צבעונים לא אדומים בחרמון: על צבעוני החרמון לבן ועל צבעוני נמוך ורוד, הגדלים ברום-החרמון

עוז גולן – חוג כלנית   golanoz.me@gmail.com

בשנת 2015 שמנו לב שבמרומי החרמון מצויים שני מינים שונים של צבעוניים לא אדומים. במשך שלוש שנים בדקנו את הנושא ועקבנו אחר הפנולוגיה שלהם החל מהלבלוב ועד להבשלת הפרי. סקירה ספרותית מראה שמדובר בשני מינים אשר משתייכים לקבוצות שונות ונבדלים זה מזה במספר תכונות. בנוסף לצבעוני החרמון Tulipa lownei הידוע מזה כבר בחרמון, הגדרנו מין נוסף חדש שאינו מופיע בפלורה של א"י – צבעוני נמוך Tulipa humilis או בשמו הנרדף Tulipa aucheriana. צבעוני החרמון, או בשמו העממי בלבנון – צבעוני לוניי, נחשב למין אנדמי לחרמון, לרכס מול הלבנון ולהר הלבנון ןלכן בספרות המדעית מקבל ערך שימור גבוה כמין. לגבי המין החדש לישראל – Tulipa humilis – אנו ממליצים לתת לו את השם "צבעוני נמוך" , תרגום שמו המדעי בלטינית. מאמר זה דן בסיסטמטיקה של שני המינים וכן בהשוואה למין נוסף – צבעוני ססגוני Tulipa biflora של הר הגנב.

הערת המערכת – ישנם חוקרים החושבים כי צבעוני החרמון וצבעוני נמוך שייכים בחרמון לאותו מין ביולוגי בעל שני מופעים מורפולוגיים שונים ; על נושא זה ראה בהמשך המאמר.

המשך…

להמשך קריאהצבעונים לא אדומים בחרמון: על צבעוני החרמון לבן ועל צבעוני נמוך ורוד, הגדלים ברום-החרמון

אלון תולע Quercus boissieri נמצא ליד רבבה בשומרון

יאיר וינר – חוג כלנית  yair.viner@gmail.com

הביא לדפוס: אבי שמידע

תאריך התצפית – 1.6.2019

פרסום – 29.7.2019

המשך…

להמשך קריאהאלון תולע Quercus boissieri נמצא ליד רבבה בשומרון

אשבל נמרוד Stachys paneiana "שולט" בכל מצוקי נחל גובתא

חנן יחיאלי – קיבוץ ניר-דוד  hanan.yehiely@gmail.com

יאיר וינר – חוג כלנית  yair.viner@gmail.com

אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com

תצפית: 7.6.2019

פורסם: 20.7.2019

המשך…

להמשך קריאהאשבל נמרוד Stachys paneiana "שולט" בכל מצוקי נחל גובתא

מרווה ארץ-ישראלית Salvia palaestina נמצאה ביצהר אשר בשומרון

אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com

פרסום: 20.7.2019

המשך…

להמשך קריאהמרווה ארץ-ישראלית Salvia palaestina נמצאה ביצהר אשר בשומרון

מלחית הבורית Salsola soda: מצמח "אדום שמור" לצמח "פולש לעקירה"

יוקי נחמיאס – חולתא, חוג כלנית   Yukinach@gmail.com

אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com

פורסם: 20.7.2019

המשך…

להמשך קריאהמלחית הבורית Salsola soda: מצמח "אדום שמור" לצמח "פולש לעקירה"

בורהביה זוחלת ממשיכה "לפלוש" לישראל באזור הגליל המזרחי

מאז התצפית הראשונה של מציאת בורהביה זוחלת Boerhavia repens בצפון ישראל (ראה: בורהביה זוחלת – מציאה ראשונה בגליל התחתון ומשמעותה, כלנית מס.4 תשע"ז) ממשכה הבורביה הזוחלת להתפשט בגליל התחתון המזרחי. במהלך שני החודשים האחרונים דגמנו אותה בשבעה אתרים שונים בפאתי מנחמיה ויער אשכול במורדות התחתונים של רכס אלות.

להמשך קריאהבורהביה זוחלת ממשיכה "לפלוש" לישראל באזור הגליל המזרחי

סיפורו של עץ ברוש הבר היחיד בישראל

שוקה רווק – בן קיבוץ גבע ממייסדי החברה להגנת הטבע, מקים חוגי סיור וטיפוס מצוקים בישראל,  מדריך ומטייל בכל העולם   shukaravek@gmail.com
אבי שמידע   – חוג בוטניקה כלניתהמחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

בעקבות אי הבהירות בקרב ציבור חובבי הטבע האם העץ ברוש מצוי הוא צמח בר בישראל אנו מביאים את סיפור מציאתו של עץ הברוש היחידי בישראל שהוא עץ טבעי בר. עד סוף שנות השבעים של המאה הקודמת לא היה ידוע על ברושי בר בארץ-ישראל המערבית. ב-1979 גילה שוקה רווק בגליל העליון בסדקי מצוק במדרון הדרומי של נחל אוכמן (סעיף של בצת), ברושים טבעיים עם ענפים אופקיים. בצד שני עצים צעירים שגובהם 3 מ', הנושאים אצטרובלים, נמצא גדם רחב כרות, שמספר טבעותיו כ–530!

ברושי בר ידועים מהמאה הקודמת מאדום (רווק ושמידע 2000). על פי זהרי (1956) גדלים ברושי בר גם בגלעד. חיפושינו בגלעד שנעשו אחרי 1995 העלו חרס; כל הברושים שבגלעד גדלים על קרקע גיר רכה, והם בני הזן הצריפי שהנו תרבותי. ברושי בר מהזן האופקי התגלו ב-1974 במרומי החרמון, על-ידי דרור גלילי, כחצי ק"מ מזרחית למצפה שלגים.

המשך…

להמשך קריאהסיפורו של עץ ברוש הבר היחיד בישראל

דו-פרצופיות מינית בצמחים בהשוואה לסימני מין משניים בחיות

אבי שמידע   – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

לעומת בעלי חיים, שם נפוצה תופעת דו-פרצופיות מינית בין זכרים ונקבות, קיימים חילוקי דעות האם דו-פרצופיות קיימת גם בצמחים. זו יכולה להתפתח בצמחים דו-ביתיים כמו חרוב, תמר ודפנה. דו-פרצופיות זוויגית היא התופעה בה קיימים הבדלים מורפולוגיים ברורים בין הזכרים לנקבות כאשר "כלל הטבע" הוא שכמעט תמיד הזכרים הם היפים יותר בעלי צבעי ראווה בולטים וניגודיים. במאמר זה אנו מנסים לתאר את הדגמים הנפוצים בטבע בנושא דו-פרצופיות מינית, במיוחד בצמחים. לעניות דעת המחבר תופעה זו נדירה מאוד בצמחים כיוון שהצמחים הם חסרי יכולת ראייה.

המשך…

להמשך קריאהדו-פרצופיות מינית בצמחים בהשוואה לסימני מין משניים בחיות

מלכודת דורבן נתגלתה למרגלות מצוקי נחל גובתא

יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com

חנן יחיאלי – קיבוץ ניר-דוד hanan.yehiely@gmail.com

אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com

צילם: חנן יחיאלי

פורסם: 11.7.2019

המשך…

להמשך קריאהמלכודת דורבן נתגלתה למרגלות מצוקי נחל גובתא

השלהבות האדומות של עץ הצאלון Delonix regia פורחות בעמקים ובמישור החוף

עץ הצאלון הנאה Delonix regia פורח בשלהבת אדומה מרהיבת עין בשדרות, בפארקים ובגנים של מישור החוף, העמקים ובבקעת הירדן. הצאלון אמנם תרבותי והובא לארץ מאפריקה, אולם מאז המאה ה-19, נוהגים תושבי ארצנו לשתול אותו במעונות נמוכים, חמים ומושקים ברחבי הארץ. הצאלון הנאה שייך לתת-משפחת הכליליים (קסלנפיניים) ומשפחת הקטניות

להמשך קריאההשלהבות האדומות של עץ הצאלון Delonix regia פורחות בעמקים ובמישור החוף