דבורנית גדולה, דבורנית נאה ומה שביניהן
אסף שיפמן, מושב מרחביה – asafshifman@gmail.com המאמר עוסק בתאור ה"צורות" (מופעים) השונות של דבורנית גדולה
תוצאות נוספות...
אסף שיפמן, מושב מרחביה – asafshifman@gmail.com המאמר עוסק בתאור ה"צורות" (מופעים) השונות של דבורנית גדולה
דו-פרצופיות מינית בפרחים נדירה מאוד בממלכת הצמחים. לכן כה בולט השוני בין פרחי זכר ונקבה בסחלב הטרופי קטסטום Catasetum , אפיפיט דו-בייתי לו פרחי נקבה ירקרקים נחבאים לעומת פרחי זכר אטרקטיביים. המאמר מסכם מחקרים אשר נעשו על סחלב הקטסטום ומאביקיו, החל מדרווין אשר הוכיח כי "שני צמחים שהיו שייכים בזמנו לשני סוגים שונים מכליאים ביניהם ולכן שייכים לאותו המין Catsetum saccatum ועד מציאת מנגנון האבקה של הסחלב ופתרון התעלומה: מדוע מבקר זכר הדבורה דווקא בפרחי הנקבה לאחר הביקור הטראומטי בפרח הזכר?
אבי שמידע , חוג כלנית והמרכז לרציונליות,האוניברסיטה העברית בירושלים – avi.shmida@gmail.com דרור מלמד, חוג כלנית
אנו מדווחים על מציאת מין חדש של רצועית לישראל – רצועית מצויצת Himantoglossum comperianum. אשר נמצאה במרגלות הר רם אשר מצפון מזרח לברכת רם בצפון הגולן ברום 1100 מטר. זהו מין סחלב בעל פרח יפהפה בו שפית הפרח מפוצלץ לשלוש שיניים ארוכות. הצמח גדל במזרח אגן הים-התיכון וזו הנקודה הגיאוגרפית הדרומית ביותר בו הוא גדל.
צילומים נדירים של דבורת-דבש וזכרי דבורת-עץ צהובת-חזה ,Xylocopa pubescensהמבקרים בפרחי סחלב קדוש Orchis sancta הביאה אותנו לחקור את התופעה. ביקורים חוזרים של הזכרים בפרחים גורמים להדבקת שפע של אבקיות במצח ה"דבור" אשר איננו יכול להיפטר מהן ומאביק פרטים נוספים של סחלב קדוש, אחד משלושת מיני הסחלב בישראל המייצרים צוף בדורבן שלהם ואינם "רמאים". המאמר דן בהתנהגות הרעיה של דבורים בפרחי סחלבים "רמאים" לעומת מיני סחלבים "גומלי מזון".
אספסת הדיסקוס Medicago disciformis DC. מתאפיינת בתרמיל מיוחד שבכריכותיו שיכים המכוונים לצד אחד בלבד. מדובר בצמח בעל נוף אפרפר-שעיר השונה ממיני האספסות האחרים בישראל. מין זה מתואר כאן לראשונה כחדש לישראל; הוא נמצא בשני אתרים בחורש הים-תיכוני בכרמל. בהיותו מין נדיר מאוד הנמצא בגבול תפוצתו העולמית ראוי שיקבל מספר אדום גבוה מאוד ויוכנס לרשימת הצמחים בסכנת הכחדה בישראל.
אסף שיפמן, מושב מרחביה – shmiri@gmail.com הביא לדפוס: אבי שמידע תקציר: מידת האבקה עצמית הידועה
יוסי לב-ארי, בית אוסישקין, קיבוץ דן , מדריך טבע ומראשוני החברה להגנת הטבע עופר שנער,
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica מצוינת ברשימת הצמחים ה"אדומים" בסכנת הכחדה כצמח נדיר ביותר שגדל לפנים באזור אילת ולא נצפה מאז 1996, עת הוכחדה האוכלוסיה האחרונה שהייתה ידועה בצפון העיר אילת בעקבות פיתוח העיר. והנה בתאריך 16.2.2020, מצא אחד מעמנו (ד.ר.) שלושה שיחי טפרוסיה גדלים בשולי האפיק הראשי של נחל נטפים.
טפרוסיה נובית היא מין סודני אופייני שאינו גדל בסיני . הוא נבדל מטפרוסיה נאה, המין השכיח בהרי אילת, בפרי החד-זרעי הקצר מכוסה שערות מלבינות ארוכות; כל הצמח ובמיוחד הגביע ומפרש הכותרת מכוסים בשערות לבנות המקנות לצמח גוון מלבין. מין הראוי להרבות את הפרטים המעטים שנמצאו ולייסד מהם אוכלוסיות בר נוספות ולשתול אותה בגנים באזור אילת, כמו ביער הולנד.
אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת דגל (אזוביון דגול א.משונן, מרווה דגולה, מצילות מצויצות, כדן נאה) ובכל צמחיית הים התיכון בת 20000 מינים ישנם פחות ממאה מינים בעלי דגל השייכים למספר סוגים מועט ביותר (מרווה, אזוביון, מצילות, כדן, עדעד ונזמית). מתוצאות ניתן להסיק כי מערכת ההתנהגויות והעדפות של דבורים לבקר בתפרחות דגל לעומת "לא דגל" הן מורכבות וכוללות הן מרכיב תורשתי מולד והן מרכיב חשוב נלמד ומתעדכן.