קטגוריה: משפחות הצמחים

בן-שרעול אטלסי – צמח גר חדש לישראל

אנו שמחים לכתוב על מציאת מין זר(גר) חדש לישראל, בן-שרעול אטלסי(שם מוצע) Cullen americanum. זהו צמח עשבוני רב-שנתי הקרוב לסוג שרעול, אשר גדל בר בצפון אפריקה אך התפשט כנראה במאתיים שנה האחרונות למערב הים-התיכון ולצפון אמריקה. אנו מציעים לקרוא לו בעברית – בן-שרעול אטלסי ("קולן אמריקאי"). בתוך משפחת הקטניות בן-שרעול שייך לשבט סובטרופי קטן, השרעוליים Psoraleeae הכולל בעיקר שיחים ועשבוניים רב-שנתיים הגדלים באזורים הטרופיים היובשניים בכל חמשת היבשות. לראשונה בישראל אנו מדווחים על מציאת שני שיחים ליד קיבוץ גבע בעמק יזרעאל המזרחי. האם אוכלוסיה זרה זו תתפשט ותהיה לצמח גר נוסף בישראל או תיכחד ?

למאמר המלא »

חוחן שונה-קוצים חדש לישראל ועל מיני הסוג חוחן באזור הלבנט

המאמר מדווח על צמח מורכב חדש לארץ אשר עד כה היה ידוע רק מאזור הגלעד בצפון ירדן – חוחן שונה-קוצים  Onopordum anisacanthum. זהו קוץ רב-שנתי בעל שושנת עלים בחורף הפורח באביב בסגול כאשר קוצי התפרחות שלו דוקרניים ביותר ומפושקים בעלי שפה עליונה שטוחה. הצמח נמצא באתרים בודדים בדרום הר-חברון בעיקר ברכס מעון ליד משכנות צאן ומעונות מופרעים. הקושי הרב בהגדרת מיני החוחן באזורנו הביא אותנו להרחיב ולכתוב על כלל הסוג החוחן בישראל תוך הדגשת ההבדלים בין המינים.

למאמר המלא »
לוטמית דביקה, 7.5 20 עוספייא, צילום: ח.להב ©

על מיני הסוג לוטמית בישראל

הסוג לוטמית מאופיין כבן-שיח בעל פרח צהובים ונבדל מהסוג שמשון בדורי אבקנים סטריליים. המאמר סוקר את מעמדה של הלוטמית במשפחת הלוטמיים ומתאר גם את התכונות האקולוגיות והמורפולוגיות האופייניות לשמשון, לוטם שמשונית ולוטמית . כמו כן הוא מונה את ארבעת מיני הלוטמית הגדלים בישראל ומפרט את ההבדלים ביניהם. שני מינים, לוטמית המטאטא ולוטמית חלקה פורסמו זה עתה ב"כלנית" כמינים חדשים בישראל .

למאמר המלא »

העשביה – אוסף הצמחים של האוניברסיטה העברית בירושלים

העשביה – אוסף הצמחים, היא חלק מאוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים, הממוקם בפקולטה למדעי הטבע בגבעת רם. האוסף בעשביה מכיל כ-1.5 מיליון גיליונות צמחים, ספריה בוטנית עשירה ואיורים בוטניים. הפתקיות המקוריות על גבי גיליונות הצמחים, וכן מסמכים נוספים הקשורים לאוסף, מהווים כעין ארכיון, באמצעותו אפשר ללמוד רבות על חלוצי הבוטניקה ועל תולדות מדע הבוטניקה בארץ ישראל.  ברשימה זו אציג את תפקיד העשביה ושימושיה המדעיים, וכן אסקור את ההיסטוריה של העשביה – כיצד הוקם והתפתח אוסף הצמחים: בייחוד ארחיב על העשביה של  אלכסנדר איג, אשר היוותה את הבסיס הראשוני לאוסף הצמחים, וכן על העשביה מעיזבונו של אהרן אהרנסון.

למאמר המלא »

סיכום השתלמות כלנית דצ.-2020 : גיאופיטים בגולן ובחרמון – כרכומים וסתווניות של תחילת החורף

השתלמות סוף הסתיו בחודש דצמבר 2020 תשפ"א עמדה בסימן כרכומים וסתווניות הפורחים בסוף הסתיו ובתחילת החורף בחבל הים-תיכוני. בכל שנה בתחילת חודש דצמבר בוקעים מתוך הקרקע הטרשית בזלתית בצפון הגולן מרבדים של פרחי כרכום בצבעי לבן וסגול. הם שייכים בעיקר לארבעה מינים שונים (כרכום נאה, כ.השבכה הסגולים וכ.גיירדו וכ.צהבהב הלבנים) שיש להם פקעות רדודות(נראים כבצלים) והם מתחילים לפרוח ללא תלות בגשמים אך הפריחה מתגברת מאוד עם ירידת הגשמים ומצטרפים אליה עלים ירוקים; אלה מקדימים יחסית כאשר הגשמים מקדימים ומופיעים רק בסוף הפריחה כאשר אין גשם.

למאמר המלא »

דף הבית

חדשות מאמרים פורחי החודש הרשמה לכלנית חדשות ומציאות לכל החדשות הבוטניות מאמרים לכל המאמרים פורחי

למאמר המלא »

לכיד הנחלים: סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה, טיפוס המיניות ואסטרטגיה ההקצאה הזוויגית במואבקי-רוח

כמה מיני לכיד גדלים בישראל? למעט לכיד קוצני אשר הוא מין בעל קוצים לאורך גבעוליו שאר המינים מתקבצים אך ורק למין אחד, לכיד הנחלים Xanthium strumarium ; זהו מין חד-שנתי של שדות, אשפתו עשירות זבל אורגני ומעונות לחים; מין גר אגרסיבי שקשה להיפטר מפירותיו השיכניים ולרוב מוזכר לשלילה. אך אנא, שימו לב לצד החיובי: תפרחותיו הזכריות והנקביות יפות להסתכלות וניתן להדגים באמצעותן נושאים רבים העומדים בחזית האקולוגיה והאבולוציה:

מבנה תפרחת של צמחים מואבקי-רוח, התאמות להאבקה עצמית ולהפצת בעלי-חיים.
בדיקה של כלל פישר, אודות ההקצאה הזוויגית. האם הקצאת המשאבים בין פרחי הזכר לפרחי הנקבה היא באמת חצי-חצי (ומתברר שלא!?)
ביוגיאוגרפיה של התפשטות לכיד הנחלים מהתקופה הפרה-קולומביאנית בדרום-אמריקה לכל רחבי העולם.
נפלאות הסקס בצמחים ואיך ניתן נלמד מהסתכלות פשוטה בשדה על העקרונות היסודיים ביותר של הטבע בארצנו ובעולם.

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית