סיכום השתלמות כלנית לשפלת השומרון – "המשולש"

השתלמות כלנית בחודש דצמבר 2023 סקרה את אזור שיפולי צפון מערב השומרון (קראנו לו משולש בחן-חריש- עמק חפר" או אזור בקה אל-ע'רביה) וצחנה בודדת בגבעת הכלניות אשר במזרחו של עמק חפר. ביקרנו בחלקות של "שרידי הצומח הטבעי" בחבל ארץ זה וניסינו להבדיל בין יחידות הצומח הטבעי שהיה קיים מקדמת דנא לבין עצים וצמחים אשר "פלשו" לאזור בעקבות החקלאות המסורתית וההתישבות הצפופה הרב-תקופתית שהתנחלה במקום לאורך הדורות. ביקרנו במדרון תלול בעל נארי מפותח בכפר מרג'ה ורשמנו "בפעם הראשונה למדע" את המינים המאפיינים חברת חורש טבעי של אלון מצוי. מאידך ביקרנו בכמה עצי אלון תבור מרשימים ובחלקות יער של חברת אלון תבור ואשחר ארץ-ישראלי ודנו באפשרות כי חברת צומח זו היתה צומח הקלימקס של האזור והאם ומדוע חרוב מצוי, אלת מסטיק וזית אירופי בר נכללו בה? קינחנו בגבעת הכלניות בה רואים "שחור על גבי לבן" מה קורא לשטח מכוסה כלניות עם רעיה מבוקרת כאשר זונחים אותו...וממרום הגבעה סיפרנו על העבר של עמק חפר שהיה מכוסה ביצות ומקווי מים טבעיים אשר צמחים טרופיים ואולי אפילו תנינים היו שכיחים בו בעבר.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית לשפלת השומרון – "המשולש"

סיכום השתלמות חוג כלנית לעמק המצלבה בירושלים, סתיו תשפ"ד 16.10.2023

בהשתלמות כלנית זו, עסקנו כנושא מרכזי במבשרי הגשם הם פורחי הסתיו, ובאקולוגיה והתאמה של קבוצת הגיאופיטים לסובב הים תיכוני. זכינו לגלות רק שני גושים של סתוונית ירושלים  - Colchicum hierosolymitanum , כנראה עקב הכחדת האוכלוסייה בשלושים שנים האחרונות.  דנו מהו "הגשם היורה" ומה מאפיין את האקולוגיה של שוק הסתיו.  אפיונו את האזור הים-תיכוני באקלים דו-עונתי קיצוני בו בקיץ הגשמים נעדרים חמישה חודשים ויותר.  בהתאם, פורחי הסתיו מעבירים מהאביב משאבי מזון תוך אגירה תת-קרקעית ופורחים לרוב ללא עלים, בסתיו. התמקדנו בהתאמות הפריחה של חמישה מינים: סתוונית ירושלים, בן-חצב סתווני, חצב מצוי, כתלה חריפה וחורשף מצויץ.  כמו כן, דנו בפנולגית הפריה של עצי ושיחי חורש ים תיכוניים אשר מבשילים בסתיו להם פרי עסיסי מתוק או עסיסי-שומני:  זית אירופי, ער-אציל, מיש דרומי, פועה מצויה, שבטן לבן, שרביטן מצוי, דבקון הזית ואספרג החורש.  הופתענו לגלות שהחרובים השתולים בעמק המצלבה עדיין לא פורחים וניסינו להסביר מדוע קטנית זו הפרידה את הזוויגים והיתה לצמח דו-ביתי.

להמשך קריאהסיכום השתלמות חוג כלנית לעמק המצלבה בירושלים, סתיו תשפ"ד 16.10.2023

סיכום השתלמות כלנית אזור ירושלים, פריחת החלמוניות והגשם הגדול, 23.11.2023

בהשתלמות כלנית האחרונה, ביקרנו בתחנות באזור ירושלים בהן ישנן עדיין אוכלוסיות פורחות של חלמונית גדולה. סוף חודש נובמבר הוא שיא פריחת החלמוניות באתר מעלה רחבעם, וסוף פריחת החלמוניות באתרים באיזור בית צפאפה, ושדה בועז. אתר החלמוניות בנחל קטלב גמר לפרוח זה מכבר.   בנוסף לחלמוניות זכינו לראות שני מיני סתווניות ולא מצאנו פריחה של המין השלישי – סתוונית טוביה. ראינו פרטים יפים של סתוונית ירושלים בגבעת המטוס בבית צפאפה וסוף פריחה בעמק המצלבה.  הפריחה המאוחרת של סתוונית ירושלים השנה בדיוק באותם אתרים בהן אנו מכירים אותם בשנים קודמות – הינה אינדיקציה ברורה לכך שהשנה רוב הצמחים פורחי הסתיו מאחרים לפרוח לפחות בשבועיים.  סתוונית היורה מופיעה בשיא הפריחה עם עלים בכיסי קרקע בין סלעים בתחנת עמק המצלבה, ואיבי הנחל, ליד תקוע.  למדנו להבדיל בן שני מיני הסתוונית.  אי מציאת סתוונית טוביה, בתחנת מעלה רחבעם ובתחנות שעשינו בחתך כביש מעלה עמוס – רוג'ום א-נאקה, מרמזת גם היא על האיחור בפריחה בסתיו תשפ"ד.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית אזור ירושלים, פריחת החלמוניות והגשם הגדול, 23.11.2023

ביולוגיה רפרודוקטיבית והאבקה של לופית מצויה בישראל

בעבודה זו חקר דר' קובי כח (ז"ל) את מנגנון האבקה של הלופית המצויה Arisarum vulgare, והמאביקים שלה. מתברר כי תפרחת הלופית המצויה, בניגוד לכל שאר בני משפחת הלופיים באזור הים-תיכוני, בעלת יכולת האבקה עצמית. תכונה זאת מאפשרת לה יצירת זרעים בתנאים שבהם המאביקים אינם בנמצא ואכן, הלופית פורחת בשיא החורף, בעונה בה הטמפרטורות נמוכות, מרובים הגשמים והמאביקים נדירים.  מתברר שמאביקי הלופית כוללים בעיקר יתושים וזבובים קטנים הנמשכים כנראה לריח שמפיקה התפרחת, מרומים, ומבקרים בפרח ללא קבלת גמול כלשהו. הפסים הבהירים לאורך מתחל התפרחת, משמשים להם כנראה, פסי הכוונה ליציאה ממלכודת זו.  אסטרטגיות של האבקת רמיה נפוצות במשפחת הלופיים אשר רובם מתרכז באזור הטרופי.

להמשך קריאהביולוגיה רפרודוקטיבית והאבקה של לופית מצויה בישראל

סיכום השתלמות כלנית בגוש-עציון וברכס-מעון

השתלמות כלנית לגוש-עציון ודרום יהודה נערכה בתאריך 4.4.2022, בתחילת של גל חום אביבי אשר בא מיד אחרי חודשיים של תקופה קרה וגשומה אשר לא זכורה לכותבי שורות אלה מאז שנות השישים של המאה הקודמת! כתוצאה מהחורף הקר במיוחד ראינו איחור של 5-8 שבועות בהופעת גלי הפריחה בחבל הים-תיכוני , לדוגמא כלניות, רקפות, ציפורנית מצרית, ורוניקה סורית, עירית גדולה, סירה קוצנית, חיננית הבתה וכתמה עבת-שורשים עדיין פרחו.  מאדיך רשמנו את תחילת פריחתם של האגס הסורי, עוזרר קוצני, וקטלב מצוי כאשר האלון המצוי היה עדיין ב"תרדמת ניצנים חורפית". גל החום הקיצוני ש"נפל עלינו" בין סוף חודש מרץ לתחילת אפריל, הזניק את הצמחיה החד-שנתית למרבדי פריחה צבעוניים מרהיבים ואנו השתכרנו מריחות הפרחים ולמדנו את הסיסטמטיקה של שצמחי הבר של ארצנו. במיוחד הרשימו מרבדי המצליבים, הגרניים, השושנתיים והמורכבים בעלי יכולת צמיחה בטמפרטורות נמוכות יחסית. מעניין כי יחסית להשתלמויות קודמות באזור יהודה מצאנו הפעם מעט מאוד מינים נדירים ואנדמיים.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בגוש-עציון וברכס-מעון

הסוג כלך ומיני הכלך בישראל והלבנט

הסוג כלך 170 מינים (220 ויקיפדיה) ומאופיין בעמודי תפרחת "ענקיים" נישאים זקוף על גבעול חלול בעלי תפרחות סוכך שופעות. הצמח המת מתקשה ונשאר זקוף ובולט.  מחקרים סיסטמטיים שפורסמו לאחרונה מאפשרים לנו לראות באור חדש את מיני הכלך בישראל, לחקור על קשריהם עם קבוצות הכלך השונות בעולם וללמוד על הביוגיאוגרפיה והאבולוציה שלהם.

להמשך קריאההסוג כלך ומיני הכלך בישראל והלבנט

החצב כנביא הגשם; מחווה לתחזיותיו של מאיר שלו

ברשימה זו נעסוק בהיבטים הקשורים בתכונות עמודי הפריחה של החצב המצוי , שפעת הפריחה וחיזוי טיבה של עונת הגשמים הקרובה - כפי שהם משתקפים בשמותיו הערביים של החצב בארץ. זאת, לאור הספרות וכמחווה לדבריו של מאיר שלו על פריחת החצב וחיזוי הגשמים.

להמשך קריאההחצב כנביא הגשם; מחווה לתחזיותיו של מאיר שלו

על שני מיני זנבן הגדלים בחרמון: זנבן היערות וזנבן שנוי-פירות

מתוארים במאמר שני מינים של סוג הצמח זנבן הגדלים בישראל רק בחגורה ההררית בחרמון – זנבן שנוי-פירות וזנבן היערות. אלה הם צמחים רב-שנתיים עשבוניים הגדלים בחלקים הגשומים של מרכז אירופה וארצות הים-התיכון. בחרמון, מצוק נמנמן ויער אלון הלבנון למרגלותיו מהווים אתר "לוקוס טרמינוס דרומי" של שני המינים הללו.

להמשך קריאהעל שני מיני זנבן הגדלים בחרמון: זנבן היערות וזנבן שנוי-פירות

פתילת-המדבר הגדולה – עץ השדים, העץ המקולל

פתילת-המדבר הגדולה  Calotropis procera הינו עץ/שיח תרמופילי אופייני למדבר ומותאם לתנאי החום והיובש באמצעות מנגנונים מיוחדים.  כל חלקיו רעילים, ועם זאת הוא שימושי למטרות מרפא, השונים ממקום למקום, בנוסף לשימושים כלליים. משמותיו בשפות השונות ומשמותיו הרבים בשפה הערבית אפשר ללמוד על סגולותיו, מאפייניו ושימושיו. בגלל תכונותיו המיוחדות נרקמו סביבו אגדות, פתגמים וסיפורים.

להמשך קריאהפתילת-המדבר הגדולה – עץ השדים, העץ המקולל

המסע לפסגת החרמון עם סיום מלחמת ששת הימים

סיפורו האישי של רן אריאלי, אשר השתתף עם סיום מלחמת ששת הימים (24-23.6.1967), במסע רגלי של יחידתו הצבאית אל פסגת החרמון הנמצאת כיום בגבול שבין לבנון לסוריה הרחק צפונה מהחרמון הישראלי. היה זה טיול פורץ דרך המבטא מחד את רוח החלוציות והראשוניות הישראלית ומאידך מבשר על נקודות שליליות לעתיד.

להמשך קריאההמסע לפסגת החרמון עם סיום מלחמת ששת הימים