קטגוריה: שמירת טבע

האם אקליפטוס המקור הוא מין פולש בישראל?

במאמר זה מובאת סקירה של ממצאים שדווחו בספרות המדעית וממצאים של סקרי שדה לקביעת המעמד האקולוגי של אקליפטוס המקור בישראל. אקליפטוס המקור ניטע בארצות רבות בעולם ובהיקפים גדולים. אף על פי כן, הדיווחים על פלישה של מין זה בעולם, במובן של התפשטות בקנה מידה רחב הם מעטים מאוד, ובוודאי ביחס להיקף הנטיעות העולמי. מצב דומה קיים בישראל. אוכלוסיות צפופות של עצים שמקורן בריבוי טבעי (זריעים) המרוחקים מצמחי אם נצפו עד כה אך ורק בנחל תבור. הנתונים בספרות וכמו גם סקרי השדה, תומכים בכך שאקליפטוס המקור ראוי למעמד של מין שהתאזרח בישראל ולא למעמד של מין פולש.

למאמר המלא »

סיכום השתלמות כלנית בשרון ובעמק חפר 17.2.2016

ההשתלמות עסקה בלימוד הצומח והצמחייה של חולות, כורכר וחמרה בעמק חפר ובשרון. כתמים מועטים וקטנים בשטחם של צומח טבעי או טבעי למחצה מקיימים עדיין עושר מינים נאה למדי של צמחי בר, על אף הסיכונים הנובעים מהשטח המצומצם, מהקיטוע ומהפעילות האנושית בשטחים המבונים והחקלאיים הסובבים. דגש הושם על המינים האופיניים לבתי הגידול החוליים במישור החוף ועל העושר היחסי של מינים אנדמיים ואדומים. בנוסף, עמדנו על הדמיון והשוני בין צמחיית חולות מישור החוף באזור הים-תיכוני לבין צמחיית החולות המדברית.

למאמר המלא »

מדוע אין זרעים בפגות השקמה בארצות אגן הים-התיכון ורבייתה תלוייה באדם?

עצי השקמה בישראל ובאגן הים התיכון אינם מייצרים זרעים בפגות ומתרבים רק מייחורים הניטעים בידי אדם. בפגות השקמה חיה הצרעה הסימביונטית  Sycophaga sycomori החודרת אליהן ויוצרת עפצים בפרחים הנקביים ללא האבקה. מבנה הפגה ושלבי מהלכי החיים של הפגה והצרעה מתוארים במאמר ומסבירים את התופעה. באפריקה חיה בשיתוף עם פגות השקמה הצרעה Ceratosolen arabicus המאביקה את הפרחים ומביאה שם ליצירת זרעים. צרעה זו לא חיה בישראל ובארצות אגן הים התיכון.

למאמר המלא »

הגדרת צמחים פולשים והתייחסות למעמדו של אקליפטוס המקור כפולש אפשרי בישראל

בעקבות כתבתם של ד"ר עודד כהן ושל פרופ' יוסי ריוב בנושא "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת סיכון" מוצגת תגובה המסבירה את הבסיס התיאורטי של הגדרת מין צמח פולש בליווי דוגמאות של צמחים מהעולם ומישראל. ההגדרה כוללת מדדים כמותיים ומקובלת על רוב המומחים בעולם בתחום של אקולוגיה של צמחים פולשים. מוסבר מדוע היא עדיפה על הגדרה תיאורית, ומפורטים בה המרכיבים האקולוגיים הכמותיים של מרחק הפצה, קצב פלישה והתבססות המשמשים להגדרת שלושת השלבים  של התבססות צמחים גרים:  שלב מזדמן, שלב מאוזרח ושלב פולש. ניתנות דוגמאות של צמחים כאלה בחו"ל ובישראל. מעמדו של  אקליפטוס המקור כמין פולש למערכות אקולוגיות טבעיות בישראל נדון ביתר פירוט כדוגמה לצורך ביישום קריטריונים ברורים וכמותיים.

למאמר המלא »

הגדרות וקריטריונים למין צמח גר ולמין צמח פולש

בעקבות אי הבהירות בהגדרת "צמח גר(זר)" לעומת "צמח פולש" אנו מפרטים את דעת "מערכת כלנית" לגבי מושגים אקולוגיים חשובים אלה. הבהרות אלה מתייחסות גם למאמר של ז'אן-מארק דופור-דרור וגם למאמרם של עודד כהן ויוסי ריוב אשר הופיעו זה מכבר ב"כלנית". 

למאמר המלא »

תגובה למאמר "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון"

במאמר של כהן וריוב (2015) מוצעת הגדרה חדשה למינים פולשים. בתגובה למאמר אנו מצביעים על הבעייתיות בהגדרה ודוחים אותה. ספר הצמחים הפולשים בישראל (דופור-דרור, 2010) כולל הגדרה מקובלת למיני צמחים פולשים ומהווה את הבסיס המקצועי לעבודה שכבר היום מתבצעת בשטח להתמודדות עם פלישות ביולוגיות בתחום הצומח.

למאמר המלא »

קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון

במהלך השנים הוצעו הגדרות שונות למונח מינים פולשים. ההגדרות השונות כללו מספר קריטריונים ובכלל זה גם את ההשפעות ההרסניות על הסביבה. בישראל מקובל להשתמש במונח מינים פולשים כדי לתאר מינים זרים המשפיעים באופן הרסני כלשהו על הסביבה. במאמר זה אנו מציעים להשתמש במונח מינים פולשים כדי להגדיר מינים זרים, שמתפשטים בקצב מהיר בשטח רציף או במספר רב של מוקדים, ומעמידים אוכלוסייה צפופה בכל מוקד. הגדרה זו אינה כוללת את השפעת הצמח הפולש על הסביבה כקריטריון להגדרתו כפולש…

למאמר המלא »

גבעת הכורכר בקדרון ליד גדרה – ערכה הבוטני וחשיבות שימורה

בגבעת כורכר נטועה באקליפטוס המקור, בלב מושב קדרון שבפלשת, שרד צומח טבעי של שיחייה ובתה ים-תיכוניים בעל עושר גבוה של מיני צמחי בר. הגבעה מבודדת בגבעת כורכר נטועה באקליפטוס המקור, בלב מושב קדרון שבפלשת, שרד צומח טבעי של שיחייה ובתה ים-תיכוניים בעל עושר גבוה של מיני צמחי בר. הגבעה מבודדת
מאתרי צומח טבעי אחרים של כורכר באזור. גדלים בה מעט מינים אופייניים לבתי גידול חוליים של מישור החוף, וצמחייתה דומה יותר באופייה לצמחיית גבעות שפלת יהודה. למרות היותה שטח שעבר הפרעה והיא מוקפת בשטחי חקלאות וגינות, רק מעט מינים מלווי אדם ופולשים חדרו לתוכה. הערך הבוטני של הגבעה נדון במאמר. כפועל יוצא ממנו, מומלץ לשמר את הצומח הטבעי של הגבעה ולשלב בשימור פיתוח לפעילויות פנאי ולימוד לטובת הקהילה המקומית והציבור הרחב.

למאמר המלא »

אגן נחל שעל בגליל המערבי – שמירת טבע, צמחים ייחודיים וסכנות להישרדותם

אגן ההיקוות של נחל שעל בגליל המערבי עדיין משמר בתי גידול  טבעיים של חורש ובתה ים-תיכוניים, אך בעקבות פעולות פיתוח שנלוו להקמת היישובים החדשים באזור, שטחם הצטמצם. השפעת המעורבות האנושית מורגשת גם בשטחים שעדיין נותרו במצב טבעי. הצמחייה הטבעית במשבצת השטח המתוארת במאמר עשירה, ולאחרונה נוסף מידע עדכני  אודות מיני צמחים ייחודיים בשטח, וכן על צמחים שעד כה לא היו ידועים מהאזור.
תוך כדי כתיבת הכתבה חידשו רשות הטבע והגנים, רשות הניקוז ואיגוד ערים גליל מערבי את הפעילות והמאמץ לשמירת הטבע בחבל ארץ זה, ושלוחה להם מכאן ברכת הצלחה.

למאמר המלא »

צחר כחלחל – האם מתחיל לפלוש בישראל ?

צחר כחלחל Leucaena leucocephala  הוא עץ או שיח גדול ממוצא מקסיקני ומרכז אמריקאי. בישראל הוא משמש בעיקר כצמח נוי בגינות. למרות שצחר כחלחל נכלל ברשימת 100 האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם (לפי ה-IUCN), הוא לא התאפיין כצמח פולש בארץ עד לשנים האחרונות. אך ריבוי התצפיות של פרטי צחר כחלחל בשטחים פתוחים בתקופה האחרונה, מעלה שאלה לגבי הדינמיקה והמעמד של צמח זה באזורנו.

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית