רשימת צמחי ישראל

אבי שמידע
עיבוד והכנה לפירסום בכלנית: גדי פולק
תאריך עידכון: ינואר 2021

לרשימת צמחי ישראל – לחצו כאן                              קובץ Excel להורדה

 על רשימת צמחי הבר של ישראל

רשימת כל צמחי הבר של ישראל ערוכה בסדר א"ב עברי ולכל מין צמח מצורפים השם מדעי, שמות נרדפים בעברית ובלטינית. בעמודת "צמח בר בישראל"  מצוין אם לדעת מכיני הרשימה הוא צמח בר בישראל וזהותו הטקסונומית וודאית ("כן") – או  שיש בכך ספק  ("לא"). "לא" –  אם אין וודאות בזהותו כטקסון עצמאי; הינו מין גר הגדל בר בשטחים פתוחים; זהו מין תרבותי מובר אשר "נמלט" מגינות  ומאזרח את השטחים הפתוחים. הרשימה כוללת את כל שטחה הגיאוגרפי של ארץ ישראל – מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית והחרמון הישראלי. הרשימה המלאה כוללת 3370 מיני צמחים אך מתוכה רק 2599 מינים מזוהים בוודאות כצמחי בר וכצמחים מוברים הגדלים בשטחים הפתוחים של ישראל

מתן שמות עבריים לצמחי ישראל

השמות המדעיים של כל המינים הביולוגיים נקובים לפי שיטת לינה (Linnaeus) בשיטה דו-שמית (בינארית), כאשר כל מין נושא שם כפול: שם הסוג ותואר המין. כך ייקרא איריס הגלבוע Iris haynei כאשר Iris הוא שם הסוג (שבו נכללים מינים נוספים) ו-haynei הוא תואר המין.
בכל השפות ניתנו שמות לצמחים ולבעלי חיים המהווים חלק מהשפה הכתובה והמדוברת המאפשרים לדוברי הלשונות להבין על מי מדובר ולקיים תקשורת מוסכמת אודות צמחים ובעלי חיים. כינויי הצמחים בשפות השונות אינם קשורים למתודה המדעית, אינם בהכרח דו-שמיים ומבטאים מסורות לשוניות, לרוב מקומיות.
הצורך בשמות עבריים לצמחיית הארץ התעורר כבר בעשורים הראשונים של המאה הקודמת עם התבססותה של העברית כשפה כתובה ומדוברת. בהדרגה ניתנו שמות עבריים לכל צמחי ישראל ונוצרה שיטה למתן שמות, שאימצה את המתכונת הבינארית, כלומר כל מין מכונה בשמו הכפול המכיל גם את שם הסוג ומצורף אליו תואר המין. נושא זה נדון בעלון רתם בשנות ה-80 של המאה הקודמת:

לבנה, מ. 1986. שמותיהם של צמחים – עובדות היסטוריות והרהורים אישיים. רתם 21: 34-27
שמידע, א. 1986. כללי נתינת שם עברי לצמחים. רתם  21: 38-35
חן, ק. 1987. תגובות והערות – על שמות הצמחים. רתם 24-23: 155-153

השימוש בשם עברי למין צמח עונה על שני צרכים עיקריים: האחד – התאמה רבה ככל האפשר בשפה העברית אל השם המדעי כדי לזהות את הצמח כמין ביולוגי עצמאי הנבדל מקרוביו באותו הסוג בשלל תכונות מורפולוגיות, אנטומיות, פיזיולוגיות, אקולוגיות וגנטיות ובהיותו מקיים אוכלוסיות המכליאות בתוכן. השני ולא פחות חשוב – יצירת תקשורת מוסכמת ושפה משותפת בין אנשים המתייחסים לאותו מין. לדוגמה, השימוש בעברית בשם "איריס הגלבוע" עבור Iris haynei  מגדיר באמצעות השפה העברית מצד אחד את אותה ישות המהווה טקסון ברמה של מין ביולוגי, ומצד שני מאפשר תקשורת עם אנשים אחרים המתכוונים בדיוק לאותו המין.
עד שנות השמונים של המאה הקודמת שמשה הפלורה של צמחי ארץ-ישראל (Flora Palaestina) שאותה חיברו מיכאל זהרי ונעמי פינברון-דותן בשנים 1986-1966 כאסמכתא העליונה שעל פיה נהגו בכל הפירסומים בכינוים של  צמחי הבר של ישראל בעברית. מצב זה השתנה בתחילת המאה הנוכחית' כאשר האקדמיה העברית ללשון פירסמה בשנת 2004 רשימת שמות עבריים חדשה אשר כללה שינוי מקיף של שמות עבריים קיימים והצעות לשמות חדשים. בין היתר מבטאים רבים מהשמות החדשים שינויים שחלו במעמדם של טקסונים בעקבות התקדמות המחקר הסיסטמטי.
רשימת האקדמיה ללשון עברית
בעקבות חוסר הסכמה ובלבול יצאו גופים ואנשים שונים בהצעות משלהם לגבי שמות עבריים של צמחי ישראל וכיום מצויות בכתובים וברשת מספר רשימות שאינן זהות ומיני צמחים רבים נקראים בשם עברי שונה. מאז שנות השישים של המאה הקודמת הייתה הסכמה בין הבוטנאים כי אין משנים את השם העברי גם אם השם המדעי משתנה ואפילו אם מין מסוים הועבר מסוג אחד לסוג אחר (ראו שמידע, 1986). האקדמיה ללשון עברית לא נקטה במדיניות זו, אף על פי שמעמדו של השם העברי הוא כשם עממי בלבד, גם אם הוא כתוב במתכונת בינארית.
הרשימה הנוכחית – רשימת כלנית של השמות העבריים  – מאמצת בקווים כלליים את רשימת האקדמיה  מ-2004 על אף הסטייה מהשיטה שהייתה מוסכמת בעבר וזאת במגמה להגיע לאחידות. רק במקרים בודדים יוצאי דופן ניתן ברשימה זו שם אחר מזה של האקדמיה לכמה מיני צמחים. המטרה העיקרית והחשובה  בהצגת רשימה זו היא להגיע לעקביות בקריאת השם העברי ולמנוע בלבולים, תסכולים ואי הבנות בזיהוי.

הרשימה מציגה את מתכונת הכתיבה הנכונה לכל שם עברי של מין צמח:
ההפרדה בין שם הסוג לתואר המין נעשית ללא מקף אך יש להקפיד על שילוב מקף  במקרים שבהם שם הסוג או שם המין מורכבים משתי מלים, לדוגמה – "בר-עשנן ארץ-ישראלי או " דו-פרית תמימה" ו-"באשן זהוב-פרחים". כמו כן אנו מציעים לכתוב את השמות העבריים בכתיב מלא ולהיצמד לחוקי הדקדוק העבריים כמה שיותר, אך יש לזכור כי שמות של צמחים הנושאים שמות של אנשים יש לאיית באופן שבו אנשים אלה כתבו את שמם; כך למשל "אשבל זהרי" יכתב ללא חולם מלא ולא "זוהרי". שמו של אלכסנדר איג נכתב עם יוד אחת, כמו בצמח "זמזומית איג". כמו כן אין לדעתנו להשתמש בה' היידוע בכינוי שם הסוג והמין (בדומה לרשימת האקדמיה) אלא כאשר שם המין הוא שם גיאוגרפי. לדוגמא "איריס הגלבוע". בדומה לכך – "באשן זהוב-פרחים" ולא "באשן זהוב-הפרחים".

לרשימת צמחי ישראל 2021 – לחצו כאן                         קובץ Excel להורדה

נשמח לקבל הערות והארות

===========================
כל הזכויות שמורות ל"כלנית" ©
ציטוט: שמידע, א., פולק, ג., רשימת צמחי ישראל, כתב-עת "כלנית" מספר 4.