קטגוריה: צמחים במקורות ישראל

הצעה לזיהוי 'חריוני יונים' (מלכים ב, ו, כ"ה) כינבוט השדה

בספר מלכים ב' מסופר: "וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן, וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ: עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף, וְרֹבַע הַקַּב חרי (דִּב-) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף" (מלכים ב', ו': כ"ה). בספרות הוצעו מיני הצמחים הבאים כ'חריוני יונים': חמצה תרבותית; נץ חלב מפושק; פקעון נאה; חרוב מצוי; צבעוני מונטנה וינבוט השדה. אנחנו מציעים את ינבוט השדה על סמך: השמות האכדיים, נתוני תפוצה, תכונות אקולוגיות ומורפולוגיות, אכילות והשימושיים הרפואיים של ינבוט השדה לאורך הדורות.

למאמר המלא »

מדוע אין זרעים בפגות השקמה בארצות אגן הים-התיכון ורבייתה תלוייה באדם?

עצי השקמה בישראל ובאגן הים התיכון אינם מייצרים זרעים בפגות ומתרבים רק מייחורים הניטעים בידי אדם. בפגות השקמה חיה הצרעה הסימביונטית  Sycophaga sycomori החודרת אליהן ויוצרת עפצים בפרחים הנקביים ללא האבקה. מבנה הפגה ושלבי מהלכי החיים של הפגה והצרעה מתוארים במאמר ומסבירים את התופעה. באפריקה חיה בשיתוף עם פגות השקמה הצרעה Ceratosolen arabicus המאביקה את הפרחים ומביאה שם ליצירת זרעים. צרעה זו לא חיה בישראל ובארצות אגן הים התיכון.

למאמר המלא »

שפתותיו שושנים – על שושן ואיריסים

השושן נזכר 17 פעמים במקרא. במקורות שונים מקובל לזהותו עם ה- Lilium. לדעתנו, על יסוד ניתוח המקורות היהודיים וממצאים ארכיאולוגיים, יש לזהותו עם ה- Iris. מוצע על כן לכנות את קבוצת ה- Oncocyclus בשם "איריסי השושן".

למאמר המלא »

צמחי תועלת מן הבר בארץ ישראל בשנות העשרים של המאה הקודמת

בעקבות מאמרו של גדי פולק בכלנית "שימוש בצמחי בר של החורש והבתה למאכל, למשקה וכתבלין – כשירות מערכת אקולוגית לרווחת האדם", ברצוני להציג, במסגרת המדור "חלון אל העבר" מקור שעל פיו אפשר לקבל מידע על צמחי הבר העיקריים אשר מהם הפיקו התושבים היהודים בארץ ישראל תועלת, בשנות העשרים של המאה הקודמת. וכמו תמיד כאשר עוסקים בטקסטים ישנים, מלבד המידע הבוטני עולות ממנו גם תובנות תרבותיות-לשוניות והיסטוריות מעניינות.

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית