געדת הסלעים נמצאה צומחת בתוך מערה במצוקי נחל מכמש

געדת הסלעים נמצאה צומחת במערכת של מערות רדודות במצוקי נחל מכמש. נמוך ומזרחית למעונות בהם היא הייתה ידועה עד כה. געדת הסלעים גדלה שם בקטע מצוקי של  גיר מתצורת שבטה ויוצרת מקבץ צפוף של כ-108 צמחים. האתר קיבל את השם מערת הגעדה- MV10 המערה שמשתרעת על שטח של 32 מ"ר. הצמחים נמצאו באזורי הכניסה למערה ובאזור הדמדומים. זהו תיעוד מיוחד אשר רומז לתנאים האקלימיים בהם מין זה משגשג, אשר נותרו באזורי המצוקים של ספר המדבר ; מערכת המערות שהוצגה לעיל משמרת באופן מיטיב תנאים אלה.

להמשך קריאהגעדת הסלעים נמצאה צומחת בתוך מערה במצוקי נחל מכמש

על כדן נימי ויתר מיני הכדן בישראל

כדן נימי -Muscari filiforme  הוא מין שתיאר הבוטנאי היהודי פנחס ראוונה מצ'ילה בתחילת שנות האלפיים. יחד עם מין זה תאר ראוונה עוד שני מיני כדן חדשים מישראל. מאז 2001 אנו מנסים לגלות מחדש את הטקסונים אשר תאר ראוונה ולהבין האם אלה צורות פנוטיפיות אזוריות של כדן סגול או אכן מגיע להן מעמד עצמאי. מקובל על הבוטנאים בישראל שרק הטקסון כדן נימי ראוי למעמד עצמאי.

להמשך קריאהעל כדן נימי ויתר מיני הכדן בישראל

רפרף מבקר בנרקיסי נחל-מסעד בנגב; על רפרפים ופרחים ארוכי צינור בחורף

בטיול באזור נחל מסעד ברכס הרחמה מצפון לירוחם צילם אחד מעמנו רפרף משורטט מבקר באופן סדיר בכתמי פריחה של נרקיס בתחילת חודש ינואר השנה. עד כה ידענו כי אוכלוסיות הנגב מאובקות על ידי זבובים וחרקים קצרי חדק המותאמות לגנוטיפ בעל קומת אבקנים  הבולטת מצינור פרח הנרקיס. ידוע היה כי בצפון ישראל גדל גם הגנוטיפ השני של הנרקיס המבוקר על ידי חרקים ארוכי חדק כמו רפרף הדבקה שהוא פעיל יום. זו הפעם הראשונה בו נמצא כי רפרף לילי הופך להיות פעיל יום ומבקר בנרקיסי הנגב.

להמשך קריאהרפרף מבקר בנרקיסי נחל-מסעד בנגב; על רפרפים ופרחים ארוכי צינור בחורף

סיכום השתלמות כלנית – "הגולן ארץ הכרכומים" (10.12.2024)

השתלמות דצמבר 2024 הוקדשה לפריחת מיני הכרכום בגולן. בעונה זו ירד עד כה בגולן גשם אחד "גדול", מעל 10 מ"מ, אשר בעקבותיו מיני הכרכום בגולן פורחים ומצמיחים עלים תוך כדי הפריחה. בנוסף לכך, הגיאופיטים שפרחו ללא עלים בחודשי אוקטובר נובמבר, מסיימים את פריחתם ואפשר לראות אותם בסוף פריחה (סתוונית ירושלים, סתוונית התשבץ, חלמונית גדולה, רקפת סתווית). עברנו בהשתלמות שמונה תחנות ממבוא חמה בדרום ועד יער אודם בצפון והצלחנו לראות 5 מיני כרכום ושני מיני סתוונית, חלמונית גדולה בודדה ורקפת מצויה תת מין סתווי – כולן בפריחה מלאה.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית – "הגולן ארץ הכרכומים" (10.12.2024)

עץ המיש הקדוש ליד מר-אליאס הושמד בשנת 2024

עץ מיש דרומי קדוש שכן על דרך הראשית לבית-לחם בצד מטע הזיתים של מנזר מר-אליאס בדרום ירושלים. עירית ירושלים בנתה סביבו מעקה אבן מיוחד בשולי צומת חומת מגן וצליינים וחובבי טבע רבים בקרו אותו לאורך הדורות. והנה בסתיו 2024 נבנה במקום אתר של מנהלת פיתוח גבעת המטוס וב"מחי יד" יותר מדויק במחי טרקטור ענק, הושמד המיש הקשיש ואיננו עוד.

להמשך קריאהעץ המיש הקדוש ליד מר-אליאס הושמד בשנת 2024

אפוני הבר של ישראל והלבאנט

הסוג אפון בישראל כולל שלושה מיני בר- אפון מצוי, א. קיפח וא. נמוך, אפון תרבותי ומין תרבות נוסף מאתיופיה - אפון אתיופי. המאמר מפרט את התפוצה והאקולוגיה של מיני האפון בישראל ועומד על יחסי הקרבה הגנטית בין מיני הבר למין התרבות. האפון המצוי נפוץ בישראל מגבול הצפון ועד לאזורי הספר של הנגב המערבי ודרום הר חברון. האפון הקיפח מוכר מהגליל העליון, צפון הגולן, והכרמל. מובחנים שני אקוטיפים של אפון נמוך; צפוני, המוכר מבתות בצפון הגולן והחרמון ודרומי, אלמנט של בתי גידול מופרים, שדות מעובדים וצדי דרכים מבקעת כנרות דרך עמק יזרעאל, רמות מנשה, השפלה והנגב המערבי. על פי יחסי ההכלאה ומדדי קרבה שנקבעו על פי סמני דנ״א ניתן לקבוע כי מוצאו של האפון התרבותי מהאקוטיפ הצפוני של האפון הנמוך. מוצאו של האפון האתיופי מאוכלוסית מיכלוא עתיקה בין אפון קיפח לבין האקוטיפ הדרומי של האפון הנמוך.

להמשך קריאהאפוני הבר של ישראל והלבאנט

הצעה לזיהוי 'חריוני יונים' (מלכים ב, ו, כ"ה) כינבוט השדה

בספר מלכים ב' מסופר: "וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן, וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ: עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף, וְרֹבַע הַקַּב חרי (דִּב-) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף" (מלכים ב', ו': כ"ה). בספרות הוצעו מיני הצמחים הבאים כ'חריוני יונים': חמצה תרבותית; נץ חלב מפושק; פקעון נאה; חרוב מצוי; צבעוני מונטנה וינבוט השדה. אנחנו מציעים את ינבוט השדה על סמך: השמות האכדיים, נתוני תפוצה, תכונות אקולוגיות ומורפולוגיות, אכילות והשימושיים הרפואיים של ינבוט השדה לאורך הדורות.

להמשך קריאההצעה לזיהוי 'חריוני יונים' (מלכים ב, ו, כ"ה) כינבוט השדה

סיכום השתלמות גליל תשפ"ד: מישויה פעמונית ואזור בית-ג'ן בדרום גוש הר-מירון.

גשמים המאוחרים בחודשי אפריל מאי ומאורעות המלחמה בגבול הצפון שינו את תוכניות חוג כלנית לבוטניקה; בעקבות איסור הטיולים בחרמון הגבוה קבענו השתלמות נוספת בדרום רכס הר-מירון וביקרנו שני צמחים יוצאי-דופן בפרחים ענקיים לבנים הפורחים במחצית חודש מאי – מישויה פעמונית ושושן צחור. אלה שני צמחי שושנת רב-שנתיים אשר מבנה הפרח שלהם מרמז על קשר קדום לאקלים שונה מזה של החבל הים-תיכוני ועל האבקת לילה של פרפרי לילה. כיום המישויה מואבקת ע"י דבורת-עץ סגולה והשושן "מחפש את מאביקו שנכחדו". כמו כן למדנו על החורש הים-תיכוני, האם הוא שונה מיער נשיר צפוני והאם יהפוך ליער בעתיד. הופתענו לגלות כי ברום רכס זבד (965-1005 מ) אין בכלל עוזרר אדום ורוב אלוני התולע שפגשנו היו בגודל של 0.5-1 מטר, מדוע? פגשנו מיני צמחים רבים, בין הנדירים והמעניינים נמנה את ערבז דק-פרחים, תלתן רפה בן-חיטה דל-שיבולת ודבקה סורית.

להמשך קריאהסיכום השתלמות גליל תשפ"ד: מישויה פעמונית ואזור בית-ג'ן בדרום גוש הר-מירון.

סיכום השתלמות כלנית לצפון הגולן ומרגלות החרמון 1.5.2024

השתלמות צפון הגולן כללה שתי תחנות ביער אודם ותחנה גדולה בבקעת נמרוד, למרגלות החרמון. החזאי צפה גשם יומיים גשומים לימים שלפני הסיור וליום הסיור.  ערפל כבד שרר באזור עד הצהרים.  ביער אודם ביקרנו מחד ביער פרק פתוח ששלטו בו דגניים וקטניות (18 מיני תלתן) בשיא פריחתם, ומאידך בחורש צפוף ומוצל עם תת-יער מפותח של לקוקיה כרתית ולפסנה ענפה. מירונית סרגלנית פרחה באתרים אחדים.  בבקעת נמרוד הלכנו מצומת נמרוד דרך גבעת הסחלבים, מעיין הכריך ושלוליות אחו קווקזי שופעים בפריחת סחלב ריחני ושפתן דפני. 

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית לצפון הגולן ומרגלות החרמון 1.5.2024
השרך לשון-אפעה ; חלון אל העבר הגיאולוגי וחלון אל השרכים
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

השרך לשון-אפעה ; חלון אל העבר הגיאולוגי וחלון אל השרכים

לשון-אפעה הוא שרך נדיר ביותר בישראל אשר שני המינים שלו בארץ נמצאים בסכנת הכחדה והוכרזו כמינים אדומים (שמידע ופולק 2007). השנה זכינו לראות ולתעד אותם באותו מועד, במחצית השניה של חודש נובמבר;  בצפון, בחוף שמורת הבונים גדלה לשון-אפעה קטנה ובחולות הערבה גדלה לשון-אפעה רבת-עלים. לשון-אפעה שייכת לקבוצה מיוחדת של שרכים הידועה מאז תקופת היורה-טריאס. על הקבוצה ועל האופייני והמיוחד לכל מחלקת השרכים במאמר הבא.

להמשך קריאההשרך לשון-אפעה ; חלון אל העבר הגיאולוגי וחלון אל השרכים