במיוחד בהקשר לתנאי סביבה הטרוגניים ואי-ודאיים. מודלים אלה מצליחים במידה רבה לאזן בין הנזקים והתועלות של הצורות השונות של רבייה מינית בטבע אך אינם מסבירים את שכיחותה הרבה של רביה עצמית בצמחים.
בשנים האחרונות דווח במחקרים רבים על כך שבאזורים צחיחים בעולם יש ירידה בכמויות הגשמים הממוצעות, עלייה בתדירות הבצורות ,עלייה בטמפרטורות, וכתוצאה מכך – התגברות תהליכי המדבור. השפעת השינויים הללו על המערכות האקולוגיות המדבריות נחקרה לא מעט. לדוגמא, בשנת 2012 הראיתי שהירידה בכמויות הגשם הביאה להעלמות של מין מפתח במערכת האקולוגית המדברית הלא הוא טחבן המדבר Hemilepistus reaumuri (גרנות וחב. 2012)……
לצלף הרותמי Capparis decidua פרחים המשנים את צבעם כאיתות למאביקים, בעיקר סבכים. בבוקר ובערב צבעם צהוב-כתום המשתנה לורוד. אז יש בהם צוף והם מוכנים להאבקה. לאחר מכן הצבע משתנה לאדום ואז הם חסרי צוף והם רק מהווים סימן לציפורים "כאן יש פריחה". תופעה דומה קיימת בהרנוג השיטים, בו צבע הפרח ירוק כשהוא מכיל צוף ומוכן להאבקה ולאחר האבקה הופך אדום. על עלי הגביע של פרחי הצלף בצבע כתום-ורוד מופרש צוף המושך נמלים גדולות מהסוג קמפונית, המגינות על הצוף מחרקים העלולים לפגוע בפרח. טיפות צוף נראו גם על פירות צעירים.
ברשתות החברתיות ובאינטרנט, ראיתי כי הצלף הרותמי – Capparis decidua מאובק ע״י מיני ציפורים מהסוג סבכי – Sylvia, בנוסף על המאביק הידוע המופיע בספרות – דבורים גדולות…..
כדן נימי -Muscari filiforme הוא מין שתיאר הבוטנאי היהודי פנחס ראוונה מצ'ילה בתחילת שנות האלפיים. יחד עם מין זה תאר ראוונה עוד שני מיני כדן
בטיול באזור נחל מסעד ברכס הרחמה מצפון לירוחם צילם אחד מעמנו רפרף משורטט מבקר באופן סדיר בכתמי פריחה של נרקיס בתחילת חודש ינואר השנה. עד
לשון-אפעה הוא שרך נדיר ביותר בישראל אשר שני המינים שלו בארץ נמצאים בסכנת הכחדה והוכרזו כמינים אדומים (שמידע ופולק 2007). השנה זכינו לראות ולתעד אותם
פתילת-המדבר הגדולה Calotropis procera הינו עץ/שיח תרמופילי אופייני למדבר ומותאם לתנאי החום והיובש באמצעות מנגנונים מיוחדים. כל חלקיו רעילים, ועם זאת הוא שימושי למטרות מרפא,
נוציץ המדבר Pterocephalus pulverulentus, בן-שיח הגדל בהרי המדבר ובחגורת הספר נמצא לאחרונה (10.8.22) בישוב מעלה-מכמש אשר בחבל בנימין מצפון לנחל פרת. זהו צמח נדיר ביותר
מים ומזון הם גורמים מגבילים עבור בעלי חיים במדבר. פירות עסיסיים של צמחים הם נדירים במדבר ולכן מושכים מגוון של בעלי חיים הניזונים מהם. הפירות
המאמר עוסק בשאלה – מדוע נפוצה בטבע רביה מינית? זאת כאשר התיאוריה הניאו-דרוויניסטית טוענת כי לרביה מינית יש מחיר שלילי של 50%, כלומר כל פרט
בשנים האחרונות דווח במחקרים רבים על כך שבאזורים צחיחים בעולם יש ירידה בכמויות הגשמים הממוצעות, עלייה בתדירות הבצורות ,עלייה בטמפרטורות, וכתוצאה מכך – התגברות תהליכי
לצלף הרותמי Capparis decidua פרחים המשנים את צבעם כאיתות למאביקים, בעיקר סבכים. בבוקר ובערב צבעם צהוב-כתום המשתנה לורוד. אז יש בהם צוף והם מוכנים להאבקה.
ברשתות החברתיות ובאינטרנט, ראיתי כי הצלף הרותמי – Capparis decidua מאובק ע״י מיני ציפורים מהסוג סבכי – Sylvia, בנוסף על המאביק הידוע המופיע בספרות –
