סיכום להשתלמות כלנית לכרמל, דצמבר 2021

חודש דצמבר  הוא החודש מועט הפריחה בישראל; מחד גשמי תחילת השנה עדיין לא הנביטו הרבה מהצמחים ואידך הטמפרטורות הנמוכות מעכבות את הלבלוב והצמיחה של רוב הצמחים בישראל; רק מועטים מצמחי הבר בארצנו מותאמים לצמוח מהר ולפרוח דווקא בשיא החורף, בחודשים דצמבר-ינואר. יוצאת דופן היא קבוצת הגיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) האוגרת מזון באביב הקודם ומותאמת לפריחה דווקא שכל שאר הצמחים "בתרדמה" או בתחילת דרכם. ואכן נראה בסיור בכרמל  מעל 8 מיני גיאופיטים פורחים והנפוצים ביניהם הם – רקפת מצויה, נרקיס מצוי, איריס הסרגל, כרכום חורפי, כרכום חופי וסתוונית היורה.

להמשך קריאהסיכום להשתלמות כלנית לכרמל, דצמבר 2021

רבייה מינית, המאזן האופטימלי בין רביה עצמית לרביה זרה והקשר לעושר מיני צמחים חד-שנתיים

המאמר עוסק בשאלה – מדוע נפוצה בטבע רביה מינית? זאת כאשר התיאוריה הניאו-דרוויניסטית טוענת כי לרביה מינית יש מחיר שלילי של 50%, כלומר כל פרט מפסיד בזמן הרביה המינית מחצית מכשרותו שכן מחצית הגנום של הצאצא מגיע מההורה השני. בספרות מוצעים הסברים שונים ליתרונות האבולוציוניים האפשריים שיש לרביה מינית במיוחד בהקשר לתנאי סביבה הטרוגניים ואי-ודאיים. מודלים אלה מצליחים במידה רבה לאזן בין הנזקים והתועלות של הצורות השונות של רבייה מינית בטבע אך אינם מסבירים את שכיחותה הרבה של רביה עצמית בצמחים.

להמשך קריאהרבייה מינית, המאזן האופטימלי בין רביה עצמית לרביה זרה והקשר לעושר מיני צמחים חד-שנתיים

בן-שרעול אטלסי – צמח גר חדש לישראל

אנו שמחים לכתוב על מציאת מין זר(גר) חדש לישראל, בן-שרעול אטלסי(שם מוצע) Cullen americanum. זהו צמח עשבוני רב-שנתי הקרוב לסוג שרעול, אשר גדל בר בצפון אפריקה אך התפשט כנראה במאתיים שנה האחרונות למערב הים-התיכון ולצפון אמריקה. אנו מציעים לקרוא לו בעברית - בן-שרעול אטלסי ("קולן אמריקאי"). בתוך משפחת הקטניות בן-שרעול שייך לשבט סובטרופי קטן, השרעוליים Psoraleeae הכולל בעיקר שיחים ועשבוניים רב-שנתיים הגדלים באזורים הטרופיים היובשניים בכל חמשת היבשות. לראשונה בישראל אנו מדווחים על מציאת שני שיחים ליד קיבוץ גבע בעמק יזרעאל המזרחי. האם אוכלוסיה זרה זו תתפשט ותהיה לצמח גר נוסף בישראל או תיכחד ?

להמשך קריאהבן-שרעול אטלסי – צמח גר חדש לישראל

על מיני הסוג לוטמית בישראל

הסוג לוטמית מאופיין כבן-שיח בעל פרח צהובים ונבדל מהסוג שמשון בדורי אבקנים סטריליים. המאמר סוקר את מעמדה של הלוטמית במשפחת הלוטמיים ומתאר גם את התכונות האקולוגיות והמורפולוגיות האופייניות לשמשון, לוטם שמשונית ולוטמית . כמו כן הוא מונה את ארבעת מיני הלוטמית הגדלים בישראל ומפרט את ההבדלים ביניהם. שני מינים, לוטמית המטאטא ולוטמית חלקה פורסמו זה עתה ב"כלנית" כמינים חדשים בישראל .

להמשך קריאהעל מיני הסוג לוטמית בישראל

ד"ר אורה הורוויץ – דברים לזכרה

עוזי כוכבא, חוקר כלניות וחבר מגדל-עוז uzikoch@gmail.com

דברים לזכרה של אורה הורוויץ אשר כתב עוזי כוכבא שהיה תלמידה; דברים שנכתבו על סמך הכרות אישית, על סמך ראיון עם יהושוע אניקסטר ומתוך חומר ששלחה אחייניתה של אורה לאחר פטירתה בשנת 2017.  חלק גדול מהחומר לקוח מתוך ממוריום של אניקסטר ופלדמן אשר פורסם באנגלית בעיתון הישראלי לבוטניקה. אורה הורוויץ היתה חוקרת דגולה בביולוגיה וגנטיקה של צמחים באוניברסיטה העברית בירושלים ויש לה זכות ראשונים בפיתוח הכלניות התרבותיות הצבעוניות בישראל.

המשך…

להמשך קריאהד"ר אורה הורוויץ – דברים לזכרה

מיהי דבורנית בארי? Ophrys umbilicata ssp. beerii

אסף שיפמן,  מושב מרחביה –  asafshifman@gmail.com
הביא לדפוס: אבי שמידע

אנו מדווחים על תחילת פריחתה של דבורנית בארי ברחבי הנגב המערבי.
מהבחינה הפורמלית של הסיסטמטיקה דבורנית בארי היא תת מין של דבורנית אומביליקטה (ד.הטבור), הגדל אך ורק בעולם בנגב המערבי עם זליגה צפונה עד השרון. כלומר מעמדו התקף הפורמלי של הטקסון הוא תת-מין של ד.הטבור אך אנו יכולים ל"התפאר" בעוד טקסון אנדמי הגדל אך ורק בישראל אשר שמו בעברית "דבורנית בארי" ושמו המדעי – Ophrys umbilicata subsp. beerii Shifman.

המשך…

להמשך קריאהמיהי דבורנית בארי? Ophrys umbilicata ssp. beerii

כרכום ארץ-ישראלי נמצא בגוש-עציון: האם האוכלוסיה כוללת 3 מיני כרכום יחדיו?

יצחק סמיילוביץ ישיבת הר-עציון, אלון שבות –   yonatanroness1@gmail.com
יהונתן רונס, ישיבת הר-עציון, אלון שבות  –     yonatanroness1@gmail.com
הביא לדפוס: אבי שמידע

——————-

תיוג: כרכום, איריסיים, גוש-עציון, הרי-יהודה, רליקטים, צמחים אדומים, מינים בסכנה, צמחית ארץ-ישראל, גיאופיטים, מבשרי הCroגשם, ספציאציה, פולימורפיזם, Crocus hermoneus ssp. Palaestinus

פתיח:
בתאריך 29.11.2020, במהלך טיול טבע בעמק ברכות אשר בגוש-עציון התגלתה התגלתה אוכלוסיה מעורבת של כרכום ארץ-ישראלי Crocus hermoneus ssp. Palaestinus , מין אנדמי לישראל אשר היה ידוע עד כה רק מאזור השומרון ודרום הגולן. להפתעתנו הכרכום הא"י התגלה כהוא מעורב בתוך אוכלוסיה צפופה של כרכום גיירדו וכרכום חורפי. האם טקסון זה בעמק ברכה הוא מין עצמאי הוא אוכלוסיה פולימורפית של טקסון אחד אשר בשאר אזורי ישראל עברה התמיינות לשלושה מינים עצמאיים: כרכום גיירדו, כ.חרמוני ת.מ.ארץ-ישראלי וכ.חורפי ?

המשך…

להמשך קריאהכרכום ארץ-ישראלי נמצא בגוש-עציון: האם האוכלוסיה כוללת 3 מיני כרכום יחדיו?
על ציד דגים באמצעות צמחים בישראל
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

על ציד דגים באמצעות צמחים בישראל

אמוץ דפני, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית , אוניברסיטת חיפה, חיפה Amots.Dafni@gmail.com

סאלח עקל ח'טיב, כפר מג'ער 20128, ת.ד. 421 Salehaqil58@gmail.con

——————————————————

תגיות: צמחי רעל, ציד דגים, פירות צמחים, לבנה רפואי, רקפת מצויה, בוצין מפורץ, צמחי רפואה

פתיח:
מאמר זה סוקר את השימוש בצמחים להרעלת דגים בארץ ובשכנותיה. באזורנו ידועים שלושה מינים המשמשים למטרה זו: לבנה רפואי Styrax officinalis , רקפת מצויה Cyclamen persicum ובוצין מפורץ Verbascum sinuatum. במאמר משולבים הן נתונים היסטוריים וספרותיים והן ממצאים שלנו שנאספו בסקרים אתנובוטניים שונים שערכנו משך השנים.

המשך…

להמשך קריאהעל ציד דגים באמצעות צמחים בישראל

סיכום השתלמות חוג כלנית להרי-ירושלים, סתיו 2020

הפעם אנו מגישים "סכום-מכין של תחנות ההשתלמות" לקראת השתלמות כלנית להרי-ירושלים בסתיו 28.10.2020. ההשתלמות מתמקדת בצמחים הפורחים בסתיו ובצמחי אזור ירושלים. אך היובש הקיצוני שחל השנה בחודשי ספטמבר-אוקטובר הביא לפריחה דלילה ביותר של כלל הצמחיה ואפילו של הצמחים מבשרי הגשם אשר שנים לימדנו כי פריחתם איננה תלויה בגשמי הסתיו הנוכחי. קביעה זו היא עדיין נכונה לדעתנו אך מתברר כי יובש וחום קיצוניים מביא כנראה לאיבוד מים בשורשים השטוחים של פורחי הסתיו וכתוצאה מכך לפריחה מאוד דלילה ועלובה. נסתפק במה שיש, ונתמקד בנושאים נוספים של תופעות ביולוגיות מעניינות בעצים, פרפרים ושאר יצורי הטבע.

להמשך קריאהסיכום השתלמות חוג כלנית להרי-ירושלים, סתיו 2020

לכיד הנחלים: סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה, טיפוס המיניות ואסטרטגיה ההקצאה הזוויגית במואבקי-רוח

כמה מיני לכיד גדלים בישראל? למעט לכיד קוצני אשר הוא מין בעל קוצים לאורך גבעוליו שאר המינים מתקבצים אך ורק למין אחד, לכיד הנחלים Xanthium strumarium ; זהו מין חד-שנתי של שדות, אשפתו עשירות זבל אורגני ומעונות לחים; מין גר אגרסיבי שקשה להיפטר מפירותיו השיכניים ולרוב מוזכר לשלילה. אך אנא, שימו לב לצד החיובי: תפרחותיו הזכריות והנקביות יפות להסתכלות וניתן להדגים באמצעותן נושאים רבים העומדים בחזית האקולוגיה והאבולוציה: מבנה תפרחת של צמחים מואבקי-רוח, התאמות להאבקה עצמית ולהפצת בעלי-חיים. בדיקה של כלל פישר, אודות ההקצאה הזוויגית. האם הקצאת המשאבים בין פרחי הזכר לפרחי הנקבה היא באמת חצי-חצי (ומתברר שלא!?) ביוגיאוגרפיה של התפשטות לכיד הנחלים מהתקופה הפרה-קולומביאנית בדרום-אמריקה לכל רחבי העולם. נפלאות הסקס בצמחים ואיך ניתן נלמד מהסתכלות פשוטה בשדה על העקרונות היסודיים ביותר של הטבע בארצנו ובעולם.

להמשך קריאהלכיד הנחלים: סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה, טיפוס המיניות ואסטרטגיה ההקצאה הזוויגית במואבקי-רוח