דבורנית חרטומנית ת.מ. החרמון – דבורנית חדשה לישראל
אסף שיפמן, מושב מרחביה – asafshifman@gmail.com
עוז גולן, חוג כלנית – golanoz.me@gmail.com
דבורנית חרטומנית .Ophrys scolopax Cav. ידועה מהחלק המערבי של אגן הים התיכון. היא נפוצה בדרום פורטוגל, דרום ספרד, דרום צרפת ובארצות המגרב. המין מתאפיין בשפית מאורכת דמוית ג'רה (מן קנקן שרוחבו המכסימלי הוא בחציו העליון), בעלי עטיף בצבע סגול או לילך, בעלה עטיף חיצוני אמצעי (העלה הדורסלי, עליון) שנוטה לאחור ובעלי עטיף פנימי דקים וארוכים יחסית. בגבולות תחום התפוצה שפורט לעיל. זהו מין חדש לישראל המצטרף ל-11 מיני דבורניות בר הגדלות בארצנו (שיפמן 2017).
הוגו בויקו – אין נביא בעירו
במסגרת סדרת המאמרים המוקדשים לחלוצי הבוטניקה בישראל, אעלה הפעם את סיפורו המרתק של חוקר שזכה לתהילה, למוניטין בינלאומי ולפרסים מדעיים בעולם הגדול על מחקריו פורצי הדרך, אך בישראל נשכח ולא קיבל את ההכרה הראויה מן הקהילה המדעית. נשאלת השאלה – האם ראוי הוגו בויקו להצטרף להיכל התהילה של הבוטניקה והאקולוגיה הישראלית? האם זהו עוד מקרה של "אין נביא בעירו?" מאחר וגולת הכותרת בעבודתו החלוצית של בויקו היתה השקיית צמחים במים מלוחים, מאמר זה מוקדש לזכרו של גדי פולק, שהתמקד בחלק ניכר ממחקריו בצמחים הלופיטים – צמחי מלחה.
על הסוג חמצה (חומוס) Cicer וחמצת יהודה Cicer judaicum בישראל
אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
שחל עבו – החוג לגידולי שדה וירקות, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית', , האוניברסיטה העברית, רחובות shahal.abbo@mail.huji.ac.il
לעומת שאר הסוגים בשבט הבקיים (בקיה, טופח, אפון,ועדשה) מיוחד הסוג חמצה בשערות בלוטיות "חמוצות" על אבריו. כל סוגי השבט מאופיינים על ידי קנוקנות ודווקא אלה של החמצה קטנות או חסרות לחלוטין(במרבית המינים). השערות הבלוטיות מכילות חומצה ונותנות לעלווה את הטעם החמוץ. בישראל מוכר רק מין יחיד של חמצה –חמצת יהודה Cicer judaicum, מין ויקרי לחמצה שסועה הגדלה צפונה לישראל. המין התרבותי, חמצה תרבותית (חומוס), בוית בדרום-מזרח תורכיה ממין חד-שנתי הקרוב לח.יהודה. סביר שהזרעים הגדולים של שלושת מיני החומוס החד-שנתיים המוכרים מדרום מזרח טורקיה ותכונת התרמיל הבלתי מתבקע ואשר לעיתים נשאר על הצמח היבש, היו בין התכונות אשר משכו את תשומת ליבם של בני-האדם כפרלוד לביות החימצה במקביל לעדשה, אפון ובקיה. לחובבי הטבע אתגר לחפש את החימצה המחורצת C. incisum מין ר-שנתי אשר נאסף לפנים בחרמון הגבוה.
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
בקיה ארוכת-עוקץ Vicia articulata – מין חדש לישראל וחשיבותו לצמחי מורשת
יאיר אור – yairur@013.net
יואל מלמד – הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן yomelamed@gmail.com
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
מין חדש לישראל של בקיה חד-שנתית מתואר מתל אביטל בצפון רמת הגולן, בקיה ארוכת-עוקץ (שם מוצע) – Vicia articulata . זהו מין חד-שנתי הגדל כצמח בר באגן הים-התיכון אך לא ברור מהו מעונו הטבעי; התפשט כפליט תרבות ועשב שוטה נדיר במרכז אירופה. מין זה שימש בעבר כגידול חקלאי לזרעים ומספוא אולם בסוף המאה הקודמת נזנח גידולו וכיום ניתן למצוא שדות זרועים של בקיה ארוכת-עוקץ רק באי סיציליה. תפוצתו במזה"ת כוללת רק את תורכיה והוא חסר בירדן ובלבנון. מציאתו בישראל מעשירה את אבות צמחי הבר שלנו במין קטנית נוסף.
אספרג אפריקני (Asparagus africanus), מין פולש ותיק אך לא מוכר
עופר הוכברג – ש.ל.פ מעבדה חקלאית, גבעת ברנר ofer_h@gbrener.org.il
דרור מלמד – nivnav@012.net.il
עשרות צמחים של אספרג אפריקני – Asparagus africanus נמצאו בחלקת פרדס נטושה סמוך למושב בית-חנן וברדיוס של כמה קילומטרים משם. מין פולש זה מוכר מישראל לפחות מתחילת העשור אך מעולם לא הוגדר ונוכחותו בישראל טרם פורסמה רשמית. המין מתאפיין בגבעול עבה וקוצני, בנוף מטפס סבוך, בפילוקלדים רכים, בפרחים דו-מיניים צחורים וריחניים, נישאים על עוקצים קצרים ובפירות כתומים-אדמדמים מרובים. המאמר מתאר את המורפולוגיה של המין תוך השוואת התכונות של מיני האספרג המקומיים והגרים בישראל.
גן מקלט שרוני
גן המקלט השרוני הוא אתר טבע בגן הלאומי של חוף השרון ליד קיבוץ געש (מחלף שפיים) בו גדלים צמחים אופייניים של אזור השרון הנמצאים בסכנת הכחדה. זהו מיזם פרטי התנדבותי של איש אחד אשר כמוהו ישנם עוד שניים בישראל (בכפר יהושע ובנתיב הל"ה) ונקווה שרבים ילכו בעקבותיהם בגליליות נוספות של ארצנו. הגן בנוי על אדמת חמרא אדמדמה אשר תכונותיה המיוחדות יצרו את הבסיס לאבולוציה של רבים מהצמחים האנדמים וה"אדומים" של מישור החוף. ביקור בגן ניתן לתאם עם עמיר פז, 053-2801822.
חרטום זעיר Rhynchosia minima – הצמח הסודני שנכחד מבקעת סדום
אחת המציאות הבוטניות המופלאות בצמחית ארץ-ישראל הוא פרט עשביה של חרטום זעיר Rhynchosia minima אשר נאסף בנוה-המדבר א-צאפי – היא צוער המקראית. החרטום נאסף באיזור רק פעם אחת ב- 1891 על ידי הבוטנאי הבריטי הנרי הרט אשר שימש כקצין בריטי חובב הרפתקאות. מאז ניסו כל חוקרי הטבע באיזור לחזור ולאסוף אותו אך נכשלו. גם אנו חרשנו את הקניונים והמעיינות מסביב לים-המלח ובדקנו כמעט כל עץ שיטה ואשל בנווה מדבר צאפי, אך לא עלה עלה בידנו למצוא את החרטום. והנה...
חוג כלנית מחפש אחר לשון-אפעה רבת-עלים במכתש החול בנחל שיזף. צלמה ערגה אלוני
סיכום השתלמות "כלנית" לערבה הצפונית, 24.1.2019
השתלמות "הערבה הצפונית" אשר נערכה בחודש ינואר 2019 התמקדה בצמחיית המדבר ובהתאמות של צמחי מדבר לאקלים יבש קיצוני ולאי-ודאות בעת ירידת הגשם במדבר. סופת הגשם הגדולה אשר ירדה בסתיו בסוף אוקטובר הנביטה פיסות ארץ במדבר הצחיח ואנו בחרנו את הפורחים שבהם. בעוד ברמות ובהרי הנגב מעל 300 מטר קיים קור בחורף אשר איננו מאפשר צמיחה, אזור הערבה הצפוני הנמצא ברום מתחת לפני הים מאפשר צמיחה בחודשי נובמבר דצמבר והגעה לפריחה מוקדמת כבר בחודש ינואר. מצטיינים בפריחה מוקדמת הם בני משפחת המצליבים וכן מיני מורכבים, ציפורניים וזוגניים אשר יש להם כושר התחדשות מהיר במיוחד בטמפרטורות נמוכות. זאת לעומת רוב מיני הסלקיים אשר משהים את פריחתם לאביב או לקיץ המאוחר. על אף שבנגב זרמו לפחות חמישה ארועי שיטפון סתוויים רוב המדבר נראה צחיח ללא כסות ירוקה. באזור חצבה וחולות שיזף חלק מהצמחים הפורחים נמצא עתה בסוף פריחה ואף התחיל להתייבש.
ד"ר גד פולק ז"ל – קורות חייו
ד"ר גד פולק ארץ לידה: ישראל שנת לידה: 1940 דוא"ל: gadpollak@gmail.com השכלה אקדמית 1975 Ph.D בוטניקה, אוניברסיטת…
גרגרנית הקלשון Trigonella crassipes – מין חדש לישראל אשר התגלה בחרמון ההררי
יואל מלמד– הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן yomelamed@gmail.com
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
גרגרנית הקלשון Trigonella crassipes נמצאה לראשונה השנה בחגורה ההררית בחרמון ברום 1600 מטר ובכך היא מצטרפת כמין חדש ל 2410 מינים מקומיים (בר, Wild species ) בפלורה של ישראל. עוקץ התפרחת נושא 8-3 פרחים המבשילים ל-5-3 פירות ישרים כמעט, היוצאים מנקודה משותפת. שמה העברי מוצע לה על שום תכונת התרמילים המסודרים במקביל זה לזה כשיני קלשון. גרגרנית הקלשון היא מין חד-שנתי הגדל בחגורת הספר של הסהר הפורה (תורכיה, סוריה לבנון) הקרוב בישראל למינים ג. חד-פרחית מחד וג. מאוצבעת מאידך. לעומת ג. חד-פרחית יש לה מספר פרחים בתפרחת ולעומת ג. מאוצבעת התרמיל שלה כמעט ישר ואיננו קשתי. גילויה בחרמון מוסיף את האתר הדרומי ביותר של תפוצתה בסהר הפורה.
- מעבר לעמוד הקודם
- 1
- …
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- …
- 26
- מעבר לעמוד הבא