עץ מיש דרומי קדוש שכן על דרך הראשית לבית-לחם בצד מטע הזיתים של מנזר מר-אליאס בדרום ירושלים. עירית ירושלים בנתה סביבו מעקה אבן מיוחד בשולי צומת חומת מגן וצליינים וחובבי טבע רבים בקרו אותו לאורך הדורות. והנה בסתיו 2024 נבנה במקום אתר של מנהלת פיתוח גבעת המטוס וב"מחי יד" יותר מדויק במחי טרקטור ענק, הושמד המיש הקשיש ואיננו עוד.
לשון-אפעה הוא שרך נדיר ביותר בישראל אשר שני המינים שלו בארץ נמצאים בסכנת הכחדה והוכרזו כמינים אדומים (שמידע ופולק 2007). השנה זכינו לראות ולתעד אותם באותו מועד, במחצית השניה של חודש נובמבר; בצפון, בחוף שמורת הבונים גדלה לשון-אפעה קטנה ובחולות הערבה גדלה לשון-אפעה רבת-עלים. לשון-אפעה שייכת לקבוצה מיוחדת של שרכים הידועה מאז תקופת היורה-טריאס. על הקבוצה ועל האופייני והמיוחד לכל מחלקת השרכים במאמר הבא.
השנה (2023-24 תשפ"ד), אספו חברי חוג כלנית תצפיות רבות ותמונות אודות אתרים וזמני פריחה(פנולוגיה) של החצב המצוי – Drimia maritima. בעוד תקופת הפריחה המרכזית של החצב היא בחודש ספטמבר הרי כבר בסוף חודש יולי צופים רבים מחובבי הטבע בפרטים יוצאי דופן, המעלים עמודי פריחה ומתחילים לפרוח בחודש יולי ואף בחודש יוני, "הרחק מעונת הפריחה הרגילה של החצב המצוי." רק אם נאסוף מידי שנה הרבה תצפיות ונשווה אותן נוכל לקבל דגמים אופייניים ונדע מי יוצא מן הכלל ומהו בכלל הכלל. השוואת נתוני הפריחה של החצב לשנים קודמות מעלה אפשרות סבירה כי השנה אחרה אוכלוסיית החצב לפרוח לפחות בעשרה ימים בממוצע. על הסיבות האפשריות לאיחור זה בפריחה בכתבה הבאה.
בעבודה זו חקר דר' קובי כח (ז"ל) את מנגנון האבקה של הלופית המצויה Arisarum vulgare, והמאביקים שלה. מתברר כי תפרחת הלופית המצויה, בניגוד לכל שאר בני משפחת הלופיים באזור הים-תיכוני, בעלת יכולת האבקה עצמית. תכונה זאת מאפשרת לה יצירת זרעים בתנאים שבהם המאביקים אינם בנמצא ואכן, הלופית פורחת בשיא החורף, בעונה בה הטמפרטורות נמוכות, מרובים הגשמים והמאביקים נדירים. מתברר שמאביקי הלופית כוללים בעיקר יתושים וזבובים קטנים הנמשכים כנראה לריח שמפיקה התפרחת, מרומים, ומבקרים בפרח ללא קבלת גמול כלשהו. הפסים הבהירים לאורך מתחל התפרחת, משמשים להם כנראה, פסי הכוונה ליציאה ממלכודת זו. אסטרטגיות של האבקת רמיה נפוצות במשפחת הלופיים אשר רובם מתרכז באזור הטרופי.
אמוץ דפני, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית , אוניברסיטת חיפה – Amots.Dafni@gmail.com סאלח עקל ח'טיב, מורה דרך
ראדי עומר, מורה דרך, מדריך ומרצה בנושא שימושי הצמחים לתועלת האדם – rade_omar@hotmail.com הביא לדפוס: אבי
חודש דצמבר הוא החודש מועט הפריחה בישראל; מחד גשמי תחילת השנה עדיין לא הנביטו הרבה מהצמחים ואידך הטמפרטורות הנמוכות מעכבות את הלבלוב והצמיחה של רוב הצמחים בישראל; רק מועטים מצמחי הבר בארצנו מותאמים לצמוח מהר ולפרוח דווקא בשיא החורף, בחודשים דצמבר-ינואר. יוצאת דופן היא קבוצת הגיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) האוגרת מזון באביב הקודם ומותאמת לפריחה דווקא שכל שאר הצמחים "בתרדמה" או בתחילת דרכם. ואכן נראה בסיור בכרמל מעל 8 מיני גיאופיטים פורחים והנפוצים ביניהם הם – רקפת מצויה, נרקיס מצוי, איריס הסרגל, כרכום חורפי, כרכום חופי וסתוונית היורה.
המאמר עוסק בשאלה – מדוע נפוצה בטבע רביה מינית? זאת כאשר התיאוריה הניאו-דרוויניסטית טוענת כי לרביה מינית יש מחיר שלילי של 50%, כלומר כל פרט מפסיד בזמן הרביה המינית מחצית מכשרותו שכן מחצית הגנום של הצאצא מגיע מההורה השני. בספרות מוצעים הסברים שונים ליתרונות האבולוציוניים האפשריים שיש לרביה מינית במיוחד בהקשר לתנאי סביבה הטרוגניים ואי-ודאיים. מודלים אלה מצליחים במידה רבה לאזן בין הנזקים והתועלות של הצורות השונות של רבייה מינית בטבע אך אינם מסבירים את שכיחותה הרבה של רביה עצמית בצמחים.
אתר החלמוניות הנמצא ליד מעלה-רחבעם והכפר אלדד מדרום מזרח לבית-לחם הוא מהגדולים והמרהיבים באתרי החלמוניות בישראל ומאז שנת 2004 פוקדים אותו מאות מטיילים ועולים לרגל לצפות בפרחים הגדולים הצהובים הפורחים ללא עלים וללא תלות בגשם. הפריחה חלה המחצית השניה של חודש נובמבר כאשר שיא הפריחה חל בממוצע ב- 23.11 כל שנה. עוד על האקולוגיה של החלמונית הגדולה והסיבה מדוע שפעת החלמוניות בו מתמעטת- במאמר לפניכם.
המאמר מדווח על צמח מורכב חדש לארץ אשר עד כה היה ידוע רק מאזור הגלעד בצפון ירדן – חוחן שונה-קוצים Onopordum anisacanthum. זהו קוץ רב-שנתי בעל שושנת עלים בחורף הפורח באביב בסגול כאשר קוצי התפרחות שלו דוקרניים ביותר ומפושקים בעלי שפה עליונה שטוחה. הצמח נמצא באתרים בודדים בדרום הר-חברון בעיקר ברכס מעון ליד משכנות צאן ומעונות מופרעים. הקושי הרב בהגדרת מיני החוחן באזורנו הביא אותנו להרחיב ולכתוב על כלל הסוג החוחן בישראל תוך הדגשת ההבדלים בין המינים.
