קטגוריה: יחידות צומח ובתי גידול

צמח דו-פרק חופי: מודל לחקר מנגנוני עמידות למלח כצמח מלחה וכבעל פוטנציאל לגידול בחקלאות מליחה בת-קיימא בהקשר לשינויי האקלים.

דו-פרק חופי Cakile maritima הוא צמח מלחה חד-שנתי בשרני ממשפחת המצליבים, הנפוץ ברחבי העולם וגדל בעיקר לאורך חופי הים. צמיחתו מיטבית בתנאי מליחות מתונה (100 מילימולר  NaCl),כפי שנמדד על פי ייצור הביומסה והזרעים. ריכוזי מלח גבוהים יותר, עד 500 מילימולר  NaCl, משפיעים באופן ניכר על צמיחתו אך אינם פוגעים בשרידותו. דו-פרק חופי מצמצם את נזקי רעילות הנתרן באמצעות מגוון אסטרטגיות, בהן התאמות מבניות ופיזיולוגיות, ויסות מעבר ואיזון יונים, סינתזת אוסמוליטים והפעלה של מנגנוני נוגדי חמצון.

סינתזת אוסמוליטים (מתייחסת לייצור מולקולות קטנות בתאי הצמח, המסייעות בשמירה על מאזן המים והיונים בתנאי עקה אוסמוטית, כגון מליחות גבוהה. אוסמוליטים, כגון פרולין, בטאין וסוכרים מסוימים, פועלים כחומרים מייצבים המגנים על חלבונים ומבנים תוך-תאיים, שומרים על לחות התא ומפחיתים את הנזק הנגרם ממלחים. הודות ליכולתו לייצר תרכובות משניים בעלי ערך רפואי ותזונתי, וכן בשל תכולת השמן הגבוהה בזרעיו, דו-פרק חופי מהווה מועמד מבטיח לגידול מסחרי פוטנציאלי במסגרת חקלאות מליחה בת-קיימא. בסקירה זו, אנו מדגישים את חשיבותו של דו-פרק חופי כמודל לחקר מנגנוני עמידות למלח וכגידול חקלאי בר-קיימא לנוכח המלחת הקרקעות ושינויי האקלים, ולפיתוח אסטרטגיות לחקלאות בת-קיימא.

מליחות הקרקע והמים הולכת ומחריפה, הן בהיקף השטחים החקלאיים הנפגעים והן בחומרת הפגיעה ביבולים. רוב מיני הצמחים עמידים למליחות נמוכה או מתונה לכל היותר. עם זאת, חלק קטן מאוד (<1%) ממיני הצמחים, המכונים צמחי מלחה (Halophytes), מסוגלים לשרוד ולהשלים את מחזור חייהם בבתי גידול טבעיים שבהם רמת המליחות מגיעה ל-200 מילימולר נתרן כלורי (NaCl) או יותר.

קרא עוד »

צמחי המדבר בחיי הבדווים

אנו מפרסמים את חיבוריו הבוטניים של יצחק ביילי אשר פורסמו במקור בשנת 1974 במדרשת שדה-בוקר מטעם בי"ס שדה בוקר בתוך חוברת אותה ערך ד"ר ביילי. במאמר זה מפורסמים כל החלקים הבוטניים מתוך החוברת – "רשימות בנושא הבדווים (5): פרקים בתרבות ובפולקלור של הבדווים בסיני ובנגב". ד"ר יצחק גלזר ביילי, מחוקרי הבדווים הנודעים בעולמינו, נפטר בירושלים בתחילת חודש ינואר 2025. לפני פטירתו הוא נתן את הסכמתו ועודד אותנו לפרסם בשנית את הכתבים הבוטניים מתוך החוברת.

קרא עוד »

על כדן נימי ויתר מיני הכדן בישראל

כדן נימי -Muscari filiforme  הוא מין שתיאר הבוטנאי היהודי פנחס ראוונה מצ'ילה בתחילת שנות האלפיים. יחד עם מין זה תאר ראוונה עוד שני מיני כדן חדשים מישראל. מאז 2001 אנו מנסים לגלות מחדש את הטקסונים אשר תאר ראוונה ולהבין האם אלה צורות פנוטיפיות אזוריות של כדן סגול או אכן מגיע להן מעמד עצמאי. מקובל על הבוטנאים בישראל שרק הטקסון כדן נימי ראוי למעמד עצמאי.

קרא עוד »

רפרף מבקר בנרקיסי נחל-מסעד בנגב; על רפרפים ופרחים ארוכי צינור בחורף

בטיול באזור נחל מסעד ברכס הרחמה מצפון לירוחם צילם אחד מעמנו רפרף משורטט מבקר באופן סדיר בכתמי פריחה של נרקיס בתחילת חודש ינואר השנה. עד כה ידענו כי אוכלוסיות הנגב מאובקות על ידי זבובים וחרקים קצרי חדק המותאמות לגנוטיפ בעל קומת אבקנים  הבולטת מצינור פרח הנרקיס. ידוע היה כי בצפון ישראל גדל גם הגנוטיפ השני של הנרקיס המבוקר על ידי חרקים ארוכי חדק כמו רפרף הדבקה שהוא פעיל יום. זו הפעם הראשונה בו נמצא כי רפרף לילי הופך להיות פעיל יום ומבקר בנרקיסי הנגב.

קרא עוד »

עץ המיש הקדוש ליד מר-אליאס הושמד בשנת 2024

עץ מיש דרומי קדוש שכן על דרך הראשית לבית-לחם בצד מטע הזיתים של מנזר מר-אליאס בדרום ירושלים. עירית ירושלים בנתה סביבו מעקה אבן מיוחד בשולי צומת חומת מגן וצליינים וחובבי טבע רבים בקרו אותו לאורך הדורות. והנה בסתיו 2024 נבנה במקום אתר של מנהלת פיתוח גבעת המטוס וב"מחי יד" יותר מדויק במחי טרקטור ענק, הושמד המיש הקשיש ואיננו עוד.

קרא עוד »

סיכום השתלמות גליל תשפ"ד: מישויה פעמונית ואזור בית-ג'ן בדרום גוש הר-מירון.

גשמים המאוחרים בחודשי אפריל מאי ומאורעות המלחמה בגבול הצפון שינו את תוכניות חוג כלנית לבוטניקה; בעקבות איסור הטיולים בחרמון הגבוה קבענו השתלמות נוספת בדרום רכס הר-מירון וביקרנו שני צמחים יוצאי-דופן בפרחים ענקיים לבנים הפורחים במחצית חודש מאי – מישויה פעמונית ושושן צחור. אלה שני צמחי שושנת רב-שנתיים אשר מבנה הפרח שלהם מרמז על קשר קדום לאקלים שונה מזה של החבל הים-תיכוני ועל האבקת לילה של פרפרי לילה. כיום המישויה מואבקת ע"י דבורת-עץ סגולה והשושן "מחפש את מאביקו שנכחדו". כמו כן למדנו על החורש הים-תיכוני, האם הוא שונה מיער נשיר צפוני והאם יהפוך ליער בעתיד. הופתענו לגלות כי ברום רכס זבד (965-1005 מ) אין בכלל עוזרר אדום ורוב אלוני התולע שפגשנו היו בגודל של 0.5-1 מטר, מדוע? פגשנו מיני צמחים רבים, בין הנדירים והמעניינים נמנה את ערבז דק-פרחים, תלתן רפה בן-חיטה דל-שיבולת ודבקה סורית.

קרא עוד »

השרך לשון-אפעה ; חלון אל העבר הגיאולוגי וחלון אל השרכים

לשון-אפעה הוא שרך נדיר ביותר בישראל אשר שני המינים שלו בארץ נמצאים בסכנת הכחדה והוכרזו כמינים אדומים (שמידע ופולק 2007). השנה זכינו לראות ולתעד אותם באותו מועד, במחצית השניה של חודש נובמבר;  בצפון, בחוף שמורת הבונים גדלה לשון-אפעה קטנה ובחולות הערבה גדלה לשון-אפעה רבת-עלים. לשון-אפעה שייכת לקבוצה מיוחדת של שרכים הידועה מאז תקופת היורה-טריאס. על הקבוצה ועל האופייני והמיוחד לכל מחלקת השרכים במאמר הבא.

קרא עוד »

סיכום השתלמות חוג כלנית לעמק המצלבה בירושלים, סתיו תשפ"ד 16.10.2023

בהשתלמות כלנית זו, עסקנו כנושא מרכזי במבשרי הגשם הם פורחי הסתיו, ובאקולוגיה והתאמה של קבוצת הגיאופיטים לסובב הים תיכוני. זכינו לגלות רק שני גושים של סתוונית ירושלים  – Colchicum hierosolymitanum , כנראה עקב הכחדת האוכלוסייה בשלושים שנים האחרונות.  דנו מהו "הגשם היורה" ומה מאפיין את האקולוגיה של שוק הסתיו.  אפיונו את האזור הים-תיכוני באקלים דו-עונתי קיצוני בו בקיץ הגשמים נעדרים חמישה חודשים ויותר.  בהתאם, פורחי הסתיו מעבירים מהאביב משאבי מזון תוך אגירה תת-קרקעית ופורחים לרוב ללא עלים, בסתיו. התמקדנו בהתאמות הפריחה של חמישה מינים: סתוונית ירושלים, בן-חצב סתווני, חצב מצוי, כתלה חריפה וחורשף מצויץ.  כמו כן, דנו בפנולגית הפריה של עצי ושיחי חורש ים תיכוניים אשר מבשילים בסתיו להם פרי עסיסי מתוק או עסיסי-שומני:  זית אירופי, ער-אציל, מיש דרומי, פועה מצויה, שבטן לבן, שרביטן מצוי, דבקון הזית ואספרג החורש.  הופתענו לגלות שהחרובים השתולים בעמק המצלבה עדיין לא פורחים וניסינו להסביר מדוע קטנית זו הפרידה את הזוויגים והיתה לצמח דו-ביתי.

קרא עוד »

סיכום השתלמות כלנית אזור ירושלים, פריחת החלמוניות והגשם הגדול, 23.11.2023

בהשתלמות כלנית האחרונה, ביקרנו בתחנות באזור ירושלים בהן ישנן עדיין אוכלוסיות פורחות של חלמונית גדולה. סוף חודש נובמבר הוא שיא פריחת החלמוניות באתר מעלה רחבעם, וסוף פריחת החלמוניות באתרים באיזור בית צפאפה, ושדה בועז. אתר החלמוניות בנחל קטלב גמר לפרוח זה מכבר.   בנוסף לחלמוניות זכינו לראות שני מיני סתווניות ולא מצאנו פריחה של המין השלישי – סתוונית טוביה. ראינו פרטים יפים של סתוונית ירושלים בגבעת המטוס בבית צפאפה וסוף פריחה בעמק המצלבה.  הפריחה המאוחרת של סתוונית ירושלים השנה בדיוק באותם אתרים בהן אנו מכירים אותם בשנים קודמות – הינה אינדיקציה ברורה לכך שהשנה רוב הצמחים פורחי הסתיו מאחרים לפרוח לפחות בשבועיים.  סתוונית היורה מופיעה בשיא הפריחה עם עלים בכיסי קרקע בין סלעים בתחנת עמק המצלבה, ואיבי הנחל, ליד תקוע.  למדנו להבדיל בן שני מיני הסתוונית. 

אי מציאת סתוונית טוביה, בתחנת מעלה רחבעם ובתחנות שעשינו בחתך כביש מעלה עמוס – רוג'ום א-נאקה, מרמזת גם היא על האיחור בפריחה בסתיו תשפ"ד.

קרא עוד »

ביולוגיה רפרודוקטיבית והאבקה של לופית מצויה בישראל

בעבודה זו חקר דר' קובי כח (ז"ל) את מנגנון האבקה של הלופית המצויה Arisarum vulgare, והמאביקים שלה. מתברר כי תפרחת הלופית המצויה, בניגוד לכל שאר בני משפחת הלופיים באזור הים-תיכוני, בעלת יכולת האבקה עצמית. תכונה זאת מאפשרת לה יצירת זרעים בתנאים שבהם המאביקים אינם בנמצא ואכן, הלופית פורחת בשיא החורף, בעונה בה הטמפרטורות נמוכות, מרובים הגשמים והמאביקים נדירים.  מתברר שמאביקי הלופית כוללים בעיקר יתושים וזבובים קטנים הנמשכים כנראה לריח שמפיקה התפרחת, מרומים, ומבקרים בפרח ללא קבלת גמול כלשהו. הפסים הבהירים לאורך מתחל התפרחת, משמשים להם כנראה, פסי הכוונה ליציאה ממלכודת זו.  אסטרטגיות של האבקת רמיה נפוצות במשפחת הלופיים אשר רובם מתרכז באזור הטרופי.

קרא עוד »

צמח דו-פרק חופי: מודל לחקר מנגנוני עמידות למלח כצמח מלחה וכבעל פוטנציאל לגידול בחקלאות מליחה בת-קיימא בהקשר לשינויי האקלים.

דו-פרק חופי Cakile maritima הוא צמח מלחה חד-שנתי בשרני ממשפחת המצליבים, הנפוץ ברחבי העולם וגדל בעיקר לאורך חופי הים. צמיחתו מיטבית בתנאי מליחות מתונה (100

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית