ערבה פורחת – גשמים ופריחות בערבה התיכונה

הערבה התיכונה פורחת (מרץ-תחילת אפריל 2020) ואנחנו "תקועים בהסגר נלחמים בקורונה". רגילים אנו לאמירות גוזמא ישראליות על "שנה כזו של פריחה - עוד לא הייתה" – אך באמת, כמויות הגשם הגדולות שירדו הן באזור הים-תיכוני וגם במדבר גרמו לנביטה, צמיחה ופריחה יוצאת דופן בכל גלילות ארצנו. במיוחד מפתיע הערבה והר-הנגב אשר קבלו השנה מספר "סופות ענק" (בכל סופה 31 -56 מ"מ גשם) וכתוצאה מכך הופיעו מרבדי פריחה באזורים צחיחים ביותר: כיסוי ירוק ופריחה כזו ראינו כנראה בערבה רק פעמיים מאז קום המדינה: בשנת 1981/2 וב"שנת השיא" של 1991/2. כמות הגשם באזור פארן השנה היא פי שלוש כמעט בהשוואה לממוצע הרב-שנתי, והפריחות בהתאם: מרבדים של ורוד טוריים מדבריים, שלחלח, פגוניה, ציפורנית, מקור-חסידה, סילון ושלח מרפדים את ערוצי הואדיות ומטפסים על מדרונות צחיחים אשר לא ראינום ירוקים מאז 1992; מרבדי "צהוב אין קץ" של טוריים זיפניים, כוכב, אהרונסוניה, לונאה, פשתנית, פרעושית, שן-ארי, מררית ותמריר מרצדים בתוך כתמי הורוד. תוך שבוע יבוא חמסין יסיים את החגיגה והמדבר יחזור לשיממונו. רק הר-הנגב הגבוה , אשר עצר מגדול בחודשי החורף הקרים, ימשיך לפרוח לתוך חודש מאי – ואנו תקוה שאליו נשים פעמנו בהשתלמות כלנית הקרובה לאחר חג הפסח.

להמשך קריאהערבה פורחת – גשמים ופריחות בערבה התיכונה

הר-הנגב פורח – כל המדבר חגיגת פריחה

הטבע איננו מחכה לסיום "סגר הקורונה", הוא בשיא פריחתו בכל רחבי הארץ. לא רק בארץ המזרע – אלא השנה באופן יוצא דופן לשישים השנה האחרונות - גם המדבר פורח!! כן, ממש כולו ובכל היקפו: הערבה, הנגב הרחוק, הנגב המרכזי , המכתשים והר-הנגב (אילת מצטרפת בסוף החודש). מדהים, קילומטרים של פרחים, תופעה המתרחשת אחת לעשורים רבים, ואנחנ - ו כלואים בבתים.

להמשך קריאההר-הנגב פורח – כל המדבר חגיגת פריחה

שנית נטופה Lythrum netofa – מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה

שנית נטופה Lythrum netofa (משפ' כופריים), מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה בגליל התחתון. מתוארת במאמר זה, כולל השוואתה לחלק ממיני השנית הגדלים בארץ. מתואר בית-הגידול היחודי והיבטים של שימור. שנית נטופה מצטרפת למיני השנית בישראל שמספרם כעת הוא 9, כולל שני מינים חדשים אשר נמצאו בשטח נביעות הנוחיילה בקיץ 2019, שנית דמוית-ציפורנית Lythrum silenoides  ושנית דמוית-חלוקה Lythrum thesioides . שנית דמוית-חלוקה נמצאה קרובה ביותר הן  גנטית והן מורפולוגית למין החדש. הסימן המיוחד המבדיל את שנית נטופה משאר מיני השנית הקרובים, הוא...

להמשך קריאהשנית נטופה Lythrum netofa – מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה

איריס הפקעות Iris tuberosus – האם הוא מין בר חדש לישראל ?

יוסי לב-ארי, בית אוסישקין, קיבוץ דן , מדריך טבע ומראשוני החברה להגנת הטבע
עופר שנער, מנהל שמורת הבניאס, רשות הטבע והגנים – ofer.shinar@npa.org.il
הדס כהנר, פקח רשות הטבע והגנים, מורדות נפתלי  – hadask@npa.org.pl
נדב שני, פקח בשמורת דן , רשות הטבע והגנים ומכללת תל-חי
עמית דולב, ביולוג מחוז הצפון, רשות הטבע והגנים –    amitd@npa.org.il
אבי שמידע, האוניברסיטה העברית וחוג כלנית  – avi.shmida@gmail.com

מין איריס חדש לישראל, איריס הפקעות  Iris tuberosus התגלה זה עתה (12.3.2020) ליד קיבוץ משגב-עם בקצה הצפוני של רכס נפתלי בישראל. האם  זהו מין  בר טבעי לישראל או  מין גר אשר יובא לארץ על ידי אחד מחברי משגב עם, נשתל במקום ו"קפץ" לשולי החורש הטבעי הגדל מסביב ? אין אנו יודעים את התשובה ונמשיל לעקוב ולחקור את המציאה.
פרחיו של איריס הפקעות דומים מאוד למינים בקבוצת איריס הביצות; בבשן בדרום סוריה גדל מין איריס נדיר ביותר בעל פרחים כמעט זהים למין שנמצא במשגב עם – איריס כהה-כתם, אשר עדיין אין במרשתת אפילו תמונה אחת שלו. אך איריס הפקעות שייך למעשה לסוג נפרד מהסוג איריס "הרמודקטילוס" הנבדל  ממיני האירוס בסימנים מהותיים: השורש שלו דמוי אצבעות (כמו בעירית גדולה), הפרי שלו עשוי רק מפוחית אחת וחתך העלה  מצולע בעל 4 מקצועות (ראה תמונה) ולא דמוי סכין כמו בקבוצת אירוס הביצות.

המשך…

להמשך קריאהאיריס הפקעות Iris tuberosus – האם הוא מין בר חדש לישראל ?

סיכום השתלמות כלנית לעמק בית-שאן, 5.3.2020

השתלמות תחילת חודש מרץ תש"פ ל"סביבות בית-שאן" עמדה בסימן החורף הגשום מאוד והקר בחודשים ינואר פברואר 2020. אמנם לא פגשנו החורף בטמפרטורות מינימום קיצוניות (ולכן בהתאם, לא ירד שלג בהרי ירושלים) אך הטמפרטורות הנמוכות הממוצעות עד תחילת חודש מרץ גרמו לאיחור בפריחה של רוב צמחי הבר של ארצנו: כך למשל השקדיות (שקד מצוי וש.קטן-עלים) פרחו בירושלים רק בסוף חודש פברואר (שיא פריחה בתאריכים 20.2.20 ועד 4.3.20); כל פורחי "שיא החורף" בתחילת חודש ינואר אחרו לפרוח לפחות בעשרה ימים (כנראה גם בגלל היובש הקיצוני של חודש נובמבר וחלק מדצמבר) – זלזלת הקנוקנות, מילה סורית, ערער ארזי, עירית גדולה, חרדל לבן, זמזומית מצויה וכלנית מצויה אדומה.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית לעמק בית-שאן, 5.3.2020

טפרוסיה נובית לא נכחדה בישראל – נמצאה לאחרונה בהרי אילת לאחר שנחשבה לצמח נכחד בישראל

טפרוסיה נובית Tephrosia nubica מצוינת ברשימת הצמחים  ה"אדומים" בסכנת הכחדה כצמח נדיר ביותר שגדל לפנים באזור אילת ולא נצפה מאז 1996, עת הוכחדה האוכלוסיה האחרונה שהייתה ידועה בצפון העיר אילת בעקבות פיתוח העיר.  והנה בתאריך 16.2.2020, מצא אחד מעמנו (ד.ר.) שלושה שיחי טפרוסיה גדלים בשולי האפיק הראשי של נחל נטפים. טפרוסיה נובית היא מין סודני אופייני שאינו גדל בסיני . הוא נבדל מטפרוסיה נאה, המין השכיח בהרי אילת, בפרי החד-זרעי הקצר מכוסה שערות מלבינות ארוכות; כל הצמח ובמיוחד הגביע ומפרש הכותרת מכוסים בשערות לבנות המקנות לצמח גוון מלבין. מין הראוי להרבות את הפרטים המעטים שנמצאו ולייסד מהם אוכלוסיות בר נוספות ולשתול אותה בגנים באזור אילת, כמו ביער הולנד.

להמשך קריאהטפרוסיה נובית לא נכחדה בישראל – נמצאה לאחרונה בהרי אילת לאחר שנחשבה לצמח נכחד בישראל

"לפתח חוש לעצים" – מיזם שמירת הטבע הראשון בארץ ישראל

אורי רוזנברג חוג כלנית –  agron@netvision.net.il

בשנת 1929 החלה לפעול בישראל "אגודת אנשי העצים בפלשתינה". מיזם שמירת טבע וייעור שהפך חיש מהר לפרשיה פוליטית-כלכלית בה מעורבים ראשי היישוב. מי היו אנשי העצים ומה הייתה תגובת המוסדות הציוניים לפעילותם? המאמר כולל גם סקירה על ראשית פעולות הייעור בארץ-ישראל בתחילת המאה הקודמת.

המשך…

להמשך קריאה"לפתח חוש לעצים" – מיזם שמירת הטבע הראשון בארץ ישראל

ארז הלבנון Cedrus libani גידל אצטרובלים באוגוסט

אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com

פרסום: 18.8.19

המשך…

להמשך קריאהארז הלבנון Cedrus libani גידל אצטרובלים באוגוסט

מדוע תפרחות בעלות דגל כה נדירות? על אקולוגית ההאבקה של אזוביון דגול Lavandula stoechas

אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת דגל (אזוביון דגול א.משונן, מרווה דגולה, מצילות מצויצות, כדן נאה) ובכל צמחיית הים התיכון בת 20000 מינים ישנם פחות ממאה מינים בעלי דגל השייכים למספר סוגים מועט ביותר (מרווה, אזוביון, מצילות, כדן, עדעד ונזמית). מתוצאות ניתן להסיק כי מערכת ההתנהגויות והעדפות של דבורים לבקר בתפרחות דגל לעומת "לא דגל" הן מורכבות וכוללות הן מרכיב תורשתי מולד והן מרכיב חשוב נלמד ומתעדכן.

להמשך קריאהמדוע תפרחות בעלות דגל כה נדירות? על אקולוגית ההאבקה של אזוביון דגול Lavandula stoechas