סיכום השתלמות גיאופיטים בגולן ובחרמון בדצמבר 2020: כרכומים וסתווניות של תחילת החורף

השתלמות סוף הסתיו בחודש דצמבר 2020 תשפ"א עמדה בסימן כרכומים וסתווניות הפורחים בסוף הסתיו ובתחילת החורף בחבל הים-תיכוני. בכל שנה בתחילת חודש דצמבר בוקעים מתוך הקרקע הטרשית בזלתית בצפון הגולן מרבדים של פרחי כרכום בצבעי לבן וסגול. הם שייכים בעיקר לארבעה מינים שונים (כרכום נאה, כ.השבכה הסגולים וכ.גיירדו וכ.צהבהב הלבנים) שיש להם פקעות רדודות(נראים כבצלים) והם מתחילים לפרוח ללא תלות בגשמים אך הפריחה מתגברת מאוד עם ירידת הגשמים ומצטרפים אליה עלים ירוקים; אלה מקדימים יחסית כאשר הגשמים מקדימים ומופיעים רק בסוף הפריחה כאשר אין גשם.

להמשך קריאהסיכום השתלמות גיאופיטים בגולן ובחרמון בדצמבר 2020: כרכומים וסתווניות של תחילת החורף

השתלמות כלנית לחוף הכרמל בסתיו 2020

פתחנו את השתלמויות שנת תשפ"א בהשתלמות חוף-הכרמל אשר נערכה יומיים לפני ראש השנה בתאריך 16.9.20. במקום מזג-אויר של "פעמי הסתיו" וטפטופים בצפון ובחוף קבלנו חודש ספטמבר שלם של פרקי חום יוצא דופן עם טמפרטורות מעל 40 מעלות ולחות גבוהה במישור החוף. אך מאידך חצב מצוי פרח במועדו ועימו פרחי חודש ספטמבר המעטים: חבצלת החוף, קריתמון ימי, חנק מחודד וחסת המצפן. למדנו על "שוק האבקה בסתיו", רכסי הכורכר במישור החוף הצפוני וקינחנו בחורש מעורב בעצי בוסתן מוברים ויער נטע אדם בכרמל הדרומי. על אף החורף הקודם היוצא דופן בגשמיו רבים מצמחי הסתיו לא פרחו או מאחרים לפרוח: לא ראינו פריחה בברכות המלח וטיונית החולות עדיין לא התחילה. רק השומר הפשוט ממשיך השנה בפריחה עזה מעבר לעונתו הרגילה והדבוראים מפיקים ממנו השנה דבש מיוחד. כרגיל בחוג הבוטניקה שלנו מצאו חדי העין והמציאות מיני צמחים נדירים וחשובים: כף-אווז הגינות, מלוח קטן-עלים, אלמוות א"י, קנה-סוכר מצרי, ארכובית החוף וחלבלוב שרוע. אך יותר מכל התמקדנו בהבנת "התיאוריה על ההקצאה הזויגית" והדגמנו אותה בלכיד הנחלים, ירבוז הגדות והחרוב המצוי.

להמשך קריאההשתלמות כלנית לחוף הכרמל בסתיו 2020
דבורנית גדולה, דבורנית נאה ומה שביניהן
????????????????????????????????????

דבורנית גדולה, דבורנית נאה ומה שביניהן

אסף שיפמן,  מושב מרחביה –    asafshifman@gmail.com

המאמר עוסק בתאור ה"צורות" (מופעים) השונות של דבורנית גדולה ודבורנית נאה וצורות מורפולוגיות אשר ביניהן. הוא מאפיין את התכונות המורפולוגיות הנלקחות בחשבון בעת  תיאור של "צורה"(מופע) שונה מ"צורה" קיימת. (במלה "צורה" הכוונה היא למין , תת מין, וריאציה (זן) , או אפילו בן כלאיים). בנוסף לצורות האופייניות של דבורנית נאה ודבורנית גדולה מתוארים בזאת הצורות של "דבורנית לבנונית" ו"דבורנית טורקית" תוך הדגשת התכונות המורפולוגיות השונות שביניהן. המאמר אינו עוסק בטקסונומיה של מינים חדשים בישראל בטווח שבין דבורנית גדולה לדבורנית נאה. הפרק אודות האבקת מיני הדבורניות בא כדי לתאר ולנסות להבין את הקשר שבין ההאבקה בדבורניות לשמירת הזהות והייחודיות של כל מין ומין.

המשך…

להמשך קריאהדבורנית גדולה, דבורנית נאה ומה שביניהן

האם השינויים בצומח ארץ-ישראל הם תוצאה של פעילות האדם או של שינויי אקלים?

אורי רוזנברגagron@netvision.net.il

טקסטים מן העת העתיקה, עדויות של נוסעים וחוקרים מן העת החדשה, ממצאים ארכיאולוגיים ושרידים בוטניים, כל אלה מלמדים אותנו שבעבר בורכה ארץ ישראל בצמחייה שופעת. הרמות שבארץ ישראל, עבר הירדן ולבנון היו מכוסות עצי-יער, או חורש צפוף וכך גם אזור השרון. מקובל לחשוב שהחל מן הפלישה הערבית לארץ ישראל במאה השביעית, החל תהליך של דלדול והשמדה של הצמחייה בארץ ישראל, אשר הגיע לשיאו תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. הדעה שהתקבעה בספרות ובמחקר האקדמי היא שחורבן הצמחייה הוא מעשה ידי אדם בלבד, ולא תהליך טבעי המושפע מהשתנות התנאים הסביבתיים. התנוונות החקלאות והרס תרבות המדרגות שהביאו לסחף-קרקע, רעיית יתר, תעשיית הפחם והסיד, ולבסוף כריתת היערות בעת מלחמת העולם הראשונה, סומנו כגורמים שבעטיים חרבה הצמחייה. אולם בשנים האחרונות, עם פיתוחם של אמצעים טכנולוגיים חדשים והתפתחות מדע הפליאו-קלימטולוגיה, החלו להצטבר ממצאים חדשים, המעידים על שינויים אקלימיים גלובליים ומקומיים שתרמו אף הם לתהליך המדבוּר באזורנו ולפגיעה בצמחייה. במאמר זה נסקרים הגורמים ההיסטוריים-תרבותיים-שלטוניים שהביאו לחורבן הצמחייה בידי אדם, לצד מחקרים חדשים המראים שגם תהליכים אקלימיים היו מעורבים בכך, ואין להתעלם מהם באזורנו המצוי  בסְפָר המדבר.

המשך…

להמשך קריאההאם השינויים בצומח ארץ-ישראל הם תוצאה של פעילות האדם או של שינויי אקלים?

הסחלב של דרווין Catasetum – דוגמא קיצונית לדו-פרצופיות מינית בפרחים

דו-פרצופיות מינית בפרחים נדירה מאוד בממלכת הצמחים. לכן כה בולט השוני בין פרחי זכר ונקבה בסחלב הטרופי קטסטום Catasetum , אפיפיט דו-בייתי לו פרחי נקבה ירקרקים נחבאים לעומת פרחי זכר אטרקטיביים. המאמר מסכם מחקרים אשר נעשו על סחלב הקטסטום ומאביקיו, החל מדרווין אשר הוכיח כי "שני צמחים שהיו שייכים בזמנו לשני סוגים שונים מכליאים ביניהם ולכן שייכים לאותו המין Catsetum saccatum ועד מציאת מנגנון האבקה של הסחלב ופתרון התעלומה: מדוע מבקר זכר הדבורה דווקא בפרחי הנקבה לאחר הביקור הטראומטי בפרח הזכר?

להמשך קריאההסחלב של דרווין Catasetum – דוגמא קיצונית לדו-פרצופיות מינית בפרחים

האם יש קשר בין שינויי האקלים לבין דגמי הפריחה בנגב?

בשנים האחרונות דווח במחקרים רבים על כך שבאזורים צחיחים בעולם יש ירידה בכמויות הגשמים הממוצעות, עלייה בתדירות הבצורות ,עלייה בטמפרטורות, וכתוצאה מכך - התגברות תהליכי המדבור. השפעת השינויים הללו על המערכות האקולוגיות המדבריות נחקרה לא מעט. לדוגמא, בשנת 2012 הראיתי  שהירידה בכמויות הגשם הביאה להעלמות של מין מפתח במערכת האקולוגית המדברית הלא הוא טחבן המדבר Hemilepistus reaumuri (גרנות וחב. 2012)......

להמשך קריאההאם יש קשר בין שינויי האקלים לבין דגמי הפריחה בנגב?

השתלמות כלנית למקווי-מים בגולן ולמרגלות החרמון, יוני 2020

אבי שמידע ,  חוג כלנית והמרכז לרציונליות,האוניברסיטה העברית בירושלים - avi.shmida@gmail.com דרור מלמד,  חוג כלנית - nivnav@012.net.il  אורי פיק ,…

להמשך קריאההשתלמות כלנית למקווי-מים בגולן ולמרגלות החרמון, יוני 2020

דברות-דבש מבקרת בשום-לבן קליפות Allium albotunicatum

בדרך כלל מבוקרים מיני שום הבר על ידי חרקים קטנטנים בגודל קטן מ-6 מ"מ. בהתאם לכך יוצא דופן הוא הדיווח על דבורת-הדבש הנמנית על המאביקים היותר יעילים בעלי חדק ארוך מ-12 מ"מ ןגןף באורך 12 מ"מ המבקרת בשום לבן-קליפות.

להמשך קריאהדברות-דבש מבקרת בשום-לבן קליפות Allium albotunicatum

ביר אל-עאמר – אתר חשוב בערבה התיכונה

גדעון רגולסקי, חוקר הערבה, טבע וארכיאולוגיה, מושב פארן   gidon@arava.co.il
הביא לדפוס: אבי שמידע

לפני חצי שנה רעשה התקשורת הישראלית מהכרזתו של המלך עבדאללה כי אדמות  צופר ונהריים לא יוחכרו שוב לישראל; אך יש לא שם לב, כי בהכרזתו המקורית קרא המלך לשטח בערבה ממזרח לצופר בשם "אדמות ביר אל-עמאר". על המקום הנמצא כיום קילומטר וחצי צפונית מזרחית לצומת צוקים על כביש הערבה (מס.90) – נספרה.

המשך…

להמשך קריאהביר אל-עאמר – אתר חשוב בערבה התיכונה

שזיף קטן-פרי Prunus mahaleb: עץ וורדני פליט תרבות חדש לגולן ולחרמון

בחודש מאי 2020 התגלו שני אתרים חדשים בגולן ובחרמון בהם גדל שזיף קטן-פרי (שם מוצע) Prunus mahaleb . זהו עץ תרבותי ששרד ממטעי הורדניים הנשירים שגדלו תושבי צורימאן וחקלאי שבעא לפנים. בצפון הגולן ובחרמון. זהו עץ ממשפחת הורדניים Rosaceae הגדל בר באירופה כאשר פריו משמש מעדן לציפורים וגלעין הזרע מפיקים תבלין. העץ/שיח של שזיף קטן-פרי שימש שדוגמת יסוד למאמרו החשוב של החוקר הספרדי גוטיאן - מדוע לעץ השזיף כה הרבה פרחים ביחס לכמות הפרי המועטה?

להמשך קריאהשזיף קטן-פרי Prunus mahaleb: עץ וורדני פליט תרבות חדש לגולן ולחרמון