קטגוריה: צמחים בעבר ואבות הבוטניקה

אֵיג ופקטורובסקי – ממניחי היסוד למדע הבוטניקה בארץ ישראל

אלכסנדר אֵיג (Eig) היה ממניחי היסוד למדע הבוטניקה בארץ ישראל ופעל עם חברו לעבודת הטבע אליעזר פקטורובסקי. סופר הילדים ואיש הטבע אליעזר שמאלי מתאר בספרו  " החלוצים – חוקרי הטבע של ארץ-ישראל" את סיפור חייהם ותרומתם לידע על צמחי ישראל. הכתבה מספרת על פועלם של אֵיג ופקטורובסקי, על תרומתם הגדולה לידע הבוטני של הארץ ועל סיפורם ההרואי והטרגי של שני ענקי הבוטניקה האלו, ידועי החולי והמחסור, אשר מתו בדמי ימיהם.

למאמר המלא »

צמחי הבר המיובשים באלבומי מזכרת כמייצגי ארץ הקודש

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים היוו אלבומים עם פרחים מיובשים חלק חשוב ממגוון המזכרות שהוצעו לתיירים, לצליינים ולעולי הרגל שהגיעו לארץ הקודש. רוב אלבומי המזכרות מתאפיינים ב"סידור פרחים" יפה אשר מורכב מעלים ועלי כותרת של פרחים שונים. באלבומים אלה מודגש מקום גידולם של הפרחים, אך כמובן אין התייחסות לזהותם של הצמחים.  אולם בין יצרני האלבומים שהתמחו בהדבקת פרחים מיובשים בולטים כמה אנשים, שבאלבומים שלהם הדגש הוא על הצמחים, בעיקר אלה המוזכרים בכתבי הקודש: התנ"ך והברית החדשה. באלבומים אלה כל דף מוקדש לצמח אחד, בצירוף שמו המדעי והאנגלי וציטוט הקושר אותו לעבר.

למאמר המלא »

מדוע אין זרעים בפגות השקמה בארצות אגן הים-התיכון ורבייתה תלוייה באדם?

עצי השקמה בישראל ובאגן הים התיכון אינם מייצרים זרעים בפגות ומתרבים רק מייחורים הניטעים בידי אדם. בפגות השקמה חיה הצרעה הסימביונטית  Sycophaga sycomori החודרת אליהן ויוצרת עפצים בפרחים הנקביים ללא האבקה. מבנה הפגה ושלבי מהלכי החיים של הפגה והצרעה מתוארים במאמר ומסבירים את התופעה. באפריקה חיה בשיתוף עם פגות השקמה הצרעה Ceratosolen arabicus המאביקה את הפרחים ומביאה שם ליצירת זרעים. צרעה זו לא חיה בישראל ובארצות אגן הים התיכון.

למאמר המלא »

אבינעם דנין 1939-2015

ביום שבת, ל' בכסלו, 13.12.2015 נפטר פרופסור אבינעם דנין, לאחר מחלה קשה. אבינעם היה איש הצומח והצמחיה של ארץ ישראל בכל גופו ונימי נפשו, איש עתיר ידע שידע להורות את אשר הוא יודע, ולהנחיל את נפלאות מדע הבוטניקה ואת הכרת הצמחים לתלמידיו ולכל אדם…

למאמר המלא »

עצי בר נדירים במישור החוף

מאמר זה סוקר בקצרה מספר היבטים הנוגעים לתפוצתם של עצי בר נדירים יחסית במישור החוף המרכזי : הוא כולל סקירה על  גבול התפוצה הדרומי כיום ובעבר של מספר עצים ושיחים ים-תיכוניים בדגש על הנדירים שבהם. במסגרת זו נבחנו המקורות הספרותיים לאור הידע שנצבר בשדה בשנים האחרונות. דיון זה מעלה את המודעות לחשיבותן של "אוכלוסיות קצה" ולצורך בשמירתן לאור לחצי הפיתוח הכבדים ברצועת החוף.

למאמר המלא »

שפתותיו שושנים – על שושן ואיריסים

השושן נזכר 17 פעמים במקרא. במקורות שונים מקובל לזהותו עם ה- Lilium. לדעתנו, על יסוד ניתוח המקורות היהודיים וממצאים ארכיאולוגיים, יש לזהותו עם ה- Iris. מוצע על כן לכנות את קבוצת ה- Oncocyclus בשם "איריסי השושן".

למאמר המלא »

חיטת הבר- הגילוי בארץ וראשית מחקר החיטים בארץ

חיטת הבר הייתה ידועה כבר במאה ה-18. לינאוס אבי תורת המיון של היצורים החיים, תאר אותה באחד מפרסומיו. אהרון אהרונסון, נשלח למצוא את חיטת הבר בארץ. כשמצא אותה, המשיך במחקר החיטים והוכיח את הקשר הגנטי בין חיטת הבר "אם החיטה" לחיטה התרבותית.

למאמר המלא »

הטבע והלשון: חידושים ועדכונים בשמות צמחי ישראל במאה הקודמת

סקירה היסטורית קצרה על חידוש והתקנת השמות העבריים לצמחי ארץ ישראל במאה וחמישים השנים האחרונות, וציטוט ממאמר בנושא זה משנת 1912, מאת ישראל ריכרט, אבי הפיטופתולוגיה בישראל וחתן פרס ישראל.

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית