![](https://www.kalanit.org.il/wp-content/uploads/2016/11/-3-גדי-פולק-150x150.jpg)
סיכום השתלמות כלנית בפרוזדור ירושלים – 24.11.2016
אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג לארץ-ישראל, מכללת
אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג לארץ-ישראל, מכללת
ההשתלמות התקיימה בעונה מעוטת פריחה במדבר בטרם ירידת גשמים משמעותיים, כאשר מרבית בני השיח והשיחים המדבריים הפעילות מקבלים גוון מאפיר וכמעט אינם פעילים. הצמחים העיקריים שפרחו הם חלמונית גדולה, בן-חצב מדברי, חבצלת הנגב, כתלה חריפה, מתנן שעיר ויפרוק המדבר. כמו כן פרח גם החרוב המצוי הנקבי הבודד ברכס בוקר. רבים מבין בני השיח והשיחים כלל לא פרחו השנה ובהם חמד המדבר ולענת המדבר. מין נדיר שנמצא הוא מלחית נגדית. הושם דגש על לימוד האקולוגיה של בתי הגידול והצומח המדבריים במשטחי הלס של צפון הנגב (כולל הלימנים והעצים שנשתלו בהם – מיני שיטה, ינבוט ואקליפטוס), במדרונות רכסי הנגב והערוצים שביניהם ובחולות הפנימיים במישור רותם.
חגורות הצומח של הרום הנמוך בחרמון נסקרו בקצרה וההשתלמות התמקדה בעיקרה בצמחיית החגורה הטרגקנתית בחרמון באזור מצפה שלגים ובחלק המזרחי של עמק בולען. הודגש ההבדל בין הסובב האלפיני הטרגקנתי היובשני מאד בקיץ לעומת הסובב האלפיני הקלאסי שבו ישנם גשמי קיץ והטמפרטורה נמוכה. הבדל זה מתבטא באופי שונה של הצומח ומסביר את יכולתם של צמחים חד-שנתיים מיוחדים לגדול בחגורה זו בחרמון.
שנת תשע"ו הייתה שנה בעלת תפרוסת גשמים "משונה"; שנה ברוכה במיוחד בגלילות פלשת, השפלה דרומית והנגב המערבי, שנה גשומה באופן יוצא דופן באזור אילת והנגב-רחוק ולעומת זאת שנת בצורת של ממש באגן הכנרת, בגליל-מזרחי וברוב הגולן. בצפון הגולן השנה היתה ברוכה ויעידו מרבדי הדגניים גבוהי הקומה ומשטחי התלתנים בקרחות של יער אודם. עדות עקיפה ומוחצת היא בקיה דקת-עלים המכתימה בשלהבות סגולות נהדרות את המדרונות הצפוניים של תילי צפון הגולן – הר שיפון, הר בנטל, תל אביטל, הר-כרמים , תל בראון ואחרים.
הגליל המערבי וחוף הגליל נהנו בשנת תשע"ו מכמות משקעים ממוצעת ומחלוקה טובה של הגשם. מועד ההשתלמות היה בתקופת שיא המגוון, כאשר שיא הפריחה כבר חלף אך זו התקופה שבה ניתן להגדיר ולזהות מספר מרבי של מיני צמחים בצמחיית הרום הנמוך של החבל הים -תיכוני. דגש הושם על מינים אופייניים ומיוחדים להדום ההר של הגליל המערבי ולבתי גידול חופיים בחוף הגליל.
תחנות ההשתלמות היו לאורך חתך גיאובוטני מדרום שפלת יהודה עד לאזור ערד, החל משוליים דרומיים של צומח ים-תיכוני, דרך חגורת הספר ועד לצומח מדברי. גבעות דרום שפלת יהודה זכו בעונת משקעים זו (2016-2015) לכמות משקעים העולה בהרבה על הממוצע הרב-שנתי וכתוצאה מכך גובה הקמה ושפע הפריחה היו גבוהים מהרגיל. באזורי הספר והמדבר ביצועי הצמחים היו בעונה זו ממוצעים או למטה מכך, כאשר באזור ערד דגם הפיזור המרחבי של הגשם בעונה זו היה כתמי ובהתאמה לכך גם בתחנות הצומח המדברי שפע הצמחייה והפריחה היה קטן מהממוצע.
ההשתלמות עסקה בלימוד הצומח והצמחייה של חולות, כורכר וחמרה בעמק חפר ובשרון. כתמים מועטים וקטנים בשטחם של צומח טבעי או טבעי למחצה מקיימים עדיין עושר מינים נאה למדי של צמחי בר, על אף הסיכונים הנובעים מהשטח המצומצם, מהקיטוע ומהפעילות האנושית בשטחים המבונים והחקלאיים הסובבים. דגש הושם על המינים האופיניים לבתי הגידול החוליים במישור החוף ועל העושר היחסי של מינים אנדמיים ואדומים. בנוסף, עמדנו על הדמיון והשוני בין צמחיית חולות מישור החוף באזור הים-תיכוני לבין צמחיית החולות המדברית.
השטפונות הגדולים שאירעו בנגב ובערבה בסוף אוקטובר 2015 וגשמים כתמיים נוספים בנובמבר ובדצמבר – הביאו לנביטה נרחבת, כנראה בחודש נובמבר. החום ששרר לאחר מכן במשך ארבעה עד שבעה שבועות בסוף 2015 , גרם לצמיחה מהירה ולפריחה מדהימה של כתמים צבעוניים של סגול וצהוב, בעיקר בצידי דרך ובערוצי ואדיות גדולים. הגשם במדבר הוא כתמי מאוד ובהתאמה הופיעו מטליות של ירק ומרבדי פריחה קטנים ומקוטעים המופרדים ביניהם על ידי מרחבים צחיחים. שלטו בפריחה הצמחים החד-שנתיים אשר נבטו רק לפני חודשיים; ביניהם בלטה במיוחד משפחת המצליבים. תנאי מזג האוויר המיוחדים לעונה זו יצרו גם הזדמנות להתפתחות של צמחי מדבר קיצוני וצמחים סודניים רבים שאינם מופיעים כל שנה.
ההשתלמות התמקדה באזורי המכתשים ובערוצי ואדיות בנגב המזרחי, אך כפתיחה צפינו באיזור באר שבע בפריחה של סתוונית הנגב, הנמצאת עתה בשיאה. גשמי החורף בנגב הקדימו בעונה זו והחלו כבר באוקטובר והתאפיינו בדגם כתמי ומקומי. כבר עתה בעיצומו של החורף הופיעו כתמי פריחה במקומות שנהנו מאספקת מים בין אם ישירות מהגשם ובין אם מזרימות נגר. בניגוד להרי הנגב הצפוני ורמת עבדת שגם בהם ירדו גשמים מרובים, הקור מעכב שם את התחלת הפריחה ואילו באזורים החמים יותר של הנגב המזרחי, בערבה ובנגב הרחוק – הפריחה אינה מעוכבת ע"י הקור וכתמי הפריחה מופיעים מוקדם יותר. תחנות ההשתלמות שימשו ללימוד עקרונות בסיסיים של הצמחייה והצומח המדבריים ולהכרת מיני מפתח עיקריים, שרבים מהם פרחו.
אבי שמידע, המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים – avi.shmida@gmail.com גדי פולק