עלים ופירות של ינבוט השדה משמשים למאכל ולרפואה עממית-מסורתית בקרב הערבים והבדואים בארץ-ישראל וכן גם בארצות נוספות במזרח התיכון. מתכון לתבשיל מפירות של ינבוט מוצג בכתבה. הרפואה המסורתית מייחסת לתמציות הינבוט מגוון של השפעות רפואיות. מחקרים אחדים שבהם חיות מעבדה טופלו בתמציות פרי ינבוט ומחקרים בתנאי In-vitro - הראו הטבה של מחלת הסוכרת, השפעה על הכבד בכיוון של הורדת רמת שומני הדם המזיקים ופעילות אנטי דלקתית נוגדת חיידקים ופטריות.
אדר מֵילָני(אדר דו-ביתי) Acer negundo , עץ שמוצאו מצפון אמריקה, התפשט במשך 130 השנה האחרונות באזורים ממוזגים רבים מחוץ ליבשת אמריקה. העץ מאופיין על ידי צמיחה מהירה, יכולת התחדשות חזקה מאוד וכושר התפשטות גבוה במרחב על אף היותו עץ דו-ביתי מואבק רוח. הוא גדל ומתפשט בשולי נחלים ותעלות לחות בצידי דרכים באקלים ממוזג ללא עונת יובש. בטיול שערכה המחלקה ללימודי ארץ-ישראל בירדן ההררי מתחת מצד עתרת בתאריך 10.11.2016, מצאנו שני עצים של אדר מילני, פרטים בוגרים נושאי זרעים,אשר התבססו בגדת נהר הירדן. זהו הממצא הראשון על מין "מתנחל" זה בישראל בבית גידול טבעי לא מופר.
במאה וחמישים השנה האחרונות ניטעו מיני ינבוט אמריקאיים באזורים החמים של שאר יבשות העולם כעצי נוי, הסקה וצל, אך במהרה הפיצו את עצמם והפכו למין הפולש הראשון בחשיבותו השלילית לצמחייה הטבעית באזורים הסוב-טרופיים של כדור-הארץ. מיני הינבוט שנשתלו יצרו בני כלאיים קשים להגדרה המכונים בשם הכולל ינבוט המסקיטו. בירדן הפך ינבוט המסקיטו לצמח פולש מספר אחד, השתלט על שטחים עצומים בבקעת הירדן (הע'ור), באזור ים-המלח ובערבה, והוא פולש לקניונים של האשדות המערביים של מואב ואדום. פלישה זו דוחקת ומכחידה את מיני העצים הטבעיים. בישראל ניטע בעבר בעיקר המין ינבוט לבן המוגבל בהפצתו הטבעית אך מתברר כי יותר ויותר אתרי זריעים מוברים של ינבוט המסקיטו וינבוט לבן מתגלים במעונות החמים בעלי לחות גבוהה בקרקע בקיץ- והם מהווים סכנה חמורה להתפרצותו בשטחים טבעיים תוך הכחדה של מיני העצים הטבעיים במקום...
ההשתלמות התקיימה בעונה מעוטת פריחה במדבר בטרם ירידת גשמים משמעותיים, כאשר מרבית בני השיח והשיחים המדבריים הפעילות מקבלים גוון מאפיר וכמעט אינם פעילים. הצמחים העיקריים שפרחו הם חלמונית גדולה, בן-חצב מדברי, חבצלת הנגב, כתלה חריפה, מתנן שעיר ויפרוק המדבר. כמו כן פרח גם החרוב המצוי הנקבי הבודד ברכס בוקר. רבים מבין בני השיח והשיחים כלל לא פרחו השנה ובהם חמד המדבר ולענת המדבר. מין נדיר שנמצא הוא מלחית נגדית. הושם דגש על לימוד האקולוגיה של בתי הגידול והצומח המדבריים במשטחי הלס של צפון הנגב (כולל הלימנים והעצים שנשתלו בהם - מיני שיטה, ינבוט ואקליפטוס), במדרונות רכסי הנגב והערוצים שביניהם ובחולות הפנימיים במישור רותם.
הצומח על הגבעה של יודפת העתיקה מתואר תוך הדגשת הצמחים המעוצים והמאפיינים הבוטניים המיוחדים לגבעה עליה בנוי האתר: שדה חצבים ענק (הגדול בארץ?!) וקבוצות עצי לבנה רפואי מרשימות בעלות גזע מרכזי זקן ועבה. המרחב פנימה לקו החומה מימי המרד, חשוף כמעט לחלוטין מצומח מעוצה וכן מצמחים עשבוניים רב-שנתיים, למעט חצבים. כיפת הנארי הנישאת בראש הגבעה בוהקת בשממונה למרחק רב והיא חסרה צמחי סלעים כמעט לחלוטין. החסר המובהק של עצי וזריעי אלון מצוי באתר בולט לעומת החורש הטבעי הצפוף בהר עצמון הסמוך ולעומת השליטה של עצי אלה ארץ-ישראלית גדולים בקירות פתחי המערות ובמדרונות הסלעיים. קבוצות עצי הלבנה הקשישים גדלות גם בשטח חורבות הכפר הביזנטי המצוי מצפון לגבעת יודפת העתיקה...
מרוות איג, Salvia eigii Zohary, היא מין אנדמי, המוגדר כמין "אדום" המצוי בסכנת הכחדה. היא גדלה בעשרה אתרים בלבד בארץ, כאשר פארק רמת הנדיב הוא אחד משני אתרים בהם עדיין מונה אוכלוסייתה מעל למאה פרטים. באתר גידולה ברמת הנדיב, כמו בכלל שטח הפארק, מתקיים ממשק רעיית בקר שמטרתו לצמצם את סכנת השריפות. היות שצמחי מרוות איג נחשפים לרעייה בשיא צמיחתם ופריחתם לפני חנטת הפירות והזרעים החלטנו לערוך מחקר שמטרותיו כדלקמן:....
בחודשים אפריל ומאי 2016 נאספו דגימות של מיני טובענית בבריכות חורף ברמת הגולן. בשתי שלוליות באזור צורימן נאספו פרטים של טובענית קטומה Callitriche truncata שפירותיה נישאים על עוקצים ניכרים. בשלולית הסמוכה למאגר אביטל (סמוך לקיבוץ מרום-הגולן) וכן בשלוליות הסמוכות למאגר עורבים, נמצאו אוכלוסיות אחידות שבפרטיהן כל הפירות יושבים. להלן יתוארו הממצאים ותידון הטקסונומיה העדכנית למין זה.
שיחים של אשחר ארץ-ישראלי Rhamnus lycioides התגלו ליד נחל בטמים בהרי אילת בסדקי סלע גירני במפנה צפון מערבי. פרטים אלה הם הראשונים שנמצאו בנגב הרחוק, במרחק של עשרות קילומטרים מהפרטים הדרומיים ביותר שהיו ידועים עד כה בהר הנגב. קיומם של שיחי האשחר באזור זה נדון בהקשר אקולוגי רחב וכן נדונה שאלת המעמד הסיסטמטי של אשחר דו-זרעי מול אשחר ארץ-ישראלי .
דרור מלמד nivnav@012.net.il אורי פרגמן-ספיר הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים ofragman@013.net זלמן באומוול zalmanpen@gmail.com תקציר: חומעת החוף .Rumex maritimus L היא צמח נדיר בישראל…
כרבה מזרחית Crambe orientalis היא מין הנתון בפלורה של ישראל מירדן ונאסף עד כה רק פעם אחת בגולן בשנות השמונים של המאה הקודמת. זהו צמח גלגל עשבוני רב-שנתי בעל שורש שיפודי ושושנת "עלי כרוב רחבים". והנה, לאחר מאמצי חיפוש של ארבעים שנה עלה בידי אחד מעמנו (ש.מ.) למצוא אוכלוסיה של כרבה מזרחית בצפון מזרח הגולן. בכך הופך צמח שהיה בדרגת "נכחד בסימן שאלה" בספר האדום למין אדום בעל אוכלוסיה יחידה ששומה עלינו לשמרה. על הביולוגיה, הסיסטמטיקה וביוגיאוגרפיה של כרבה מזרחית, תוך הדגשת התכונות המבדילות בינה לבין כרבה ספרדית - ברשימה זו.
