קטגוריה: צורות חיים

פרופיל ביולוגי של הכלנית המצויה Anemone coronaria

אבי שמידע 21 בפברואר 2021

אלה חומרים אשר היו בעזבונה של אורה הורוויץ זכרונה לברכה (2017-1920), אשר לא זכתה להשלים כתב-יד כוללני עברי אודות הביולוגיה והתירבות של הכלנית המצויה Anemone coronaria. מאז שנות השישים של המאה הקודמת עבדה אורה על האקולוגיה והגנטיקה של הכלנית המצויה והתרכזה בלימוד הזנים הצבעונים של המין, תפוצתם הגיאוגרפית, הגנטיקה של צבעי העטיף ואסטרטגיות האבקת-רוח והאבקת חרקים בכלניות האדומות לעומת הזנים הלא האדומים. ביחד עם חקלאי מושב זכריה טפחה כבר לפני חמישים שנה זנים תרבותיים צבעוניים של הכלנית ותרמה רבות להפיכתה של הכלנית "לפרח הלאומי של ישראל".

למאמר המלא »

קיימות היער בישראל

גידי נאמן 15 בינואר 2021

המאמר מנסה להסביר לקהל הקוראים את המקור וההקשרים של המילה קיימות, שנוצרה בתחום המקצועי של היערנות האירופאית במאה ה-17, על מנת לשנות את דרכי החשיבה והביצוע ולאפשר אספקת עץ לכל הצרכים האפשריים, מבלי לפגוע אנושות ביער על-ידי כריתה חסרת אחריות, שגרמה נזקים עצומים לטבע ולבסוף גם לאזרחים. זאת היות ועתה בשיח היום יומי כולם משתמשים במילה זו ללא כל קשר עם הכוונה המקורית. המאמר מנסה להסביר את ההקשרים להיווצרות המילה  ואת  הכוונות. המאמר מתייחס ליער וליערנות הישראלית  ויחסה למשמעויות  הקשורות בתוכן   הפילוסופי של  המילה קיימות.

למאמר המלא »

מפנים וחברות הצמחים בהר התבור

גידי נאמן 11 בדצמבר 2020

המאמר מתאר את חברות הצמחים בארבעת המפנים בהר התבור סמוך לפסגתו. במערב ובצפון נמצא חורש של אלון מצוי, במזרח יער פארק של אלון התבור ובדרום בתה של סירה קוצנית עם מעט חרוב מצוי ואלת המסטיק. ההבדל בזווית הפגיעה של קרני השמש מסביר היטב את ההבדל בין חברות הצמחים בדרום ובצפון, אולם לא את ההבדל בין המזרח למערב. לעומת זאת, המפנה המזרחי חשוף לקרינה רבה בשעות הבוקר ולכן הוא מתייבש מהר יותר מהמפנה המערבי המוצל בשעות הבוקר המוקדמות. אנו מציעים כאן לראשונה, כי זה הגורם העיקרי להבדל בחברות הצמחים. לסיום אנו דנים בשתי תאוריות המסבירות את הגורמים להתקבצות של מיני צמחים ליצירת חברות.

למאמר המלא »

סיכום השתלמות גיאופיטים בגולן ובחרמון בדצמבר 2020: כרכומים וסתווניות של תחילת החורף

אבי שמידע 9 בדצמבר 2020

השתלמות סוף הסתיו בחודש דצמבר 2020 תשפ"א עמדה בסימן כרכומים וסתווניות הפורחים בסוף הסתיו ובתחילת החורף בחבל הים-תיכוני. בכל שנה בתחילת חודש דצמבר בוקעים מתוך הקרקע הטרשית בזלתית בצפון הגולן מרבדים של פרחי כרכום בצבעי לבן וסגול. הם שייכים בעיקר לארבעה מינים שונים (כרכום נאה, כ.השבכה הסגולים וכ.גיירדו וכ.צהבהב הלבנים) שיש להם פקעות רדודות(נראים כבצלים) והם מתחילים לפרוח ללא תלות בגשמים אך הפריחה מתגברת מאוד עם ירידת הגשמים ומצטרפים אליה עלים ירוקים; אלה מקדימים יחסית כאשר הגשמים מקדימים ומופיעים רק בסוף הפריחה כאשר אין גשם.

למאמר המלא »
כרכום ארץ-ישראלי גיירדו 29.11.20 גוש-עציון סמיילוביץ-שער

כרכום ארץ-ישראלי נמצא בגוש-עציון: האם האוכלוסיה כוללת 3 מיני כרכום יחדיו?

noga algali 9 בדצמבר 2020

בתאריך 29.11.2020, במהלך טיול טבע בעמק ברכות אשר בגוש-עציון התגלתה התגלתה אוכלוסיה מעורבת של כרכום ארץ-ישראלי Crocus hermoneus ssp. Palaestinus , מין אנדמי לישראל אשר היה ידוע עד כה רק מאזור השומרון ודרום הגולן. להפתעתנו הכרכום הא"י התגלה כהוא מעורב בתוך אוכלוסיה צפופה של כרכום גיירדו וכרכום חורפי. האם טקסון זה בעמק ברכה הוא מין עצמאי הוא אוכלוסיה פולימורפית של טקסון אחד אשר בשאר אזורי ישראל עברה התמיינות לשלושה מינים עצמאיים: כרכום גיירדו, כ.חרמוני ת.מ.ארץ-ישראלי וכ.חורפי ?

למאמר המלא »

לכיד הנחלים: סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה, טיפוס המיניות ואסטרטגיה ההקצאה הזוויגית במואבקי-רוח

noga algali 28 בספטמבר 2020

כמה מיני לכיד גדלים בישראל? למעט לכיד קוצני אשר הוא מין בעל קוצים לאורך גבעוליו שאר המינים מתקבצים אך ורק למין אחד, לכיד הנחלים Xanthium strumarium ; זהו מין חד-שנתי של שדות, אשפתו עשירות זבל אורגני ומעונות לחים; מין גר אגרסיבי שקשה להיפטר מפירותיו השיכניים ולרוב מוזכר לשלילה. אך אנא, שימו לב לצד החיובי: תפרחותיו הזכריות והנקביות יפות להסתכלות וניתן להדגים באמצעותן נושאים רבים העומדים בחזית האקולוגיה והאבולוציה:

מבנה תפרחת של צמחים מואבקי-רוח, התאמות להאבקה עצמית ולהפצת בעלי-חיים.
בדיקה של כלל פישר, אודות ההקצאה הזוויגית. האם הקצאת המשאבים בין פרחי הזכר לפרחי הנקבה היא באמת חצי-חצי (ומתברר שלא!?)
ביוגיאוגרפיה של התפשטות לכיד הנחלים מהתקופה הפרה-קולומביאנית בדרום-אמריקה לכל רחבי העולם.
נפלאות הסקס בצמחים ואיך ניתן נלמד מהסתכלות פשוטה בשדה על העקרונות היסודיים ביותר של הטבע בארצנו ובעולם.

למאמר המלא »

האם יש קשר בין שינויי האקלים לבין דגמי הפריחה בנגב?

אבי שמידע 5 ביולי 2020

בשנים האחרונות דווח במחקרים רבים על כך שבאזורים צחיחים בעולם יש ירידה בכמויות הגשמים הממוצעות, עלייה בתדירות הבצורות ,עלייה בטמפרטורות, וכתוצאה מכך – התגברות תהליכי המדבור. השפעת השינויים הללו על המערכות האקולוגיות המדבריות נחקרה לא מעט. לדוגמא, בשנת 2012 הראיתי  שהירידה בכמויות הגשם הביאה להעלמות של מין מפתח במערכת האקולוגית המדברית הלא הוא טחבן המדבר Hemilepistus reaumuri (גרנות וחב. 2012)……

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית