חלמונית גדולה Sternbergia clusiana גדלה באתרים המצויים בעיקר בחגורת הספר ורק במקומות מעטים היא נכנסת לטבורו של החבל הים-תיכוני וגדלה ממערב לקו פרשת המים הארצית. במאמר זה מתוארים שני אתרים מרכזיים בשדרת ההר המרכזית (שומרון ויהודה) בה גדלה החלמונית בתוך החורש הים-תיכוני במצלעות המערביים של הרי ירושלים – נחל קטלב והר סנסן.
ולריינית זעירה Valerianella pumila נתונה בפלורה פלשתינה (Feinbrun-Dothan, 1986) כצמח נדיר ממואב. במגדיר לצמחי חרמון (Shmida, 1981) ובמגדיר הצמחים מאת פינברון-דותן ודנין (1991) היא מצוינת גם מהחרמון. בפברואר 2015 נמצא ונאסף על ידי המחבר הראשון פרט בודד של מין זה בפארק נחל גרר שבצפון הנגב. בביקור חוזר נמצאו עוד שני פרטים במרחק כמה עשרות מטרים ממקום הימצאו של הפרט הראשון. זו הפעם הראשונה בה מדווחת מציאת מין זה בישראל פרט להר החרמון. במאמר תיאור מפורט של המין ודיון על מעמדו בסוג ולריינית.
דרדר נמוך (חופית נמוכה) Centaurea pumilio הוא צמח בסכנת הכחדה (מין "אדום") בחגורת הרסס בחוף הים. בחופי ישראל הוא מוגבל לחוף הכרמל. אוכלוסיה נוספת גדלה בעבר גם בתל אביב ונחשבה כנכחדת, אך עדויות מהשנים אחרונות ומהימים האלה מאשרות את קיומו בתל אביב כצמח בר גם כיום. המאמר עוסק בבירורים סיסטמטיים וביוגיאוגרפיים אודות מעמדו של המין, מביא נתונים עדכניים על אוכלוסיית תל-אביב ודן בשאלת דרכי שימור נאותות של המין בארץ.
מאמר זה סוקר בקצרה מספר היבטים הנוגעים לתפוצתם של עצי בר נדירים יחסית במישור החוף המרכזי : הוא כולל סקירה על גבול התפוצה הדרומי כיום ובעבר של מספר עצים ושיחים ים-תיכוניים בדגש על הנדירים שבהם. במסגרת זו נבחנו המקורות הספרותיים לאור הידע שנצבר בשדה בשנים האחרונות. דיון זה מעלה את המודעות לחשיבותן של "אוכלוסיות קצה" ולצורך בשמירתן לאור לחצי הפיתוח הכבדים ברצועת החוף.
גילוי אתר חדש של שיטה סלילנית Acacia raddiana בנחל פצאל בהשתלמות כלנית במרץ 2015, מעלה מחדש את שאלת גבול תפוצתה הצפוני בישראל ובעולם ומחדד את בעיית שמירת הטבע של עץ חשוב זה. עד לאחרונה האתר הצפוני ביותר של שיטה סלילנית היה ידוע מיריחו. סיכום החומר הקיים על אתרי התפוצה הצפוניים ביותר של השיטה הסלילנית, מגלה שעצים רבים בחגורת גבול זו נכחדו ומאז עבודתו של גדעון הלוי (1971) חסר תעוד גיאוגרפי עכשוי של אתרי התפוצה הצפוניים.
באזור צומת רימונים על כביש אלון, בשדות חקלאות בעל מסורתית של חיטה בחגורת הספר של השומרון, התגלתה אוכלוסייה של מין של קדד מסקצית קדד גדול-פרי אשר איננו מתאים להגדרה של שני מיני הקדד מקבוצה זו הגדלים בישראל: ל"קדד רימונים" פרי עבה ועגול הדומה לפרי של קדד גדול-פרי אך צבע הפרח לבנבן ופני הפרי שעירים כמו בקדד פינברון. ניסיון מעמיק להגדיר את המין, ומחקר על קבוצת הקדדים אליה הוא שייך, חושפים מידע רב על הטבע, הביוגיאוגרפיה ומנגנוני האבולוציה של צמחיית ישראל והמזרח-התיכון. לפנינו כנראה מין צמח אנדמי חדש למדע ולישראל אשר לפי שעה, נמצא אך ורק בנקודה אחת.
בעקבות מציאת מגלית מצרית בשמורת השיטה מלבינה ליד אשדוד, אשר נכתב עליה בספר האדום של צמחי ישראל כי היא מין נכחד, אנו מעלים על נס את "נפלאותיה" ומסכמים את מחקריה של הבוטנאית השוודית אסלוג דאהל על הסוג מגלית. המגלית פורחת עתה ואנו קוראים לאוהבי הצמחים, להתבונן בפרחים ולפתור את חידת האבקה ומבנה הפרח. המגלית משמשת דוגמא לתופעה מיוחדת בצמחים – הצגה משנית של אבקה בפרחים; מדוע מעבירים פרחים את אבקתם לאברי פרח אחרים ומשם הם נאספים על ידי המאביקים? תופעה זו השכיחה במשפחות טרופיות ובאוסטרליה, נדירה באזור הממוזג וידועה במשפחות המורכבים והפעמוניתיים. במגלית קיימת צורה מיוחדת של הצגת אבקה משנית בפרח.
טוריים צרי-עלים Diplotaxis tenuifolia (L.) DC הוא צמח עשבוני גר בעל פרחים צהובים גדולים ופרות זקופים ממשפחת המצליבים, אשר היה ידוע עד השנים האחרונות בישראל רק מהר-הצופים בירושלים ונחשב כמין גר מזדמן. הצמח נמצא בעשור השנים האחרון בארבעה אתרים חדשים בארץ, ועלול להפוך לצמח פולש במעונות הרריים מופרעים. אנו מביאים לעיל תיאור מפורט של טוריים צרי-העלים, ומפנים את תשומת לב חובבי הצמחים לפקוח עין ולדווח על אתרים נוספים שבהם צמח זה עשוי לגדול.
אפיון מאקרוסקופי של צמחים הינו כלי עזר בוטאני חשוב להכרת הביולוגיה של הצמח מצד אחד וכאמצעי לזיהוי והגדרה מהצד האחר. נחשף עולמם המופלא של הפרחים, על שלל מיקרו-המבנים, הגוונים והצורות, ומסייע לנו מבחינה מדעית להבין טוב יותר את מנגנוני הרבייה בפרח.
