חיטת הבר הייתה ידועה כבר במאה ה-18. לינאוס אבי תורת המיון של היצורים החיים, תאר אותה באחד מפרסומיו. אהרון אהרונסון, נשלח למצוא את חיטת הבר בארץ. כשמצא אותה, המשיך במחקר החיטים והוכיח את הקשר הגנטי בין חיטת הבר "אם החיטה" לחיטה התרבותית.
עונת הגשם 2015-2014 היא אכן יוצאת דופן בכמויות הגשם ובפיזורו הטוב. שיא הפריחה האביבי מתמשך עד אמצע חודש אפריל. אמנם כתמי חד-שנתיים יבשים-מצהיבים נראו כבר בחגורת הספר אך פרק הגשם הענק של 12-11 באפריל הביא להמשך הפריחה האביבית עד סוף חודש אפריל. צפוי שבמעונות הגבוהים הפריחה האביבית תימשך לתוך חודש מאי. הצמחיה חוגגת וכל החבל הים-תיכוני פורח וירוק השנה באופן בלתי רגיל.
צלצל החומות Cymbalaria muralis הוא צמח עשבוני הגדל כצמח "בר מקומי" בירושלים. הוא גדל גם בגינות נוי במספר מקומות אחרים בארץ. לא ברור האם הצמח הוא בר מקומי או שהובא בעבר ע"י האדם והוא צמח גר שהתפשט. הכתבה עוסקת בתכונות המיוחדות של הצמח במקומות גידולו ובשאלת תפוצתו והגעתו לכאן.
סקירה היסטורית קצרה על חידוש והתקנת השמות העבריים לצמחי ארץ ישראל במאה וחמישים השנים האחרונות, וציטוט ממאמר בנושא זה משנת 1912, מאת ישראל ריכרט, אבי הפיטופתולוגיה בישראל וחתן פרס ישראל.
גילוי אתר חדש של שיטה סלילנית Acacia raddiana בנחל פצאל בהשתלמות כלנית במרץ 2015, מעלה מחדש את שאלת גבול תפוצתה הצפוני בישראל ובעולם ומחדד את בעיית שמירת הטבע של עץ חשוב זה. עד לאחרונה האתר הצפוני ביותר של שיטה סלילנית היה ידוע מיריחו. סיכום החומר הקיים על אתרי התפוצה הצפוניים ביותר של השיטה הסלילנית, מגלה שעצים רבים בחגורת גבול זו נכחדו ומאז עבודתו של גדעון הלוי (1971) חסר תעוד גיאוגרפי עכשוי של אתרי התפוצה הצפוניים.
באזור צומת רימונים על כביש אלון, בשדות חקלאות בעל מסורתית של חיטה בחגורת הספר של השומרון, התגלתה אוכלוסייה של מין של קדד מסקצית קדד גדול-פרי אשר איננו מתאים להגדרה של שני מיני הקדד מקבוצה זו הגדלים בישראל: ל"קדד רימונים" פרי עבה ועגול הדומה לפרי של קדד גדול-פרי אך צבע הפרח לבנבן ופני הפרי שעירים כמו בקדד פינברון. ניסיון מעמיק להגדיר את המין, ומחקר על קבוצת הקדדים אליה הוא שייך, חושפים מידע רב על הטבע, הביוגיאוגרפיה ומנגנוני האבולוציה של צמחיית ישראל והמזרח-התיכון. לפנינו כנראה מין צמח אנדמי חדש למדע ולישראל אשר לפי שעה, נמצא אך ורק בנקודה אחת.
בעקבות מציאת מגלית מצרית בשמורת השיטה מלבינה ליד אשדוד, אשר נכתב עליה בספר האדום של צמחי ישראל כי היא מין נכחד, אנו מעלים על נס את "נפלאותיה" ומסכמים את מחקריה של הבוטנאית השוודית אסלוג דאהל על הסוג מגלית. המגלית פורחת עתה ואנו קוראים לאוהבי הצמחים, להתבונן בפרחים ולפתור את חידת האבקה ומבנה הפרח. המגלית משמשת דוגמא לתופעה מיוחדת בצמחים - הצגה משנית של אבקה בפרחים; מדוע מעבירים פרחים את אבקתם לאברי פרח אחרים ומשם הם נאספים על ידי המאביקים? תופעה זו השכיחה במשפחות טרופיות ובאוסטרליה, נדירה באזור הממוזג וידועה במשפחות המורכבים והפעמוניתיים. במגלית קיימת צורה מיוחדת של הצגת אבקה משנית בפרח.
שנת תשע"ה היא שנה גשומה ויוצאת דופן לטובה לצמחייה ולפריחה בישראל. סופת השלג והגשם הענקית שהתרחשה במחצית השניה של פברואר 2015 הורידה גשמי ברכה בכל דרום ישראל וסחפה את הצמחיה המדברית לחגיגה של פריחות בחודש מרץ ובכלל זה באזור ים המלח, בבקעה ובמדבר שומרון.
בבן-חורש גדול Epipactis veratrifolia (סחלביים), קיימים שני טיפוסים: טיפוס צפוני וטיפוס דרומי. הטיפוס הצפוני גדל במזרח הים-התיכון ובאזור האירנו-טורני, ובארץ בחורשת טל. הטיפוס הדרומי מוגבל למעונות טרופיים באזור הסהרו-ערבי והסודני, ובארץ נאסף בנחל ערוגות בעין גדי, בעינות קנה ליד ים המלח ובמרכז ספיר בערבה.
חמציץ נטוי Oxalis pes-caprae וא מין זר 'ותיק' בישראל ועד לאחרונה היה מוכר כמין פולש בגינות, במטעי זיתים ובפרדסים, אך לא מעבר לכך. תצפיות חדשות בישראל, דיווחים מעודכנים ממדינות ים-תיכוניות, ונתונים חדשים לגבי הביולוגיה של מין זה מעלים חשש כי חל שינוי בשנים האחרונות בדפוס הפלישה של גיאופיט זה בשטחים טבעיים בחבל הים תיכוני בישראל.
