מלחית הבורית Salsola soda: מצמח "אדום שמור" לצמח "פולש לעקירה"

יוקי נחמיאס – חולתא, חוג כלנית   Yukinach@gmail.com

אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com

פורסם: 20.7.2019

המשך…

להמשך קריאהמלחית הבורית Salsola soda: מצמח "אדום שמור" לצמח "פולש לעקירה"

בורהביה זוחלת Boerhavia repens ממשיכה "לפלוש" לישראל באזור הגליל המזרחי

דוד פורת – קיבוץ אפיקים  david_15148@yahoo.com

תאריך התצפית: 29.6.2019

פורסם: 16.7.2019

המשך…

להמשך קריאהבורהביה זוחלת Boerhavia repens ממשיכה "לפלוש" לישראל באזור הגליל המזרחי

סיפורו של עץ ברוש הבר היחיד בישראל

שוקה רווק – בן קיבוץ גבע ממייסדי החברה להגנת הטבע, מקים חוגי סיור וטיפוס מצוקים בישראל,  מדריך ומטייל בכל העולם   shukaravek@gmail.com
אבי שמידע   – חוג בוטניקה כלניתהמחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

בעקבות אי הבהירות בקרב ציבור חובבי הטבע האם העץ ברוש מצוי הוא צמח בר בישראל אנו מביאים את סיפור מציאתו של עץ הברוש היחידי בישראל שהוא עץ טבעי בר. עד סוף שנות השבעים של המאה הקודמת לא היה ידוע על ברושי בר בארץ-ישראל המערבית. ב-1979 גילה שוקה רווק בגליל העליון בסדקי מצוק במדרון הדרומי של נחל אוכמן (סעיף של בצת), ברושים טבעיים עם ענפים אופקיים. בצד שני עצים צעירים שגובהם 3 מ', הנושאים אצטרובלים, נמצא גדם רחב כרות, שמספר טבעותיו כ–530!

ברושי בר ידועים מהמאה הקודמת מאדום (רווק ושמידע 2000). על פי זהרי (1956) גדלים ברושי בר גם בגלעד. חיפושינו בגלעד שנעשו אחרי 1995 העלו חרס; כל הברושים שבגלעד גדלים על קרקע גיר רכה, והם בני הזן הצריפי שהנו תרבותי. ברושי בר מהזן האופקי התגלו ב-1974 במרומי החרמון, על-ידי דרור גלילי, כחצי ק"מ מזרחית למצפה שלגים.

המשך…

להמשך קריאהסיפורו של עץ ברוש הבר היחיד בישראל

דו-פרצופיות מינית בצמחים בהשוואה לסימני מין משניים בחיות

אבי שמידע   – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

לעומת בעלי חיים, שם נפוצה תופעת דו-פרצופיות מינית בין זכרים ונקבות, קיימים חילוקי דעות האם דו-פרצופיות קיימת גם בצמחים. זו יכולה להתפתח בצמחים דו-ביתיים כמו חרוב, תמר ודפנה. דו-פרצופיות זוויגית היא התופעה בה קיימים הבדלים מורפולוגיים ברורים בין הזכרים לנקבות כאשר "כלל הטבע" הוא שכמעט תמיד הזכרים הם היפים יותר בעלי צבעי ראווה בולטים וניגודיים. במאמר זה אנו מנסים לתאר את הדגמים הנפוצים בטבע בנושא דו-פרצופיות מינית, במיוחד בצמחים. לעניות דעת המחבר תופעה זו נדירה מאוד בצמחים כיוון שהצמחים הם חסרי יכולת ראייה.

המשך…

להמשך קריאהדו-פרצופיות מינית בצמחים בהשוואה לסימני מין משניים בחיות

מלכודת דורבן נתגלתה למרגלות מצוקי נחל גובתא

יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com

חנן יחיאלי – קיבוץ ניר-דוד hanan.yehiely@gmail.com

אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com

צילם: חנן יחיאלי

פורסם: 11.7.2019

המשך…

להמשך קריאהמלכודת דורבן נתגלתה למרגלות מצוקי נחל גובתא

השלהבות האדומות של עץ הצאלון Delonix regia פורחות בעמקים ובמישור החוף

עמוס פנט – המחלקה לוירולוגיה, בית ספר לרפואה הדסה, האוניברסיטה העברית apanet@gmail.com

אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com

צילם: עמוס פנט

פורסם: 11.7.2019

המשך…

להמשך קריאההשלהבות האדומות של עץ הצאלון Delonix regia פורחות בעמקים ובמישור החוף

דבורנית חרטומנית ת.מ. החרמון – דבורנית חדשה לישראל

אסף שיפמן,  מושב מרחביה  –   asafshifman@gmail.com

עוז גולן,  חוג כלנית  –      golanoz.me@gmail.com

דבורנית חרטומנית .Ophrys scolopax Cav. ידועה מהחלק המערבי של אגן הים התיכון. היא נפוצה בדרום פורטוגל, דרום ספרד, דרום צרפת ובארצות המגרב. המין מתאפיין בשפית  מאורכת דמוית ג'רה (מן קנקן שרוחבו המכסימלי הוא בחציו העליון), בעלי עטיף בצבע סגול או לילך, בעלה עטיף חיצוני אמצעי (העלה הדורסלי,  עליון) שנוטה לאחור ובעלי עטיף פנימי דקים וארוכים יחסית. בגבולות תחום התפוצה שפורט לעיל. זהו מין חדש לישראל המצטרף ל-11 מיני דבורניות בר הגדלות בארצנו (שיפמן 2017).
השם חרטומנית ניתן לה כבר בשנת 1793 על ידי Cavanilles   על שום צורת השפית וצבע השפית החלודי המזכירים את העוף "חרטומן היערות"   Scolopax rusticola המוכר מיערות אירופה. מוכרים כיום כמה תתי מין של הדבורנית החרטומנית אותם נזכיר בהמשך המאמר.

המשך…

להמשך קריאהדבורנית חרטומנית ת.מ. החרמון – דבורנית חדשה לישראל

הוגו בויקו – אין נביא בעירו

אורי רוזנברג –  agron@netvision.net.il

במסגרת סדרת המאמרים המוקדשים לחלוצי הבוטניקה בישראל, אעלה הפעם את סיפורו המרתק של חוקר שזכה לתהילה, למוניטין בינלאומי ולפרסים מדעיים בעולם הגדול על מחקריו פורצי הדרך, אך בישראל נשכח ולא קיבל את ההכרה הראויה מן הקהילה המדעית. נשאלת השאלה – האם ראוי הוגו בויקו להצטרף להיכל התהילה של הבוטניקה והאקולוגיה הישראלית? האם זהו עוד מקרה של "אין נביא בעירו?" מאחר וגולת הכותרת בעבודתו החלוצית של בויקו היתה השקיית צמחים במים מלוחים, מאמר זה מוקדש לזכרו של גדי פולק, שהתמקד בחלק ניכר ממחקריו בצמחים הלופיטים – צמחי מלחה.

המשך…

להמשך קריאההוגו בויקו – אין נביא בעירו

על הסוג חמצה (חומוס) Cicer וחמצת יהודה Cicer judaicum בישראל

אבי שמידע   – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

שחל עבו  – החוג לגידולי שדה וירקות, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית', , האוניברסיטה העברית, רחובות  shahal.abbo@mail.huji.ac.il

לעומת שאר הסוגים בשבט הבקיים (בקיה, טופח, אפון,ועדשה) מיוחד הסוג חמצה בשערות בלוטיות "חמוצות" על אבריו. כל סוגי השבט מאופיינים על ידי קנוקנות ודווקא אלה של החמצה קטנות או חסרות לחלוטין(במרבית המינים). השערות הבלוטיות מכילות חומצה ונותנות לעלווה את הטעם החמוץ. בישראל מוכר רק מין יחיד של חמצה –חמצת יהודה Cicer judaicum, מין ויקרי לחמצה שסועה הגדלה צפונה לישראל. המין התרבותי, חמצה תרבותית (חומוס),  בוית בדרום-מזרח תורכיה ממין חד-שנתי הקרוב לח.יהודה. סביר שהזרעים הגדולים של שלושת מיני החומוס החד-שנתיים המוכרים מדרום מזרח טורקיה ותכונת התרמיל הבלתי מתבקע ואשר לעיתים נשאר על הצמח היבש, היו בין התכונות אשר משכו את תשומת ליבם של בני-האדם כפרלוד לביות החימצה במקביל לעדשה, אפון ובקיה. לחובבי הטבע אתגר לחפש את החימצה המחורצת  C. incisum מין ר-שנתי אשר נאסף לפנים בחרמון הגבוה.

המשך…

להמשך קריאהעל הסוג חמצה (חומוס) Cicer וחמצת יהודה Cicer judaicum בישראל
בקיה ארוכת-עוקץ Vicia articulata – מין חדש לישראל וחשיבותו לצמחי מורשת
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בקיה ארוכת-עוקץ Vicia articulata – מין חדש לישראל וחשיבותו לצמחי מורשת

יאיר אורyairur@013.net

יואל מלמד – הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן    yomelamed@gmail.com

אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

מין חדש לישראל של בקיה חד-שנתית מתואר מתל אביטל בצפון רמת הגולן, בקיה ארוכת-עוקץ (שם מוצע) – Vicia articulata . זהו מין חד-שנתי הגדל כצמח בר באגן הים-התיכון אך לא ברור מהו מעונו הטבעי; התפשט כפליט תרבות ועשב שוטה נדיר במרכז אירופה. מין זה שימש בעבר כגידול חקלאי לזרעים ומספוא אולם בסוף המאה הקודמת נזנח גידולו וכיום ניתן למצוא שדות זרועים של בקיה ארוכת-עוקץ רק באי סיציליה. תפוצתו במזה"ת כוללת רק את תורכיה והוא חסר בירדן ובלבנון. מציאתו בישראל מעשירה את אבות צמחי הבר שלנו במין קטנית נוסף.

המשך…

להמשך קריאהבקיה ארוכת-עוקץ Vicia articulata – מין חדש לישראל וחשיבותו לצמחי מורשת