אבי שמידע המחלקה לאקולוגיה ואבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים. avi.shmida@gmail.com
במהלך השתלמויות כלנית שמות הצמחים נאמרים ע"י המדריכים בעברית ולאחר שכל המשתתפים שומעים וקולטים, הצלמים מצלמים כותבים את שמות הצמחים בתמונות – המידע משוגר בכלי התקשורת המקוונים וברשתות החברתיות. אכן זו ברכה ותועלת לאוהבי הצמחים ותרומה להנחלת הידע על הטבע והביולוגיה של צמחי ישראל. אך "אליה וקוץ בה" – במשך ההדרכה נעשות למרבה הצער טעויות הנובעות מלחץ הזמן ומעייפות החומר. כתוצאה מכך שמות עבריים נמסרים, נרשמים ובהמשך מופצים באמצעי התקשורת.
מטרת מדור זה היא לתקן ולהבהיר טעויות ופליטות פה שקרו במשך ההדרכות וגם לתקן טעויות רווחות בקרב ציבור חובבי הצמחים ובתקשורת.
הטעויות מתחלקות לארבעה סוגים וחשוב להבדיל ביניהן:
א. טעויות מסוג של שמות עבריים ישנים אשר הוחלפו בשמות חדשים על ידי וועדת שמות צמחים מטעם האקדמיה ללשון עברית אשר ישבה בין השנים 1994 – 2003 והוציאה לאור רשימת שמות בה אנו משתדלים מאוד לדבוק. הנכם מוזמנים לקרוא ברשימת השמות כפי שהאקדמיה החליטה עליהם.
דוגמאות לטעויות מסוג זה הם שמות עבריים ישנים בהם המדריך ממשיך לקרוא לצמחים בשמות הישנים – כמו בלוטה גלונית (=גלונית מצויה), מרמר מצוי (=מרוביון מצוי), אספקלריה חרמשית (=סגולית חרמשית) ודבשית שעירה (=הררית שעירה) החלפת השמות מעוררת לעתים "רוגז" וטענות לבלבול, אך לטובת הציבור ולשם הנחלת אהבת צמחיית ארצנו חשוב לדבוק בשמות המאושרים פורמלית על ידי האקדמיה ללשון. חשוב לנקוט בדרך מוסכמת ומקובלת ולהימנע מהמנהג של נתינת שמות אחרים. דוגמה נוספת: שמו של מסרק איברי שונה למסרק מזרחי (התברר שהטקסון שנשא את השם המדעי של מסרק איברי הוא מין אחר מזה הגדל בארץ ולכן שונה שמו גם בעברית למסרק מזרחי, אך אנו מתנגדים לכל ניסיון להמציא לו שם אחר חדש אלא לדבוק בהצעת האקדמיה). לכל אחד מעמנו, סיבה סובייקטיבית טובה – מדוע השם ברשימת האקדמיה פחות טוב, מתאים ומצלצל מאשר ההצעה שלו. לדוגמא , הצעתו של עוזי פז לקרוא לכל מיני האיריס/אירוס מקבוצת אונקוציקלוס בשם שושן יש בה כנראה היגיון וסימוכין, אך מכיוון ששמות הצמחים משמשים בראש וראשונה לשם תקשורת בין אנשים ומשום כך חשוב לנקוט בשם אחד שיהיה מקובל על הכל ולא ייצור בלבול.
לעומת רשימת האקדמיה ללשון, שבה יש החלטה לגבי שמות המינים, אין החלטה ברורה לגבי שמות תתי-המינים והזנים. גם אין החלטה לגבי המינים החדשים לישראל אשר נמצאו או התווספו אחרי שסיימה וועדת האקדמיה לשמות צמחי בר את פעילותה.לכן מציעים אנו מה שמקובל בעולם המדעי לגבי שמות מדעיים: מי שמוצא לראשונה את הצמח יש לו זכות להציע לו שם עברי ואנו נלך בעקבותיו. דוגמא לכך תשמש מין בקיה חדשה לישראל שגילינו (יאיר אור וכותב שורות אלה) בשנה שעברה בתל-אביטל: שמה בלטינית Vicia articulata ואנחנו מציעים לכנות אותה בשם העברי בקיה ארוכת-עוקץ שכן זו התכונה המורפולוגית האופיינית ביותר לזיהוי המין בשדה; כל מיני הצעות אלטרנטיביות, כגון "בקית הגולן" , "בקית אביטל" או "בקייה שסועת-חפים" (על שם עלי הוואי השסועים שלה דמויי כף-יד) או "בקיית המפרקים" (תרגום השם הלטיני שלא תופס כיום..) – נדחו לעדיפות פחותה שכן זהו מין ים-תיכוני שמרכזו מחוץ למזרח-התיכון והגולן מהווה רק אתר קיצוני דרום-מזרחי של טקסון חשוב זה (מאמר על מין זה יופיע בקרוב בכלנית).
דוגמא נוספת מהווה מציאתו לאחרונה של מין חופניים חדש לחרמון ולישראל על ידי עוז גולן בחרמון (ראה כתבה בקרוב ב כלנית): ניתן לתרגם שמו הלטיני של טקסון זה "חופניים קצרי-עלי" ולהציע זאת כשם העברי, ניתן לקרוא לו "חופניים חרמוניים"( שם מטעה כי אין הוא גדל רק בחרמון, אך מאידך אופייני להרים גבוהים באזורנו); אך זכותו הגדולה של המוצא, במקרה זה עוז גולן, להציע את שם המין בעברית ותקוותנו שכולם ילכו בעקבותיו.
לסיכום אנו מפנים אל המאמר שכתב כותב שורות אלה ב" רתם" בשנת 1986על "כללי נתינת שם עברי לצמחים" (רתם 21 : 38-35).
ב. טעויות מסוג של טעות בזיהוי במהלך הדרכה בשדה. כלומר המדריך חושב שזב מין אחד בעוד בוטנאים אחרים חושבים שזה מין אחר. לדוגמא בתחנת מורדות הר-כנען בהשתלמות אפריל 2015 כותב שורות אלה קרא לשברק החד-שנתי הקטן בשם "שברק סיצילי" ואילו מימי רון קראה לו "שברק קצר-פרי". מסתבר שמימי רון צדקה; לאחר בדיקה קפדנית בספרות המדעית וברישומים קודמים הסתבר שאכן אלה שני מינים שונים.
ג. טעויות מסוג "פליטות פה" שבהן המדריך אכן מכיר את המין אך במקום לקרוא לו בשם הנכון קורא לו בשגגה בשם אחר. בדרך כלל מימי רון או חבר אחר עוזרים ומתקנים את הטעות אך יש ושאר החברים אינם שומעים ורושמים בזכרונם או על גבי כתוביות התמונות שם מוטעה. לדוגמא העלקת הנפלאה עם צבע סגול עמוק שמצאנו בהשתלמות כלנית באפריל 2015 מעל מצוק נחל אביב-עליון, קבלה את השם עלקת רכת-שער אך כבר במשך בהליכה לאוטובוס נזכר המדריך ששמה של עלקת אזוביונית במגדיר הישן שונה ל עלקת סגולת פרחים ולא לעלקת רכת-שער (שנקראה במגדיר הישן עלקת ססגונית) .נדגש שוב , אנו מצרים מאוד על שוועדת השמות של האקדמיה החליפה ושינתה כל כך הרבה שמות עבריים, ולמדריך קשה מאד לסנגר על שינוי השם העברי ולהתרגל לשמות אלה. אך את הנעשה אין להשיב ובגלל היתרון של תקשורת אחידה ומובנת יש לדבוק בשמות האקדמיה .
ד. טעויות הנובעות מדעות ומחשבות אחרות על ארגון השונות בקבוצה סיסטמטית מסויימת (משפחה, קבוצת מינים) – למינים ביולוגיים, לעומת המצוי בפירסומים הזמינים.
אנו מצרפים את דבר האקדמיה ללשון עברית אשר בהקדמה של רשימת הצמחים שפורסמה בשנת 2004 , כתבה את הדברים החשובים הבאים:
את רשימת השמות הכינה הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל של האקדמיה ללשון העברית.הוועדה כוננה בשנת תשנ"ג. חבריה: קלרה חן ז"ל (יו"ר הוועדה עד תשנ"ח), מיכאל אבישי, עזריה אלון, אבינועם דנין, דוד הלר, דוד טלשיר, עופר כהן, מרדכי כסלו (יו"ר הוועדה מקיץ תשנ"ח), מיכה לבנה, עוזי פליטמן, יהודה פליקס, אורי פרגמן (מתשנ"ט), גד בן-עמי צרפתי, אלישע קימרון (מתשנ"ט), אמנון שפירא (עד תשנ"ה). מזכירת הוועדה רונית גדיש.הוועדה דנה בשמות צמחי הבר של ארץ ישראל שהתפרסמו בFlora Palaestina– (1986-1966) ובמגדירים של מ' זהרי (1989) ושל נ' פיינברון וא' דנין (1991) וברשימת צמחי ישראל בהוצאת רת"ם והעשבייה (1987). ההסדרה והקביעה של שמות הצמחים בתחום האקדמיה ללשון העברית הן המשך לפעולת ועד הלשון, שפרסם רשימה של שמות המשפחות והסוגים בשנת תש"ו.
השמות מובאים בניקוד. שם שכתיבו בלא ניקוד שונה, נכתב בעמודה האמצעית בכתיב חסר ניקוד לפי כללי האקדמיה ללשון העברית (הכתיב חסר הניקוד של שם סוג נכתב רק בהיקרות הראשונה שלו ברשימה).
לשמות שהוועדה החליטה לשנותם – נוספה הערה ובה עיקרי הנימוקים לשינוי השם ולקביעת השם החדש. כוכבית לצד מספר השם מציינת קיומה של הערה. ההערות באות אחרי רשימת השמות.
קישור לרשימת השמות של האקדמיה ללשון
