קטגוריה: תחומי מדע

צמח דו-פרק חופי: מודל לחקר מנגנוני עמידות למלח כצמח מלחה וכבעל פוטנציאל לגידול בחקלאות מליחה בת-קיימא בהקשר לשינויי האקלים.

דו-פרק חופי Cakile maritima הוא צמח מלחה חד-שנתי בשרני ממשפחת המצליבים, הנפוץ ברחבי העולם וגדל בעיקר לאורך חופי הים. צמיחתו מיטבית בתנאי מליחות מתונה (100 מילימולר  NaCl),כפי שנמדד על פי ייצור הביומסה והזרעים. ריכוזי מלח גבוהים יותר, עד 500 מילימולר  NaCl, משפיעים באופן ניכר על צמיחתו אך אינם פוגעים בשרידותו. דו-פרק חופי מצמצם את נזקי רעילות הנתרן באמצעות מגוון אסטרטגיות, בהן התאמות מבניות ופיזיולוגיות, ויסות מעבר ואיזון יונים, סינתזת אוסמוליטים והפעלה של מנגנוני נוגדי חמצון.

סינתזת אוסמוליטים (מתייחסת לייצור מולקולות קטנות בתאי הצמח, המסייעות בשמירה על מאזן המים והיונים בתנאי עקה אוסמוטית, כגון מליחות גבוהה. אוסמוליטים, כגון פרולין, בטאין וסוכרים מסוימים, פועלים כחומרים מייצבים המגנים על חלבונים ומבנים תוך-תאיים, שומרים על לחות התא ומפחיתים את הנזק הנגרם ממלחים. הודות ליכולתו לייצר תרכובות משניים בעלי ערך רפואי ותזונתי, וכן בשל תכולת השמן הגבוהה בזרעיו, דו-פרק חופי מהווה מועמד מבטיח לגידול מסחרי פוטנציאלי במסגרת חקלאות מליחה בת-קיימא. בסקירה זו, אנו מדגישים את חשיבותו של דו-פרק חופי כמודל לחקר מנגנוני עמידות למלח וכגידול חקלאי בר-קיימא לנוכח המלחת הקרקעות ושינויי האקלים, ולפיתוח אסטרטגיות לחקלאות בת-קיימא.

מליחות הקרקע והמים הולכת ומחריפה, הן בהיקף השטחים החקלאיים הנפגעים והן בחומרת הפגיעה ביבולים. רוב מיני הצמחים עמידים למליחות נמוכה או מתונה לכל היותר. עם זאת, חלק קטן מאוד (<1%) ממיני הצמחים, המכונים צמחי מלחה (Halophytes), מסוגלים לשרוד ולהשלים את מחזור חייהם בבתי גידול טבעיים שבהם רמת המליחות מגיעה ל-200 מילימולר נתרן כלורי (NaCl) או יותר.

קרא עוד »
ביבים באלה אטלנטית בעין עבדת

הפרשת נוזלים מימיים מגזעי עצים: תצפיות בצפצפת הפרת ובאלה אטלנטית

במינים שונים של עצים קיימת תופעה של זרימת נוזלים מימיים מביבים (pores) הנמצאים במקומות שונים בגזעים או בענפים. לתופעה יש מספר הסברים תיאורטיים ובספרות המדעית היא ידועה בשם bleeding  ואנו מציעים לקרוא לה בעברית הפרשה. בארץ התגלתה התופעה כבר לפני 15 שנים בעצים מהמין צפצפת הפרת (Populus euphratica) ולאחרונה בעץ מהמין אלה אטלנטית (Pistacia atlantica). בשני המקרים הממצאים הם משמורת הטבע עין עבדת.
במאמר זה אנו מתארים את התופעה בפרוטרוט בעצי הצפצפה והאלה כפי שחקרנו אותה בשמורת עין-עבדת בשנים 2010 – 2023.

קרא עוד »

השרך לשון-אפעה ; חלון אל העבר הגיאולוגי וחלון אל השרכים

לשון-אפעה הוא שרך נדיר ביותר בישראל אשר שני המינים שלו בארץ נמצאים בסכנת הכחדה והוכרזו כמינים אדומים (שמידע ופולק 2007). השנה זכינו לראות ולתעד אותם באותו מועד, במחצית השניה של חודש נובמבר;  בצפון, בחוף שמורת הבונים גדלה לשון-אפעה קטנה ובחולות הערבה גדלה לשון-אפעה רבת-עלים. לשון-אפעה שייכת לקבוצה מיוחדת של שרכים הידועה מאז תקופת היורה-טריאס. על הקבוצה ועל האופייני והמיוחד לכל מחלקת השרכים במאמר הבא.

קרא עוד »

נוציץ המדבר התגלה במעלה מכמש; על מיני הנוציץ בלבנט ועל האבולוציה בסוג נוציץ

נוציץ המדבר Pterocephalus pulverulentus, בן-שיח הגדל בהרי המדבר ובחגורת הספר נמצא לאחרונה (10.8.22) בישוב מעלה-מכמש אשר בחבל בנימין מצפון לנחל פרת. זהו צמח נדיר ביותר בישראל הגדל בהרי הסהר-הפורה ומגיע דרומה עד מרכז סיני ודרום ירדן מחד ועד הרי מדבר-סוריה. בדיקה בספרות מעלה כי באזורנו נתון עוד טקסון רב-שנתי של נוציץ, נוציץ ערבי Pterocephalus arabicus אשר ההפרדה בינו לבין נ.המדבר איננה ברורה ואשר פורמלית תואר קודם. על הקשר בין מיני הנוציץ הרב-שנתיים בלבנט מחד, ועל הקשר של נוציץ המדבר עם נוציץ מנוצה ונוציץ עטוף מאידך – במאמר.

קרא עוד »

פרופסור דיני (דן) איזיקוביץ ז"ל

דברים לזכרו מאת אמוץ דפני תקציר: פרופסור דן איזיקוביץ (דיני), מחוקרי האבקה והבוטניקה הגדולים בישראל הלך לעולמו (2022-1936). דיני חקר את מנגנוני האבקה של צמחים

קרא עוד »

שיח הצבר המצוי בישראל

למרות שילידי ישראל משולים לצבר המצוי, הצבר הוא מין גר בישראל שהובא ממכסיקו, כנראה עוד במאה השש-עשרה לספירה. במאמר זה אני סוקר עדויות היסטוריות על תפוצתו בישראל, את השימושים השונים בצבר או בחלקיו לצרכי האדם, סוגיות שונות בהלכה היהודית לגבי הצבר, את תולדות הכנימה המהווה סכנה לקיום הצבר בישראל ובעולם ואת המלחמה הביולוגית במזיק.

קרא עוד »

"פצצת שמן החרדל" בפירות וזרעים של רכפתן מדברי, והשפעתה על שני מיני קוצנים: קוצן זהוב טורף זרעים, לעומת קוצן מצוי המפיץ אותם

מים ומזון הם גורמים מגבילים עבור בעלי חיים במדבר. פירות עסיסיים של צמחים הם נדירים במדבר ולכן מושכים מגוון של בעלי חיים הניזונים מהם. הפירות מכילים סוכרים, שומנים וחלבונים כגמול עבור אוכלי הפירות הניזונים מהם ומפיצים את הזרעים. רכפתן מדברי מכיל בציפה של פירותיו המתוקים ובזרעים, מטבוליטים משניים (גלוקוזינולטים). אלה משמשים להגנה על הצמח, ובעיקר על אברי הרבייה שלו, מפני אוכלי צמחים (הרביוורים). במאמר זה אנו מציגים את היחסים ההדדיים בין שני מכרסמים, לבין רכפתן מדברי החולקים אתו בית גידול משותף, וניזונים מפירותיו. קוצן זהוב הוא טורף זרעים, האוכל את הפירות ובמרבית המקרים, גורס את הזרעים בשיניו. לעומתו, קוצן מצוי אוכל את הפירות, יורק את הזרעים הרחק מצמח האם וכך מפיץ אותם.  בפירות ובזרעים של הרכפתן מצויה 'פצצת שמן החרדל'.  בציפת הפרי נמצא גלוקוזינולט שהוא מר אך אינו רעיל, ובזרעים נמצא האנזים מירוזינאז אשר מפרק את הגלוקוזינטים לחומרים רעילים. קוצן זהוב, אוכל את הפירות ואת הזרעים ולכן חשוף לחומרי הרעל. לעומתו קוצן מצוי אוכל את הפירות ויורק את הזרעים, וכך הוא אינו מושפע מהרעל ומפיץ את זרעי הרכפתן. במאמר אנו מביאים תוצאות של תצפיות בהתנהגות, ושל ניסויים המבהירים את היחסים המורכבים בין שלושת האורגניזמים.

קרא עוד »

רבייה מינית, המאזן האופטימלי בין רביה עצמית לרביה זרה והקשר לעושר מיני צמחים חד-שנתיים

המאמר עוסק בשאלה – מדוע נפוצה בטבע רביה מינית? זאת כאשר התיאוריה הניאו-דרוויניסטית טוענת כי לרביה מינית יש מחיר שלילי של 50%, כלומר כל פרט מפסיד בזמן הרביה המינית מחצית מכשרותו שכן מחצית הגנום של הצאצא מגיע מההורה השני. בספרות מוצעים הסברים שונים ליתרונות האבולוציוניים האפשריים שיש לרביה מינית במיוחד בהקשר לתנאי סביבה הטרוגניים ואי-ודאיים. מודלים אלה מצליחים במידה רבה לאזן בין הנזקים והתועלות של הצורות השונות של רבייה מינית בטבע אך אינם מסבירים את שכיחותה הרבה של רביה עצמית בצמחים.

קרא עוד »

חלמוניות מעלה רחבעם

אתר החלמוניות הנמצא ליד מעלה-רחבעם והכפר אלדד מדרום מזרח לבית-לחם הוא מהגדולים והמרהיבים באתרי החלמוניות בישראל ומאז שנת 2004 פוקדים אותו מאות מטיילים ועולים לרגל לצפות בפרחים הגדולים הצהובים הפורחים ללא עלים וללא תלות בגשם. הפריחה חלה המחצית השניה של חודש נובמבר כאשר שיא הפריחה חל בממוצע ב- 23.11 כל שנה. עוד על האקולוגיה של החלמונית הגדולה והסיבה מדוע שפעת החלמוניות בו מתמעטת- במאמר לפניכם.

קרא עוד »

צמח דו-פרק חופי: מודל לחקר מנגנוני עמידות למלח כצמח מלחה וכבעל פוטנציאל לגידול בחקלאות מליחה בת-קיימא בהקשר לשינויי האקלים.

דו-פרק חופי Cakile maritima הוא צמח מלחה חד-שנתי בשרני ממשפחת המצליבים, הנפוץ ברחבי העולם וגדל בעיקר לאורך חופי הים. צמיחתו מיטבית בתנאי מליחות מתונה (100

למאמר המלא »

שיח הצבר המצוי בישראל

למרות שילידי ישראל משולים לצבר המצוי, הצבר הוא מין גר בישראל שהובא ממכסיקו, כנראה עוד במאה השש-עשרה לספירה. במאמר זה אני סוקר עדויות היסטוריות על

למאמר המלא »

"פצצת שמן החרדל" בפירות וזרעים של רכפתן מדברי, והשפעתה על שני מיני קוצנים: קוצן זהוב טורף זרעים, לעומת קוצן מצוי המפיץ אותם

מים ומזון הם גורמים מגבילים עבור בעלי חיים במדבר. פירות עסיסיים של צמחים הם נדירים במדבר ולכן מושכים מגוון של בעלי חיים הניזונים מהם. הפירות

למאמר המלא »

חלמוניות מעלה רחבעם

אתר החלמוניות הנמצא ליד מעלה-רחבעם והכפר אלדד מדרום מזרח לבית-לחם הוא מהגדולים והמרהיבים באתרי החלמוניות בישראל ומאז שנת 2004 פוקדים אותו מאות מטיילים ועולים לרגל

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית