קליעת סלים מענפי אשחר ארץ-ישראלי
אחינועם מיירס, מדריכת מלאכת יד בטבע וחוג כלנית - ahinoamy@gmail.com סתיו 2019 היה מוצלח ביותר לאיסוף שרביטי אשחר א"י לצורך…
אחינועם מיירס, מדריכת מלאכת יד בטבע וחוג כלנית - ahinoamy@gmail.com סתיו 2019 היה מוצלח ביותר לאיסוף שרביטי אשחר א"י לצורך…
השתלמות תחילת חודש מרץ תש"פ ל"סביבות בית-שאן" עמדה בסימן החורף הגשום מאוד והקר בחודשים ינואר פברואר 2020. אמנם לא פגשנו החורף בטמפרטורות מינימום קיצוניות (ולכן בהתאם, לא ירד שלג בהרי ירושלים) אך הטמפרטורות הנמוכות הממוצעות עד תחילת חודש מרץ גרמו לאיחור בפריחה של רוב צמחי הבר של ארצנו: כך למשל השקדיות (שקד מצוי וש.קטן-עלים) פרחו בירושלים רק בסוף חודש פברואר (שיא פריחה בתאריכים 20.2.20 ועד 4.3.20); כל פורחי "שיא החורף" בתחילת חודש ינואר אחרו לפרוח לפחות בעשרה ימים (כנראה גם בגלל היובש הקיצוני של חודש נובמבר וחלק מדצמבר) – זלזלת הקנוקנות, מילה סורית, ערער ארזי, עירית גדולה, חרדל לבן, זמזומית מצויה וכלנית מצויה אדומה.
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica מצוינת ברשימת הצמחים ה"אדומים" בסכנת הכחדה כצמח נדיר ביותר שגדל לפנים באזור אילת ולא נצפה מאז 1996, עת הוכחדה האוכלוסיה האחרונה שהייתה ידועה בצפון העיר אילת בעקבות פיתוח העיר. והנה בתאריך 16.2.2020, מצא אחד מעמנו (ד.ר.) שלושה שיחי טפרוסיה גדלים בשולי האפיק הראשי של נחל נטפים. טפרוסיה נובית היא מין סודני אופייני שאינו גדל בסיני . הוא נבדל מטפרוסיה נאה, המין השכיח בהרי אילת, בפרי החד-זרעי הקצר מכוסה שערות מלבינות ארוכות; כל הצמח ובמיוחד הגביע ומפרש הכותרת מכוסים בשערות לבנות המקנות לצמח גוון מלבין. מין הראוי להרבות את הפרטים המעטים שנמצאו ולייסד מהם אוכלוסיות בר נוספות ולשתול אותה בגנים באזור אילת, כמו ביער הולנד.
אורי רוזנברג חוג כלנית – agron@netvision.net.il
בשנת 1929 החלה לפעול בישראל "אגודת אנשי העצים בפלשתינה". מיזם שמירת טבע וייעור שהפך חיש מהר לפרשיה פוליטית-כלכלית בה מעורבים ראשי היישוב. מי היו אנשי העצים ומה הייתה תגובת המוסדות הציוניים לפעילותם? המאמר כולל גם סקירה על ראשית פעולות הייעור בארץ-ישראל בתחילת המאה הקודמת.
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
פרסום: 18.8.19
אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת דגל (אזוביון דגול א.משונן, מרווה דגולה, מצילות מצויצות, כדן נאה) ובכל צמחיית הים התיכון בת 20000 מינים ישנם פחות ממאה מינים בעלי דגל השייכים למספר סוגים מועט ביותר (מרווה, אזוביון, מצילות, כדן, עדעד ונזמית). מתוצאות ניתן להסיק כי מערכת ההתנהגויות והעדפות של דבורים לבקר בתפרחות דגל לעומת "לא דגל" הן מורכבות וכוללות הן מרכיב תורשתי מולד והן מרכיב חשוב נלמד ומתעדכן.
בשנת 2015 שמנו לב שבמרומי החרמון מצויים שני מינים שונים של צבעוניים לא אדומים. במשך שלוש שנים בדקנו את הנושא ועקבנו אחר הפנולוגיה שלהם החל מהלבלוב ועד להבשלת הפרי. סקירה ספרותית מראה שמדובר בשני מינים אשר משתייכים לקבוצות שונות ונבדלים זה מזה במספר תכונות. בנוסף לצבעוני החרמון Tulipa lownei הידוע מזה כבר בחרמון, הגדרנו מין נוסף חדש שאינו מופיע בפלורה של א"י – צבעוני נמוך Tulipa humilis או בשמו הנרדף Tulipa aucheriana. צבעוני החרמון, או בשמו העממי בלבנון – צבעוני לוניי, נחשב למין אנדמי לחרמון, לרכס מול הלבנון ולהר הלבנון ןלכן בספרות המדעית מקבל ערך שימור גבוה כמין. לגבי המין החדש לישראל – Tulipa humilis – אנו ממליצים לתת לו את השם "צבעוני נמוך" , תרגום שמו המדעי בלטינית. מאמר זה דן בסיסטמטיקה של שני המינים וכן בהשוואה למין נוסף – צבעוני ססגוני Tulipa biflora של הר הגנב.
הערת המערכת – ישנם חוקרים החושבים כי צבעוני החרמון וצבעוני נמוך שייכים בחרמון לאותו מין ביולוגי בעל שני מופעים מורפולוגיים שונים ; על נושא זה ראה בהמשך המאמר. |
יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com
הביא לדפוס: אבי שמידע
תאריך התצפית – 1.6.2019
פרסום – 29.7.2019
חנן יחיאלי – קיבוץ ניר-דוד hanan.yehiely@gmail.com
יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
תצפית: 7.6.2019
פורסם: 20.7.2019
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
פרסום: 20.7.2019