בעקבות מאמרו של גדי פולק בכלנית "שימוש בצמחי בר של החורש והבתה למאכל, למשקה וכתבלין – כשירות מערכת אקולוגית לרווחת האדם", ברצוני להציג, במסגרת המדור "חלון אל העבר" מקור שעל פיו אפשר לקבל מידע על צמחי הבר העיקריים אשר מהם הפיקו התושבים היהודים בארץ ישראל תועלת, בשנות העשרים של המאה הקודמת. וכמו תמיד כאשר עוסקים בטקסטים ישנים, מלבד המידע הבוטני עולות ממנו גם תובנות תרבותיות-לשוניות והיסטוריות מעניינות.
בחורש ובבתה הים תיכוניים בארץ גדלים למעלה מ-140 מיני צמחי בר המשמשים למאכל, למשקה וכתבלין. מינים אלה סיפקו בעבר שירות מערכת של אספקת מזון. השימוש בצמחי בר כמקור מזון קיים גם כיום, אך הוא הולך ודועך כשירות אספקה. במקביל מתפתחים בהדרגה שירותי תרבות המבוססים על השימוש בצמחי המאכל, המשקה והתבלין של החורש והבתה.
הגליל התחתון המזרחי הוא אזור נמוך, פסגותיו מגיעות לגובה של כ-300 מ' בלבד (כ-500 מטר מעל הכנרת). אזור זה נמצא ב"צל גשם" חלקי של רכסי הגליל המרכזי. חלקים רבים של האזור מכוסים בשפכי בזלת שמקורם בגולן. הצירוף של כל הגורמים האלה מביא לכך שהאזור הוא חם ויובשני יחסית. לכן הפריחה בגליל התחתון המזרחי מתחילה מוקדם יחסית ומסתיימת מוקדם.
חמישה מינים של סביון גדלים בישראל ובסביבתה, כולם חד-שנתיים. שניים מביניהם מקדימים לפרוח ושולטים במשטחי ראווה צהובים: סביון אביבי בחבל הגשום וסביון הערבות במדבר. קבוצת מינים זו מדגימה עקרונות מרכזיים בביולוגית הרבייה של צמחים על יסודות גנטיים, מולקולאריים, אקולוגיים, אבולוציוניים וביוגיאוגרפיים.
בין הצמחים הראשונים לפרוח בחורף הישראלי, טרשנית שרועה Theligonum cynocrambe היא אולי הצמח הנפוץ ביותר. בגלל היותו מואבק רוח בעל פרחים זעירים ירקרקים אין אנו שמים לב אליו. אולם מי שיסתכל ויחקור את הצמח יגלה נפלאות ויוכל לבדוק האם התיאוריות על טיפוסי המיניות בצמחים ובחיות עובדות גם בשדה.
אמברוסיה מכונסת (Ambrosia confertiflora) היא צמח עשבוני, רב-שנתי קצר-חיים, ממשפחת המורכבים אשר הפך לאחד הצמחים הפולשים המסוכנים ביותר כיום בישראל, הן לבתי גידול טבעיים והן לחקלאות.
מסע מרתק בעקבות צמח המלקומיה היפהפיה - מברוך צ'יזיק (1922) אל ס. יזהר (1998), מן הצלבנים אל המצליבים ומן המַלֹכמיה אל המרֶסיה.
טוריים קטנים Diplotaxis viminea מתואר בספרות כמין נדיר. למעשה הוא מין שכיח למדי בישראל. הנדירות המיוחסת לו בחבל הים-תיכוני נובעת כנראה מהקושי בהגדרתו: יש לו פרי צר בעל טור אחד של זרעים, בניגוד למיני הטוריים האחרים.
אבי שמידע המחלקה לאבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים, גבעת רם avi.shmida@gmail.com
גדי פולק מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
השתתפו בהכנת החומרים לסיכום: אראלה הרי, מימי רון ויעל אורגד
תקציר: בעקבות גשמי הברכה של חודש נובמבר והטמפרטורות הגבוהות יחסית ששררו בסתיו במישור החוף, שמנו פעמינו בהשתלמות כלנית בחודש דצמבר 2014 למישור החוף של הגליל ולגבעות שיפולי ההר.
בשנת 1919 הוקם בתל-אביב מוזיאון הטבע הראשון בארץ ישראל, שריכז אוספים מתחום הבוטניקה, הזואולוגיה, מינרלוגיה ופלאונטולוגיה. מקימי המוזיאון היו מחלוצי מדעי-הטבע בארץ ישראל, והצמחים שהוצגו מעידים על הידע הבוטני של אותם ימים, על הזיקה למקורות היהודיים ועל הישגי החקלאות והייעור שהחלו להתבסס אז על עקרונות מדעיים.
